התחלה// נולד וגדל בחולון. "חולון של שנות השבעים־שמונים, הכול מאוד פשוט. משחקים מחבואים עם חברים וגם כדורגל באמצע הרחוב".
אבא// מרדכי יוחננוף (80). עלה ארצה מבוכרה שבאוזבקיסטן בתחילת שנות הארבעים. הוריו ברחו מאימת הצאר הרוסי שסיפח אותה אליו, יצאו ברגל לכיוון איראן ונשארו שם עשר שנים, עד שהגיעו לארץ. כאן שיכנו אותם באוהל בשכונת שפירא בתל אביב, והם התפרנסו ממכירת סברס. בהמשך התחילו למכור לחם ועוגות, ואט אט התפתחו עד שפתחו מחסן סיטונאי של מוצרי מזון לחנויות מכולת. "אבא הוא איש מיוחד, עם הרבה חוכמת חיים ודרך. הוא לא חסך מאיתנו חינוך. דמות חשובה בחיינו בכל הפרמטרים. עד היום הוא הנכס הכי יקר שלנו - לצד אמא כמובן".
אמא// אילנה יוחננוף (74), במקור מלוב. עם קום המדינה עלו בני משפחתה ארצה והתיישבו בבאר יעקב. "מצבם הכלכלי היה קשה, ואמא עבדה מגיל צעיר בתל אביב כדי לעזור בפרנסת המשפחה. שם היא פגשה את אבא שלי, ובגיל 17 התחתנה איתו. אמא מחוברת מאוד למשפחה, חשוב לה הקשר עם הילדים, המפגשים המשותפים וליהנות מכולם יחד. היא מאוד מצליחה לאחד את כולם ולהיות האמא של המשפחה הגדולה. כילד אני זוכר את תשומת הלב המיוחדת שהייתה מקפידה להעניק לכל אחד מהאחים, כמו גם החינוך שלה לראות את הזולת. היא הייתה אומרת 'גם כשאתה דוהר, אל תשכח להסתכל לצדדים ולראות את החלשים'. אלו גם הערכים שמובילים אותי לאורך חיי".
הרמוניה משפחתית// השני מארבעה אחים. מילדות למד לנגן על כלי מיתר, בעיקר על גיטרות. "למדתי קצת עם מורה פרטי, אבל בעיקר למדתי לבד. המשפחה מאוד מוזיקלית, כולם בעניין: אמא שלי שרה, אחותי מנגנת, אחי הגדול גיורא הוא זמר מדהים. כל המשפחה אוהבת מוזיקה".
רוכב בערבות// בגיל צעיר מאוד החל לפתח תחביב מאתגר - רכיבה על סוסים. "כשהייתי בן שש רכבתי עם אחי בחווה, וכשעמדתי מאחורי הסוס שלו ונתתי לו מכה ברגליים חטפתי זוגייה לפנים, שהעיפה אותי למרחק שלושים מטרים ושלחה אותי לבית חולים. עד היום אני לא עומד מאחורי סוס".
לימודים וקטנוע// למד בבית הספר היסודי 'שלום עליכם' ובתיכון אורט המקומי. "להורים היה חשוב מאוד שנלמד, ובתיכון למדתי מכניקה מדויקת וחוזק חומרים, לא משהו שבאמת עניין אותי. חיינו את החיים ולא הרגשנו שחסר לנו משהו. היינו הולכים לים ורוכבים על סוסים, היינו ילדי טבע. כשהייתי בן 17 עברנו למשמר השבעה, אבא העביר לשם את העסק, ואני המשכתי להגיע בקטנוע ללימודים באורט". בנוסף לכך היה חניך בתנועות הנוער 'הצופים' ו'הנוער העובד והלומד'. מיד לאחרי התיכון התגייס לצה"ל.
פעמיים לבנון// לשמחתו הרבה, עבר את הגיבוש לצנחנים והתקבל לחטיבה עם הכומתה האדומה כלוחם מן המניין. היה זה בשנת 1985, קצת אחרי שהסתיימה מלחמת לבנון הראשונה. "חלק נכבד מהשירות הצבא ביליתי בפעילות מבצעית בלבנון. במלחמת לבנון השנייה חזרתי עם הגדוד שלי ללבנון וחטפנו לא מעט טילי סאגר לתוך הבית שבו שהינו בבינת ג'בל. החברים בפלוגה א' נפגעו קשות והפלוגה יצאה מכלל פעילות. למרות זאת, הגדוד שלנו סיים את משימותיו בהצלחה".
סובב עולם// אחרי השחרור מצה"ל, כמו רבים אחרים, יצא לטיול ברחבי תבל, בעיקר במזרח הרחוק. הוא היה בפיליפינים, בנפאל, בהודו, בתאילנד, בקוריאה ועוד. "זה בסוף שנות השמונים, תקופה שבה העולם היה פחות מתויר מהיום".
מסיטונאות לקמעונאות// כשחזר ארצה נכנס לתחום הסיטונאות שבו עסקה המשפחה. "בתחילת שנות התשעים התחיל הטרנד של מכירה ישירה לצרכנים. לנו היה הכוח, גם מצד המחירים וגם מצד מגוון הסחורות, וכמובן קשר ישיר מול המפעלים. כך התאגדנו יחד כל האחים, שכרנו מתחם באזור התעשייה של רחובות והתחלנו למכור בקמעונאות".
הופכים לרשת// "ההורים מכרו לנו סחורה, מה שאפשר לנו לפתוח חנויות ממכר זולות. השתמשנו בידע ובכוח שלהם בסיטונאות וכך נכנסנו חזק לתחום הקמעונאות. המוטו שלנו, שעליו אנחנו מקפידים לכל אורך הדרך, הוא למכור בזול סחורה טובה. אנחנו מאמינים שאם ניתן לצרכנים הכול ובזול - סחורה טובה ובמחירים טובים, טריות ושירות - יבואו רק אלינו. פתחנו סניפים בקריית עקרון ובאשדוד. מהר מאוד גדלנו בעוד ועוד חנויות, והיום אנחנו עומדים על קרוב לארבעים חנויות".
מותג פרטי// "תמיד היינו מייבאים מוצרי גלם באופן עצמאי, כבר לפני שלושים שנה ייבאנו שמן, אבל לא שמנו דגש אסטרטגי על המותג הפרטי. לאחרונה התחלנו למכור מותג שלנו, אבל לא תחת השם יוחננוף, אלא כל קטגוריה בצבע ובמראה שלה".
חנות בתוך חנות// לפני כשנה רכש את רשת 'זול סטוק', רשת ישראלית לשיווק מוצרי בית, "כדי להרחיב את הגיוון ולהגדיל את כמות המוצרים שאינם מזון. גם שם אנחנו ממשיכים לצמוח - פתחנו עשרים וחמש חנויות נוספות. בחלק מהסניפים שלנו אנחנו מכניסים אותם פנימה, מעין חנות בתוך חנות. עשינו פיילוט כזה בחנות שלנו בחיפה וזה עובד יפה מאוד".
השקעה נדל"נית// לפני ארבע שנים נכנסה המשפחה לתחום הנדל"ן - בעיקר ברכישת מבני החנויות לטובת הרשת. כיום חלק נכבד מהחנויות נמצא בבעלות הרשת. "יוחננוף היא רשת גדולה עם חנויות ענקיות, ההשקעה בחנויות ענקיות היא מאוד גדולה, לכן האסטרטגיה שלנו היא שאנחנו מעדיפים שהחנויות שלנו יהיו בבעלות הרשת, וכך אנחנו יכולים לחסוך את דמי השכירות, לצמצם את עלויות התפעול ובסופו של דבר למכור בזול. זה גם יעזור לרשת להיות חזקה כלכלית למשך שנים רבות ולשמר את היכולת למכור בזול".
לא שוכחים את החלשים// לקראת חגי תשרי יוצא לדרך בפעם הרביעית פרויקט 'משפחה אחת' שיזמה רשת יוחננוף, שעניינו תרומת סלי מזון למעוטי יכולת. "ההורים שלנו גידלו אותנו על המוטו שגם כשאתה חזק, אל תשכח את החלשים. פתחנו את המיזם ברחובות וכבר ארבע שנים שהוא פועל בכל רחבי הארץ לקראת החגים ולקראת פסח. בשיתוף הרשויות המקומיות אנחנו מחלקים סלי מזון בכמויות גדולות מאוד, כ־60,000 סלי מזון איכותיים ומכבדים למשפחות נזקקות".
שקל מול שקל// "אנחנו בעצם מתרימים את הצרכנים בחנויות, מכפילים את הסכום שהם תורמים ומגדילים את מספר סלי המזון שמועברים לנזקקים. ברוך ה' בכל שנה אנחנו מצליחים לגדול משמעותית. לאחרונה השקנו קמפיין לעידוד הציבור לתרום, בהתאם לכך גם אנחנו כמובן נגדיל את התרומה שלנו, והפרויקט יהיה פתרון הולם בחגים למשפחות מעוטות יכולת. כבוד גדול לרשת שלנו לעמוד בראש מבצע כזה".
החצי השני// אורנה יוחננוף. "אישה מקסימה, מתעסקת בגידול המשפחה ובסטודיו שלה ליוגה בסביון. אוהבת את הפרטיות שלה".
אם זה לא היה המסלול// "נועדתי למה שאני עושה - מנכ"ל שמחזיק מערכת גדולה מאוד וגם מצליח בזה. אני רואה בכך שליחות וברור לי שזו מתנת הא־ל. בורכתי ביכולות הללו ואני צריך לממש אותן. אני שמח מאוד במסלול שלי".
במגרש הביתי:
בוקר טוב// סדר היום מתחיל מוקדם בבוקר, שותה קפה ועושה קצת התעמלות. "מאוד אוהב להניע את הגוף, חושב שזה בריא למוח לפתוח כך את הבוקר". לאחר מכן - לעבודה: "להגיע לסניפים, להיפגש עם ספקים, לטפל בפעילות הנדל"נית, לשבת עם המנהלים וכדומה - יש פעילות רבה בניהול עסק גדול".
פלייליסט// "מוזיקה היא אחד הדברים האהובים עליי. אני אוהב הכול - מוזיקה מזרחית, מוזיקה קלאסית, מוזיקה ישראלית - שלום חנוך, אריק איינשטיין, שירי ארץ ישראל היפה ועוד. נהנה מאוד מעולם המוזיקה".
השבת שלי// "מנוחה, זמן ותשומת לב למשפחה, לאישה ולילדים. כל השבוע אנחנו מאוד עסוקים כל אחד בענייניו, גם הילדים שכבר גדולים, ושבת היא ההזדמנות להיפגש כל המשפחה ולבלות יחד ברוגע. זה כיף גדול".
דמויות מופת// "ההורים שלי. הם לקחו את גידול הילדים ברצינות רבה ונמצאים שם בשבילנו עד היום".
מפחיד אותי// "פחדים ואני לא הולכים ביחד. עבדתי קשה לאלף את הפחד, ואני סומך על בורא עולם ומאמין שהוא איתנו".
משאלה// "שתהיה לנו נחת, שיהיה לנו שקט, שנגיע לחוף מבטחים עם הארץ המיוחדת והמדהימה שלנו, ושנצליח לנצח את כל האתגרים שעומדים בפנינו. העם היהודי הוא סיפור ארוך וגדול ואני מאחל לנו שנגיע לגאולה".
כשאהיה גדול// "אני כבר שם, אני כבר גדול, ואני מרוצה. אם יש משהו שאני יכול לבקש מבורא עולם זה בריאות ונחת. כל השאר מספיק לנו, אנחנו אנשים פשוטים".
לתגובות: yosefpr@gmail.com
***