אפשר לבנות עליו

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אביעד פרידמן, יודע שבכל שיחה איתו השאלה הראשונה שיישאל תעסוק במחירי הדיור הגבוהים בישראל. יש כמובן סיבה טובה לשאלה הזו: בשנת 2009 נרשם שיא עליות מחירים שנתי, של יותר מעשור נכון לאותה תקופה, במדד מחירי הדירות, שרשם אז עלייה של 19.9%. העלייה השנתית שנרשמה במדד מחירי הדיור שפורסם באוגוסט האחרון הייתה של 17.8%. כלומר, ישראל קרובה לשיא השלילי בעליית מחירי הדיור יותר מאי פעם, ומי שמרגיש את המצב הזה היטב הוא השוק.

נתוני חודש יולי בשוק הנדל"ן למגורים שפרסמו השבוע האוצר והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסמנים את המשך מגמת הירידות בהיקף רכישת הדירות, כתגובה להעלאת הריבית ולמחירי הדירות הגבוהים. מסקירה של הכלכלנית הראשית באוצר עלה כי בחודש יולי 2022 מספר העסקאות של דירות מיד ראשונה ושנייה עמד על 9,400 - המספר החודשי הנמוך ביותר של דירות שנרכשו בשנתיים האחרונות, ובהשוואה ליולי 2021 מדובר בירידה בשיעור של 28%.

מנכ"ל המשרד מודע היטב למצב. "מחירי הדיור הם לא אינסטנט שוקו שאתה מכין אותו ואחרי דקה הוא מוכן. הדברים לוקחים זמן. קרקע ששווקה עכשיו, מחירה ייקבע בעוד כמה שנים. עולם הדיור בנוי על היצע וביקוש, וההישג הגדול של הממשלה הוא הגדלת ההיצע והרחבת גבולות הארץ", הוא אומר בריאיון ל'בשבע'.

זו נשמעת סיסמה נהדרת, אבל מה זה בעצם אומר בשטח?

"אנחנו פועלים להגדלת ההיצע בכל מיני אפיקים. אנחנו מרחיבים מאוד את הערים שדרות, נתיבות, אופקים, באר שבע, דימונה וערד ומתכננים את כסיף. בסוף יש שתי אפשרויות: או שנהיה מדינת חדרה-גדרה, או שנהיה מדינת נהריה-אשקלון וערד-קצרין. אני נאבק נגד מדינת חדרה-גדרה.

"כולי ציפייה שביום שני הקרוב ייסגר המכרז להכפלת העיר קצרין בהיקף של 1,660 יחידות דיור. ארבעים שנה מדברים על הגולן - ואנחנו עושים. אנחנו גם במאבק גדול עם האוצר כדי להגיע להסכם גג עם המועצה האזורית גולן כדי שיהיו עוד לפחות 5,000 יחידות דיור חדשות במועצה הזו".

אתה מדבר על התפרסות אזרחית מהצפון ועד הדרום, אבל כדי שזה יקרה צריך גם מקומות תעסוקה וחינוך.

"אני מאמין שככל שנרחיב את ההיצע זה ייצר גם תעסוקה. אם בנתיבות וערד חיים היום 50,000 תושבים ובסוף העשור יגיעו ל־90,000 תושבים, ובשדרות ובאופקים יגורו למעלה מ־50,000 תושבים, ואשקלון תהיה עיר של 250,000 תושבים - זה יהיה אזור שיוכלו לעבוד בו ולא יצטרכו לנסוע למרכז. אם במתחם שנגדיר יגורו מקצה לקצה חצי מיליון תושבים, יהיו שם פתרונות, תהיה שם תעסוקה, יהיו שם בתי חולים, וזה חבל ארץ שננצח בו.

"זה או שנאבד את הנגב, או שבדימונה יגורו 100,000 תושבים ובערד 50,000, בכסיף 100,000 ובבאר שבע 300,000, ונשלוט בנגב המזרחי".

אז איך מביאים אנשים למקומות הללו?

"צריך לתת דירות במחירים נמוכים, ואנחנו עושים את זה, ולקוות שמשרד התחבורה ימשיך לסייע לנו. אני לא איש פוליטי. אני באתי ליישב את הארץ לכל אורכה".

אז כל ההבטחות על הורדת מחירי הדיור בינתיים לא התקיימו.

"אף אחד מהשרים לא אמר שנצליח להוריד את מחירי הדיור. גם אלקין וגם ליברמן אמרו שמחירי הדיור יעלו בשנה הקרובה. השינויים והתהליכים שאנחנו מובילים יורגשו בשנים הבאות. לכחלון לקח שלוש שנים לייצב את המחירים ואז הם שוב קפצו. מה שאנחנו עושים עכשיו ישפיע רק בהמשך".

עד שתורגש ירידה - הגרלות

פרידמן מתגאה מאוד בניסיונות להגדיל באופן משמעותי את ההיצע בשוק. העלייה הזו מורגשת בשיווק של אלפי יחידות דיור בחלק מהערים, יותר מאשר בשנה שעברה. "המטרה העיקרית היא להרחיב כמה שיותר את השיווקים. הצלחנו בשנת 2021 להגיע ל־100,000 שיווקים בשנה אחת - כפול ממה שהיה שנה לפני כן וב־50% יותר מהשנה הטובה ביותר של השיווקים. גם השנה נגיע לכ־84,000 מכרזים שיצאו בפועל. אפשר לבחון את מספר התחלות הבנייה ולראות שהגענו למספר הכי גבוה אי פעם, עם כ־70,000 התחלות בנייה בשנה".

עם זאת, הוא ער לעובדה שהשיווקים המוצלחים אינם משפיעים על השוק בטווח הקצר. "הבעיה היא ש־70,000 התחלות בנייה עכשיו מסתיימות רק עוד שלוש שנים, והשוק ירגיש בהן רק אז".

ובינתיים אנשים מתרחקים יותר ויותר מהדירה הנכספת, שמתייקרת עם כל חודש שעובר.

"לצערי, בגלל המצב הזה, יש צורך בהגרלות. לכן הגדרנו מספרים מאוד גדולים של דירות בהנחה. השנה הגרלנו כבר 17,000 יחידות דיור, אנחנו יוצאים להגרלה השלישית מיד לאחר סוכות - יהיו בה בין 3,500 ל־4,000 יחידות דיור, ועד סוף השנה האזרחית תהיה הגרלה נוספת של בין 8,000 ל־10,000 יחידות דיור, כך שבסך הכול נגיע לכ־30,000 יחידות בהנחה, ובשנה הבאה זה אמור להגיע לכ־45,000 יחידות.

"זה אמור להקל על הציבור, כשהוא מקבל 'מתנה' של בין 300 ל־500 אלף שקלים הנחה במחיר הדירה. זו מתנה גדולה שאנחנו רוצים לתת לזכאים שאין להם דירות".

ההגרלות הן צעד אחד, אבל לא כולם זוכים. מה עושים אלו שלא הצליחו וחולמים להגיע לדירה משלהם?

"עשינו כמה צעדים במטרה לטפל במחירי הדיור. אחד מהם היה העלאת מס הרכישה, שהוציאה את המשקיעים מהשוק, וזה מורגש. את אותן דירות שלא יקנו המשקיעים – יקנו זכאים.

"בנוסף לכך טיפלנו בחוק המכר. יחד עם חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ואלכס קושניר עמדנו מול מאבק הקבלנים, שהשקיעו כוח וכסף כדי למנוע את המהלך הזה. הרי בעבר, כשקנית דירה לא ידעת את מחירה הסופי, כי המחיר היה צמוד למדד תשומות הבנייה. עכשיו הם מחויבים לתת את מחיר הדירה המלא מראש, ומדובר בהוזלה של עוד מאה או מאתיים אלף שקלים. עד היום היו מי שהתקשו לשלם את התוספת של מדד תשומות הבנייה שלא ידעו עליה מראש, וזה גם פגע להם במשכנתא".

הגדלתם באופן כלשהו גם את הזכאות למי שרוכש דירה ראשונה?

"הגדלנו את המספר של בני מקום זכאים – עניין חשוב עבור כל ראשי העיריות – וזה אחד הדברים שמאפשרים לנו לעשות שיווקים, כי ראשי הרשויות יודעים שהשיווק לא נעשה בשביל אנשים מבחוץ אלא קודם כול בשביל בני עירם.

"היום 'בן מקום' הוא גם מישהו שהוא סטודנט או בחור ישיבת הסדר שגר במקום מעל 18 חודשים ויכול להיכנס להגרלות. זה עלה מהשטח, בעיקר מבנות שירות לאומי ובחורי ישיבות ההסדר. לדוגמה, בחור שלומד בישיבת ההסדר בירוחם וגר שם ואוהב את המקום, צריך לתת לו להשתתף בהגרלה, כי הוא רוצה להשתקע במקום. זה שינוי אחד שעשינו בהחלטות של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). ככלל, השיווקים וההגרלות מתבצעים יחד עם רמ"י, וסוד ההצלחה הוא עבודה משותפת יחד עם המנכ"ל ינקי קוינט. ברמ"י עשו שינוי מחשבתי גדול וזה מבורך".

שינוי נוסף נעשה לטובת בעלי מוגבלויות ונכים: "הגדלנו את ההקצאות למקומות מיוחדים לאנשים עם צרכים מיוחדים, גם בתוכנית 'דירה להשכיר' וגם בתוכנית 'דירה בהנחה'. בכל ההגרלות, אם נכה נרשם, סיכוייו לזכות בדירה בהנחה הם כמעט מאה אחוזים. הנושא הזה חשוב לנו מאוד".

"יש צורך בעיר חרדית נוספת"

פרידמן מדבר על פתרונות דיור ועל הרחבת גבולות הארץ, ואנחנו מבקשים להבין מה קורה לגבי אזור יהודה ושומרון: האם הפתרון למצוקת הדיור נמצא מבחינתו גם שם?

"מאז שנת 2021 הגדלנו את מספר יחידות הדיור ביהודה ושומרון באופן משמעותי, ואני רוצה לשווק עוד בכל רחבי האזור. אנחנו רוצים לחתום הסכמי גג עם המועצות השונות ביהודה ושומרון, משהו שלא היה בעבר. מבחינתי יהודה ושומרון הם חלק משמעותי מפתרון בעיית הדיור".

משרדים אחרים מיישרים קו עם ההנחה הזו? מסייעים לכם?

"לא. יש אזורים שלגביהם משרדים אחרים מיישרים איתי קו ויש שיתוף פעולה מצוין – בדרום במיוחד, ויש מקומות אחרים שבהם הייתי שמח לעזרת המשרדים - בעיקר ביהודה ושומרון וברמת הגולן".

המשרד השקיע רבות גם בקידום העיר החרדית החדשה כסיף בנגב, בניגוד לעמדתן של המפלגות החרדיות, שמנסות עד היום להוכיח שאין צורך בעיר כזו. פרידמן חולק לגמרי על הדברים. "אני משוכנע שנצליח עם כסיף. אמרו לי שלא נצליח בעמנואל וניסינו בכל זאת. גם בנוף הגליל שיווקנו הרבה לחרדים".

בעמנואל הצלחתם לקדם הכפלה של העיר, אבל זו עיר קיימת. איך תשכנעו ציבור שמחפש דווקא את הערים הקיימות שבהן יש ריכוזים חרדיים להגיע למקום חדש?

"בשורה התחתונה אנשים צריכים מקום לגור בו. בירושלים, בני ברק ובית שמש יקר מאוד. אם נייצר פתרונות דיור מתאימים בכסיף - הציבור החרדי יגיע לשם. השר אלקין עשה כאן צעד אמיץ והלך להקמת עיר בישראל. אם לא תהיה כסיף ואם לא ניישב את הנגב, אז ב'שומר החומות' הבא אני לא יודע אם אנשים יוכלו לנסוע באופן חופשי בכבישים שם. כסיף היא משימה לאומית.

"מעבר לכך, צריך עוד עיר חרדית. אני יושב עם גורמים רבים בכל מיני מקומות ואני שומע שאנשים זקוקים לעיר הזו, ומרגיש גם שיתופי פעולה ברמה המקצועית".

נושא נוסף שאני מבקש לשאול עליו את מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון הוא הדיור הציבורי, שזכה להרבה מאוד תשומת לב שלילית בשנים האחרונות.

בשנים 2022-2021 הוקצה תקציב עבור רכישת 1,700 יחידות דיור למלאי הדיור הציבורי ו־3,000 יחידות לבתי גיל הזהב. בתקופה האחרונה החלו תהליכים לרכישה של מעל 1,200 דירות, וכשלוש מאות דירות כבר נרכשו או נמצאות בתהליכי רכישה מתקדמים. כמו כן הקצה המשרד תקציבים לרכישת שלוש מאות דירות לנכים רתוקים, וזאת לאחר שמ־2019 לא נרכשו דירות במסלול זה, כך שלזכותם האפשרות לאתר דירה בהתאם לזכאותם.

"השקענו סכומי שיא בשיפוץ הדיור הציבורי, ואנחנו בתהליכי רכישה של דירות חדשות. רכשנו השנה מאתיים דירות חדשות ומקווים להגיע לשש מאות עד סוף השנה, ועד סוף שנת 2023 להגיע ל־1,700 דירות חדשות בדיור הציבורי", מסביר פרידמן.

גם גל העלייה בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה סייע בעקיפין לעתיד הדיור הציבורי. "42,000 עולים חדשים הגיעו מרוסיה ומאוקראינה, ודאגנו לפתרונות דיור עבורם. ביקשנו מהאוצר כסף לשפץ דירות של הדיור הציבורי שלא היו ראויות למגורים עבור עולים, ויצרנו לעתיד עוד פתרונות בדיור הציבורי", הוא מוסיף.

אנחנו קרובים לראש השנה. אילו משימות אתה מציב לעצמך לשנה הבאה?

"אני רוצה ששנת 2023 תשבור את שיאי השיווקים ושנעבור בה את רף 70,000 התחלות הבנייה. אני שואף להצלחה בכל הארץ ובמיוחד בגולן, בגליל, ביהודה ושומרון ובנגב. אני רוצה להצליח למצוא פתרונות גם לאוכלוסייה הערבית, כי אם לא נמצא אותם, עלול להיווצר משבר שכולנו נשלם עליו".

הבחירות בפתח, היית רוצה להמשיך גם לאחריהן לנהל את משרד הבינוי והשיכון, או שאתה שואף למקומות אחרים?

"בהחלט הייתי רוצה להישאר במשרד השיכון. הגעתי מהשוק הפרטי וויתרתי על הרבה מאוד כסף כדי להיות איפה שאני נמצא, ועשיתי זאת בגאווה ומתוך תחושת שליחות. אני רוצה להישאר כמה שיותר בתפקיד כדי להיות חלק משמעותי מבניין הארץ".

***