משה גפני ויצחק גולדקנופף
משה גפני ויצחק גולדקנופףצילום: Yonatan Sindel/Flash90

מה חולל את המשבר ביהדות התורה?

המשבר החל בעניין פוליטי ונמשך בסוגיה אידיאולוגית. בתחילה אותתו אנשי דגל התורה, נציגי הזרם הליטאי, כי אין בכוונתם לקיים את הרוטציה במסגרתה אמור חבר הכנסת משה גפני לפנות את ראשות המפלגה לטובת הנציג החסידי הבכיר יצחק גולדקונפף, איש אגודת ישראל, לקראת הקדנציה הבאה, וכי גפני מתעקש להישאר יושב ראש גם במחיר של פיצול ביהדות התורה.

מה היה הנימוק של הליטאים לאי־כיבוד ההסכם?

בדגל התורה ניסו להצדיק בדרכים שונות את סירובם לקיים את הרוטציה. אחד הטיעונים העיקריים היה שרוב מצביעי יהדות התורה כיום הם ליטאים ורק מיעוטם חסידים, ולכן אין מקום לחלוקה שוויונית של רשימת המועמדים לכנסת ושל התפקידים שמקבלת המפלגה כשהיא חברה בקואליציה.

לשיטתם, אומנם יש הסכם חתום המחייב את הצדדים בפריטטיות וברוטציה, אך מכיוון שאגודת ישראל לא סיפקה את הסחורה מבחינת מספר הקולות שהביאה איתה לשותפות הרי שהיא הפרה אותו, וממילא גם דגל התורה אינה מחויבת לו. זו גם הסיבה לכך שהנציגים הליטאים בטוחים שיעברו את אחוז החסימה גם בריצה עצמאית, שהרי אם רוב קולות המפלגה המשותפת באו מאנ"ש - הם גם ילכו אחרינו במקרה של פיצול.

כיצד הגיבו לטענות בצד החסידי של יהדות התורה?

אנשי 'אגודה' אומרים כי לפי הנתונים שבידיהם, כמחצית ממצביעי המפלגה הם חסידים, ולכן הסכם הרוטציה תקף ומחייב את שני הצדדים. ומאחר שבקדנציה החולפת גפני עמד בראש, הרי שכעת עליו לפנות את המקום לגולדקנופף. בנוסף, אם חלוקת הקולות בין שני המחנות היא בערך חצי־חצי, יש חשש גדול ששניהם לא יעברו את אחוז החסימה במקרה של פילוג.

עד כאן המחלוקת הפוליטית. מה עם הסוגיה האידיאולוגית?

חסידות בעלז, מהגדולות בישראל, הובילה בחודשים האחרונים מהלך היסטורי מול משרד החינוך, בהוראת האדמו"ר, שבמסגרתו היא הייתה אמורה להרחיב את היקף לימודי הליבה בתלמודי התורה שלה, הנמצאים במצוקה כלכלית, ולהסכים להידוק הפיקוח הממשלתי עליהם, בתמורה להגדלת התקציב שהם מקבלים מהמדינה. אנשי דגל התורה, ובראשם מנהיגה הרוחני הרב גרשון אדלשטיין, ראו בכך פריצת גדר העלולה להביא בעתיד לפגיעה בעצמאות המוסדות החרדיים כולם, גם אלה שאינם שייכים לבעלז, ולהעמקת התערבות השלטון בתכני הלימוד שלהם. הליטאים הודיעו כי אם המהלך יצא לפועל תנועתם לא תוכל להמשיך את השותפות הפוליטית עם אגודת ישראל, המייצגת את החסידות, משום שהוא חושף פערים משמעותיים באחד הנושאים האידיאולוגיים הליבתיים של היהדות החרדית - "החינוך הטהור".

מה המצב הקיים כיום מבחינת לימודי ליבה במוסדות החינוך החרדיים?

בבתי הספר לבנות לומדים את מקצועות החובה במתכונת מלאה, בדומה לחינוך הממלכתי. לעומתם, בתלמודי תורה ובחיידרים רבים לבנים מצמצמים את היקף הלימודים ויש שאף נמנעים מהם לחלוטין. ישנם חמישה מסלולים עיקריים בתחום זה: א. "מוסדות פטור" שבהם לא לומדים כלל את מקצועות הליבה ולא מקבלים תקציב מהמדינה. במסלול זה בוחרות, למשל, קהילות המתנגדות לכל קשר עם השלטון, כמו אלה של העדה החרדית. ב. "מוסדות פטור" שמלמדים את המקצועות הנדרשים בהיקף של 55% בלבד מהתוכנית, ובהתאם לכך מתוקצבים ב־55% מהתקציב הבסיסי של החינוך הממלכתי. במסלול זה נכללים תלמודי התורה והחיידרים של הזרם המרכזי בציבור הליטאי. ג. מוסדות "מוכר שאינו רשמי" (מוכש"ר), שבהם לומדים 75% מהליבה תחת פיקוח הדוק יותר של המדינה – וגם התקצוב הוא בשיעור 75%. במסלול זה בוחרים חסידים רבים המעוניינים להעניק לילדיהם לימודי חול ברמה סבירה שתקל עליהם השתלבות עתידית בשוק העבודה. ד. בתי ספר של רשתות 'החינוך העצמאי' (האשכנזית) ו'בני יוסף' (הספרדית), שגם הן תחת פיקוח המוכש"ר, המלמדים 100% מהתוכנית ומתוקצבים בהתאם. במסלול זה נמצאים בתי הספר של חרדים מודרניים יחסית או כאלה המיועדים ל"מתקרבים" ו"מתחזקים", בדרך כלל מערי הפריפריה, שמצד אחד מעוניינים בלימודי ליבה ברמה הגבוהה ביותר ומצד שני מבקשים לשמר את עצמאות החינוך החרדי ולהגביל את הפיקוח הממשלתי. ה. בתי הספר של הזרם הממלכתי־חרדי, שבהם לומדים תוכנית מלאה תחת פיקוח מלא ללא כל מעמד מיוחד - בדומה לזרם הממלכתי והממלכתי־דתי.

לאיזו קבוצה משתייכים מוסדות חסידות בעלז?

עד עתה מוסדות בעלז היו בקבוצה השלישית, שבה לומדים את תוכנית הליבה בהיקף של 75% תחת פיקוח ברמה בינונית של זרם המוכש"ר ומתוקצבים בהתאם. מכיוון שהאדמו"ר דוגל בלימודי מקצועות החובה לכתחילה, בפועל יש תלמודי תורה רבים בנשיאותו המלמדים אותם בהיקף של 100%, אך השתייכותם לקטגוריה הנ"ל מזכה אותם רק ב־75% מהתקציב הממשלתי. בגלל הפער הזה נקלעו המוסדות למצוקה כלכלית, ובעקבות כך פנו עסקני בעלז לרשויות המדינה על מנת לייסד מסלול נוסף, שבו יוגבר הפיקוח ויוגדל התקציב למקסימום - כמו ב'חינוך העצמאי' ו'בני יוסף'.

למה מוסדות בעלז לא הצטרפו לרשתות הקיימות?

בעבר נעשו ניסיונות רבים מצד בעלז להצטרף לשתי הרשתות - אך הם נכשלו. הרשת האשכנזית, שהיא האכסניה הטבעית, סירבה לקלוט את מוסדות החסידות בעקבות הוראת הרב אהרן לייב שטיינמן, שהיה המנהיג הליטאי הבכיר, אשר חשש ממצב שבו תלמודי תורה המצויים במצוקה כלכלית יתפתו להרחיב את לימודי הליבה בניגוד לקו האידיאולוגי שלהם רק כדי לזכות בתקציבים, וקבע כי אין לקבל מוסדות חדשים לרשת – ובוודאי שלא מהזרם החרדי המרכזי. גם 'בני יוסף', שהסכימה בעבר לצרף אליה מוסדות של חסידויות אחרות, סירבה לקלוט את בעלז. הנימוק: הרשת מיועדת במוצהר לציבור הספרדי, וקבלת החצר החסידית השנייה בגודלה בישראל, הנחשבת למעצמה של ממש, עלולה להפר את האיזון הראוי הנשמר בה בין ספרדים לאשכנזים. למרות ההסברים הרעיוניים המתקבלים על הדעת, ההערכה היא כי מאחורי החלטות 'החינוך העצמאי' ו'בני יוסף' לדחות את בקשת בעלז עומדים גם שיקולים פוליטיים וכלכליים ומאבקים סמויים על שליטה וכוח.

איך נפתר המשבר?

ראש האופוזיציה בנימין נתניהו עקב בשבועות האחרונים בדאגה אחר המשבר ביהדות התורה, מחשש שפיצול במפלגה והתמודדות נפרדת של הליטאים והחסידים בבחירות ישאירו לפחות אחת מהמפלגות מתחת לאחוז החסימה וירחיקו את גוש הימין מהאפשרות להשיג 61 מנדטים ולהרכיב את הממשלה הבאה. כאשר המשא ומתן בין הצדדים נכשל ונראה היה שהפילוג בלתי נמנע, נתניהו התערב והחל לחפש פתרונות יצירתיים למשבר. מתוך הבנה שהעניין העומד על הפרק אינו תוכנית הליבה - שהרי בה השתתפה ותשתתף בעלז בכל מקרה - אלא המצוקה הכלכלית של תלמודי התורה, נענה המתווך נתניהו לבקשת ראשי המפלגה להגדיל את תקציב המוסדות החרדיים גם בלי שינוי בהיקף לימודי החול וברמת הפיקוח – ובעלז הסכימו לוותר לפי שעה על הקמת המסלול החדש.

מה כוללת ההתחייבות של נתניהו?

רשמית, מוסדות הפטור והמוכש"ר אומנם מתוקצבים ברמה של 55% או 75% ביחס לחינוך הממלכתי, אבל בפועל הפער ביניהם גדול הרבה יותר, משום שהחינוך הממלכתי זכה עם השנים לתוספות שונות שלא נכללות בסכום הבסיסי. באותה מידה, גם ה־100% שלהם זכאיות הרשתות אינם מקנים להן את מלוא הסכום שמקבלים בתי הספר הממלכתיים – חילוניים, דתיים או חרדיים. ההתחייבות של נתניהו, אפוא, היא לגשר על השחיקה הזו ולהביא לכך שהתקציב המועבר למוסדות החרדיים ישקף נכונה את השיעור שלו הם זכאים – הפעם ביחס לסכום המלא והסופי של החינוך הממלכתי. במקרה כזה תלמודי התורה של בעלז אומנם לא ייהנו מאותם 100% שהיו מקנות להם ההצטרפות לרשתות הקיימות או הקמת רשת חדשה, אך ה־75% שלהם הם זכאים כיום יהיו שווים הרבה יותר ויסייעו להם במצוקתם הכלכלית.

ומה יקרה אם נתניהו לא ירכיב את הממשלה הבאה ולא יוכל לקיים את ההבטחה?

בבעלז חששו לצאת קירחים מכאן ומכאן, בין אם משום שלגוש נתניהו לא יהיו 61 מנדטים ובין אם בגלל קשיים משפטיים בהגדלת התקציב, ודרשו מדגל התורה להכין "תוכנית ב'" כתנאי לפתרון המשבר. לבסוף הגיעו הצדדים לפשרה שלפיה אם העניין ישתבש תסכים רשת 'החינוך העצמאי' לקלוט אליה מוסדות מעיר אחת בלבד, כאשר ההבנות שבעל פה הן שתהיה זו אשדוד. באופן זה הדבר יסייע מאוד לבעלז, שהעיר הדרומית היא אחת ממעוזיה, ובצד הליטאי לא תהיה בכך משום הפרה של הוראת הרב שטיינמן, שכן ניתן להחשיב את בתי הספר באשדוד כ"פריפריה", שממנה מותר לקלוט, ולא כמוסדות מהזרם החרדי המרכזי.

אז האם המשבר בין החסידים לליטאים ואיום הפיצול ביהדות התורה מאחורינו?

לא ולא. בישיבת מועצת גדולי התורה שהתכנסה ביום שלישי כדי להכריז על תום המשבר ולאשר את המשך השותפות הכריז חבר הכנסת משה גפני באופן רשמי על הסכמתו לקיום הסכם הרוטציה בבחירות הקרובות, אך הדגיש כי בקרוב תבקש דגל התורה לפתוח אותו מחדש - מה שעשוי לטרוף את הקלפים ולערער שוב את היציבות במפלגה. גפני אומנם אמר ש"הבעיה של החינוך נפתרה" והודיע כי הצדדים "הולכים יחד בבחירות הקרובות", אך לא הצליח להתאפק עוד, וכבר באותה נשימה, בעיצומו של מעמד הפיוס, אותת שזה לא נגמר. "בשנים הבאות אנחנו נצטרך את הכול ללמוד מחדש", אמר והטעים: "זה לא בדיוק מייצג את המצב הקיים". ובתרגום לפוליטית מדוברת: שיעור הליטאים המצביעים למפלגה המשותפת גדול לדעתי מזה של החסידים, ולכן נציגינו יצטרכו לקבל עדיפות בהרכב הרשימה לכנסת ובחלוקת התפקידים. "משבר פוליטי ואידיאולוגי"? שוב מתברר שהכול פוליטי.

קובי נחשוני הוא עיתונאי חטיבת החדשות של ynet ו'ידיעות אחרונות'

לתגובות: [email protected]

***