פרשנים רבים רואים בפיצול המפלגות הערביות לקראת הבחירות המתקרבות את האלמנט שיחולל את הדרמה האמיתית.
ד"ר אורנה כהן ממכון טרומן באוניברסיטה העברית ומכללת הרצוג, מומחית לפוליטיקה הערבית בישראל, מנתחת את הסיכויים והסיכונים של ההתמודדות המתקרבת.
על עצם הסיבות לפילוג בין המפלגות הערביות, היא אומרת: "זה היה סכסוך סביב הרוטציה על המקום השישי וסביב הדרישה לקבל את רשות הסיעה. אבל קודם כל עלתה השאלה עד כמה הרשימה המשותפת תהיה חלק מהמשחק הפוליטי ותמליץ על מישהו מהמועמדים לראשות הממשלה. בל"ד דרשה וכך גם נקבע בהסכם עם השותפות לרשימה המשותפת, שלא תהיה המלצה על אחד מהמועמדים כדי לא לקחת חלק מהמשחק הציוני. הדבר גרר הרבה מאוד ביקורת בקרב יהודים וערבים. זו כנראה הייתה הסיבה העיקרית כי חד"ש ותע"ל לא היו מעוניינות בהתבדלות הזו".
ד"ר כהן מציינת כי איימן עודה טוען שדברים נכתבו מאחורי גבו ויועציו הובילו אותו לחתימה שהוא לא היה מודע לכל סעיפיה, ולמעשה הנתק נגרם "אולי בעקבות הביקורת שהוטחה בו ובאחמד טיבי בעקבות החתימה הזו". כהן מעירה כי "לרשימה המשותפת יש גם תומכים יהודים וגם הם מתחו ביקורת".
לדבריה הצעד של המלצה על אחד המועמדים, במקרה זה לפיד הוא היחיד הבא בחשבון, יכול להיות רק אחד מכמה צעדי השתלבות ובהמשך יכולה להיות גם תמיכה בממשלה מבחוץ ואולי אפילו כניסה לקואליציה. בהקשר זה היא מזכירה כי איימן מעודה ניסה לגבש גוש חדש של שיתוף פעולה ערבי יהודי שאולי יחליף את הרשימה המשותפת, מה שלא צלח.
ד"ר כהן מציינת כי השאיפה להשתלבות קואליציונית קיימת כבר מזה כמה וכמה שנים לנוכח האתגרים מולם עומדת החברה הערבית, בין השאר האלימות הגואה, היעדר כיתות, חוסר בתכניות מתאר, המציאות בכפרים בצפון ובדרום. הצעד בו נקט מנסור עבאס עודד אחרים להיכנס למשחק הפוליטי פנימה. לכך מצטרפת גם ההבנה שבהחלט יתכן ובכוחה של מפלגה ערבית משמעותית הנכנסת לקואליציה להטות את מערכת הבחירות לכאן או לכאן.
"רבים בחברה הערבית לא מצביעים בגלל ייאוש ותחושה שהמנהיגות הערבית לא הניבה תוצאות לטובת הרחוב הערבי, וזה מה שהוביל להקמת הרשימה המשותפת כדי ליצור גוש שיוכל להשפיע בכנסת, מה שלא כל כך הניב תוצאות ועכשיו רוצים לעשות עוד צעד אחד קדימה", אומרת כהן ומציינת כי אכן התחושה היא ש"ההנהגה הפוליטית הערבית צריכה יותר לעסוק בעניינים האזרחיים", אם כי מחקרים מלמדים שיש עיסוק שכזה מצידם של חברי הכנסת הערבים, אך בפועל הדברים אינם מגיעים להשלמת חקיקה מאחר והם אינם חלק מקואליציה משמעותית.
על ההשפעה האפשרית של הפילוג ברשימה המשותפת אומרת ד"ר כהן כי ביקורת לא מבוטלת סופגת בל"ד ועולה השאלה אם בשל שאלות אלה נכון להניח בצד סוגיות קריטיות ולהסתכן בהקטנה משמעותית של הנציגות הערבית בכנסת, מה שיכול לשנות את תוצאות הבחירות. הדבר, היא אומרת, יכול להוביל רבים שלא לצאת כלל ולהצביע, אך מנגד פעולות מסוימות יכולות להוביל להתגייסות להצבעה, בין השאר הדברים תלויים בראש הממשלה לפיד והבטחותיו למגזר הערבי.
"אם לפיד יפעל ויתבטא בהתחייבויות לפעול בהקשר הפנימי לחיזוק הביטחון האישי, קידום תכניות מתאר, אולי הקמת עיר חדשה, אולי בנושא החקיקה ידבר על ביטול חקיקה שנתפסת כפוגענית, אולי החזרת עקורי איקרית ובירעם ועוד", אומרת ד"ר כהן המדגישה כי עם זאת יתכן וכחלק מפרישתה תקרא לתומכיה להחרים את הבחירות. עם זאת בהחלט יתכן ולקלפיות יגיעו מי שבבחירות הקודמות לא הגיעו כי לא אהבו את החיבור בין המפלגות הערביות השונות בעמדותיהן בסוגיות שונות.
להערכתה אם ידעו מנהיגי המפלגות הערביות לנהל ויכוח פוליטי אידיאולוגי ולא פרסונלי הדבר יחדד את ההבדלים ולא יפגע באחוזי ההצבעה במגזר.
עוד שאלנו את ד"ר כהן אודות מניעי ההצבעה הערבית למפלגות יהודיות כדוגמת ש"ס והליכוד, ולהערכתה המניע המרכזי הוא המניע הכלכלי. באשר להצבעה לש"ס היא אומרת כי מקור ההזדהות הוא ימיה של ש"ס במשרד הפנים, שם דאגה לא מעט לצרכי המגזר ומצוקותיו. על התמיכה בליכוד היא אומרת כי "הגזירות הכלכליות שאנחנו רואים בשנה וחצי האחרונים גורמים לאנשים לרצות להצביע למי שידאג לכיס שלהם. יוקר המחיה קשה להם ותקופת נתניהו הייתה טובה להם. בנוסף פועלת גם התעמולה שמפעיל נתניהו דרך מספר ערוצי תקשורת ישירים לחברה הערבית, שם הוא מתחייב למיגור אלימות וכו' ואנשים שחיים כאן רוצים לחיות בביטחון אזורי אישי וכלכלי. הדברים הללו הם שיכריעו את הבחירות".