בנימין נתניהו עשה את זה שוב. אחרי שתפר לפני שלושה שבועות בביתו בקיסריה את ההסכם המרכזי בין סמוטריץ' לבן-גביר, הוא טרח ועלה אתמול גם אל הרב צבי טאו כדי לסגור את הפינה של ח"כ אבי מעוז ומפלגת נעם. נתניהו יודע שזו אולי ההזדמנות האחרונה שלו. שהפעם הוא חייב להשיג 61 מנדטים לגוש. והוא גם יודע שבעת ספירת הקולות, כל שבריר של מנדט אבוד עלול להתגלות כקריטי.
אלמלא הצליח נתניהו לשכנע את נעם להסתפק במקום ה-11 ברשימה, ח"כ מעוז ומפלגתו היו מכריזים על ריצה עצמאית ומנהלים קמפיין עצמאי במשך כחודש וחצי. אולי היו מודיעים על פרישה רגע לפני הבחירות, כפי שעשו בבחירות לכנסת ה-22, ואולי היו רצים עד הסוף ומבזבזים עד כחצי מנדט. אבל פוטנציאל הנזק לא היה מסתכם בקולות המבוזבזים. קמפיין עצמאי של נעם היה עלול ליצור אווירה עכורה של עימות, ירי בתוך הנגמ"ש הציוני-דתי וכיפופי ידיים בין מי שמוטב שישלבו ידיים. אפשר כעת לשחרר אנחת רווחה על כך שהקמפיין המפוצל נחסך מאיתנו, ולקוות שהמצב הטוב בסקרים ימשיך עד לשלב ספירת הקולות, כך שאבי מעוז יוכל להמשיך להיאבק בכנסת למען נושאים ערכיים חשובים שבראש סדר יומה של מפלגתו. לא מיותר לציין שלמפלגת נעם יש אלפי פעילים מסורים, אנשי 'ישיבות הקו', שירצו מן הסתם להבטיח שלרשימת הציונות הדתית יהיו לפחות 11 מנדטים. התרומה שלהם בימי 'בין הזמנים' של תשרי הסמוכים לבחירות עשויה להיות משמעותית.
אבל בכך עוד לא הוסרה הסכנה שגם בבחירות הללו, כמו בבחירות לכנסת ה-19, קולות מבוזבזים של המצביע הדתי-לאומי הם שימנעו הקמת ממשלת ימין. וכמו ב-2019, מי שעלולה לגרום לכך בהרפתקנות פוליטית ונטילת סיכון מוגזם היא איילת שקד. אז היא נגררה לשם אחרי נפתלי בנט, כעת מלוא האחריות עליה.
קרב ההישרדות הפוליטית של שקד הביא אותה תחילה לשילוב ידיים עם יועז הנדל, עד לאחרונה איש מחנה רק-לא-ביבי, ולהצהרה שהיא תכפה הקמת ממשלת אחדות ותציל את המולדת. רגע לפני הגשת הרשימות, לאחר שהחבירה להנדל לא הניבה הצלחה בסקרים, שקד השליכה אותו לצד הדרך וחזרה להיות זו שליבה בימין. הרוח הציונית נזנחה לטובת חזרה אל הבית היהודי, ליתר דיוק – אל עיי החורבות שנותרו ממנו. ביחד עם יוסי ברודני, אמיתי פורת והרכש החדש ניצנה דרשן-לייטנר, איילת שקד צפויה להסתער שוב על קולות הימין האידיאולוגי והציונות הדתית.
האם מהלכיה האחרונים של שקד, רגע לפני הגשת הרשימות, יעבירו אותה את הרף הגבוה של ארבעת המנדטים? לא נביאים אנחנו, אבל כמעט בטוח שלא. מה שכן בטוח - הריצה שלה בסיטואציה הנוכחית היא הרפתקנות מסוכנת וגילוי של חוסר אחריות. אל אחוז החסימה הגבוה היא כנראה לא תגיע, אך היא וחבריה עלולים לזרוק לפח שלושה מנדטים ולסכל את ניצחון הימין. אם זה יקרה חלילה, שקד תיזכר כשורפת מנדטים סדרתית של הימין והציונות הדתית.
האחריות מוטלת גם לפתחם של שותפיה – יוסי ברודני, אמיתי פורת וניצנה דרשן-לייטנר. כל אחד מהם הוא איש ציבור שזכויותיו עמו, אבל הנכונות שלהם להצטרף למסע המסוכן הזה מציבה סימן שאלה על שיקול דעתם. הם אולי יצטדקו בטענה שרשימתם תביא אל המחנה את קולותיהם של אותם אנשי ימין מהציונות הדתית הקלאסית שמתקשים להצביע לסמוטריץ' ובן-גביר או לליכוד. העניין הוא שאין מספיק כאלה בשביל לעבור את אחוז החסימה. יש לקוות שהמצביעים הסרוגים, גם אלה שהם ימין מתון ודתיים ליברלים, יגלו יותר אחריות ממי שמתיימרים לייצג ולהנהיג אותם. ובעצם עוד אפשר לקוות ששקד וחבריה בעצמם עוד יגלו אחריות ויפרשו מהמרוץ. מי יודע, אולי נתניהו ישכנע גם אותם.
החמ"ד מתעטף בשתיקה
לפני שבועיים חשף 'בשבע' את פרשת התלמיד שהתגלה כתלמידה בבית ספר יסודי של החמ"ד. העיסוק בפרשה המסעירה חרג מגבולות החינוך הדתי והמגזר, הגיע אל כלי התקשורת ואל המערכת הפוליטית והצית דיון ציבורי סוער. למרות שהפרשה מציבה סימני שאלה קשים על התפקוד של בית הספר ועל מדיניות הנהלת החמ"ד, אלה מתעטפים בשתיקה ומסרבים לתת דין וחשבון לציבור על מדיניותם. החמ"ד לא הבהיר את השקפתו ביחס לשילוב טרנסג'נדרים בבתי הספר שלו, ואפילו לא טרח לספר לציבור אם בכוונתו לאפשר גם בעתיד לילדים הבאים בשעריו להסתיר את מינם האמיתי ולהתחזות לבני המין השני.
הניסיון לתייג את מחאת ההורים כהפגנת שנאה נגד ילד בן 8 הוא שקר אופייני של התעמולה הלהט"בית. לאף אחד מהמפגינים אין שום דבר נגד אותה ילדה אומללה, איש אינו שונא אותה וכולם מאחלים לה רק טוב. אבל ההתחשבות במצוקה שלה, שראויה לטיפול מקצועי רגיש ומיטבי שאפשר רק לקוות שהיא זוכה לו, לא יכולה לבוא על חשבון העמידה הנחושה מול המתקפה הלהט"בית שמבקשת להשתלט גם על החינוך הדתי.
במישור הערכי, החינוך הדתי לא יכול לקבל את ההשקפה הפרוגרסיבית של טשטוש האבחנה בין המינים, ולא יכול להתיר לילדה לבוא בשעריו בכיפה וציצית ולהיטמע בין הבנים. החמ"ד צריך גם להוביל קו עקרוני שמתנגד להכרזה על ילדה רכה כעל טרנסג'נדר שנולד בגוף הלא נכון ותקנתו הפסיכולוגית היא שינוי המין שלו. מעבר לכך ששינוי מין אסור על פי ההלכה, מדובר גם במסלול חיים אומלל שמי שבוחר בו גוזר על עצמו פגיעה בבריאות, הלעטה בהורמונים, חיתוך איברים ועקרות ופגיעה ביכולת להקים משפחה. החינוך הדתי צריך לעשות הכול כדי להציל ילדים מלעלות על המסלול הנורא הזה, ולא לאפשר לילדה רכה לחרוץ את גורלה בגלל דמיונות ילדות שעל פי רוב חולפים בגיל ההתבגרות.
כתבת ערוץ 12, שכינתה את ארגון 'מאירים' של רוני ססובר הנפלאה בתואר "ארגון חשוכים" רק משום שהתגייס לסייע למאבקם של הורי התלמידים בבית הספר, ניסתה לספר לנו השבוע שמדיניות החמ"ד זוכה לתמיכת הרב יעקב אריאל, מבכירי רבני הציונות הדתית. בציטוט שהובא על ידה אמר הרב אריאל שיש לטפל בפרשה ברגישות כי מדובר בילד. דברים ברורים שאין מי שיחלוק עליהם. הוא גם אמר כי "אין בהלכה אפשרות לשנות מין", אבל בערוץ 12 העדיפו להדגיש את מה שנוח להם. הרב אריאל התבקש השבוע להבהיר את עמדתו וכתב כדלהלן: "המציאות בה בת מחופשת לבן, לבושה כבן, היא לא אפשרית ואין לה מקום בהלכה. בן הוא בן, בת היא בת. מאחר ומדובר בילדה קטנה, יש צורך ברגישות גדולה בטיפול במקרה. אין אפשרות להמשיך לשלב את הבת כבן בכיתה יחד עם בנים אחרים". מי שמחפש לגיטימציה להכרה והכלה של שינוי מין בחינוך הדתי, כדאי שימצא לעצמו אילנות אחרים להיתלות בהם.
לתגובות: eshilo777@gmail.com
***