לפני 55 שנים, באלול תשכ"ז מיד אחרי מלחמת ששת הימים, נכנס הרב יאיר דרייפוס לראשונה בחייו בשערי בית מדרש בישיבת כרם ביבנה.
"ההלם הראשוני עדיין צרוב היטב בזיכרוני ובגופי", הוא מספר, "האימה והפחד שליוו את הימים הנוראים בישיבה הרטיטו את ליבי, אך לוו גם בתחושות קשות וברצון עז שהכל יגמר ונגיע כבר לי"א תשרי".
ברבות השנים נחשף הרב יאיר דרייפוס לתורותיו של האדמו"ר הזקן מחב"ד שהביאו למהפך עצום בתפיסתו את הימים הנוראים, ואלו הפכו עם הגיל וההבשלה לספר חדש - 'נשימות עמוקות-מסעותיי בימי הרחמים'.
דיבורי הספר מבקשים לעורר את הלב והנשמה לימים מליאי משמעות והרי גורל, מעצבי זהות אנושית ודתית, ומבקש מאיתנו לשאת משמעות זו גם לימי החולין של 'אחרי החגים'. בספר צולל הרב דרייפוס לא רק למשמעות הדתית של הימים הנוראים, אלא לעומק הנפש בנתיב חיפוש רגשי ורוחני, לעֵבר מציאת העצמי.
"החיבור עבר תלאות של ייסורי העיבור במשך למעלה מעשר שנים", מספר הרב דרייפוס על העבודה על הספר, "כבר מצעירותי היה לי דחף עז שרגשותיי ודיבוריי לימי הרחמים יבואו לביטוי, ייצאו לאור, ובעז"ה ימצאו מסילות לליבותיהם ונשמותיהם של רבים שמבקשים לעורר את ליבם ונשמתם בכלל ובימי הרחמים בפרט".
"ימים אלה משוקעים עמוק עמוק בשורש דמותי, למעלה מטעם ודעת. תפילות הימים והניגונים שעליהם אני מתרפק מצעירותי הטביעו בי חותם, צרבו את הווייתי ונסכו עלי השראה ורוח שמתעצמים עם ההבשלה והגיל".
לכל אלו נתן הרב ביטוי רשום ביומנים, שהוא מעיד כי השקיע בהם אנרגיה ולב במשך שנים רבות. "נער הייתי גם זקנתי ושבתי", הוא אומר, "ועכשיו שהחמה בראשי אילנות, בע"ה עוד שנים רבות וטובות בבריות גופא ונהורא מעלייא, גמלה בי החלטה, להתבונן במבט־על על כל המעשה והריגושים של הימים הקדושים שהצטברו לכלל מסה קריטית, ועכשיו 'ליילד' אותם ולהוציאם לאור עולם".
"להפוך יומנים, שמעצם טיבם וטבעם 'מקמטים' רגעי קטנות, למסות מודעות לעצמן ממקום של רפלקסיה על כל הנעשה על ציר הביוגרפיה."