רבים הגיעו היום (שני) לחברון ללוות את עורך הדין אליקים העצני ז"ל בדרכו האחרונה. פגשנו כמה מהם המביעים הוקרה והערכה לדמותו ותרומתו להתיישבות בארץ ישראל.

"אליקים העצני היה עבורי מצפן אידיאולוגי", אומרת שרת הפנים איילת שקד ומספרת על המאמרים שכתב ושיגר לה בכל שבוע. "כולנו היינו תלמידיו", הוסיפה.

השר לשעבר אורי אריאל מגדיר את העצני המנוח 'מורי ורבי בענייני התיישבות ודברים נוספים' ומוסיף: לוחם, איש חזון, אגדה עוד בחייו. נמשיך בדרכו.

בני קצובר, מראשי המתיישבים בשומרון מספר על פגישתם האחרונה בה סיפר העצני על מחלתו, ובהתייחס לתפקידם ההיסטורי של מובילי ההתיישבות אמר לו העצני "זכינו זכות עצומה", אך הוסיף שאלה, האם זה מספיק ולאחר הרהור הוסיף כי לטעמו 'עברנו את הקו הקובע והמכריע של יצירת מציאות היסטורית חדשה'. "עם הדגל הזה צריך להמשיך הלאה".

יו"ר 'יד ושם', דני דיין, מספר על "הזכות לשבת עם אליקים העצני במזכירות התחיה במשך שנים רבות בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים. תמיד אמרתי, האיש גאון. הניתוחים הפוליטיים שלו היו מבריקים, אבל תמיד הרשים אותי במיוחד היו הדימויים שלו. כשרצה להוכיח נקודה פוליטית, כמו על יחסינו עם ארה"ב או העולם הערבי, הביא דימויים שאיש חוץ ממנו לא יכול היה להמציא, מעולם החי והצומח, מאלף ואחד דברים מרשימים. הוא היה גם פרלמנטר מצוין אם כי רק לתקופה קצרה כנסת ישראל זכתה ליהנות מכישוריו. אם יש איש עקרונות שהסרגל מתיישר לפיו ולא להיפך, זה אליקים שהעקרונות לא היו חיצוניים לו".

ברוך מרזל, איש חברון, ביקר את אליקים לפני כשבועיים במיטת חוליו בבית החולים. "הוא היה חלש אבל צלול, ממוקד ושאל מה חדש בחברון. סיפרתי לו כמה חידושים וזה היה עבורו כמו רפואה לחולה. אחר כך נתן לי פרויקטים לעשר השנים הקרובות. היו לנו הרבה ויכוחים אבל תמיד ידעתי שהוא איש אמת במלוא מובן המילה".

ראש מועצת יש"ע וגוש עציון, שלמה נאמן, מגדיר את אליקים העצני כאדמו"ר, כאדונינו מורינו ורבנו, "זכיתי ללמוד ממנו, לצערי לא מספיק, אהבת הארץ, אהבת העם ואהבת התורה מה הן. האיחוד המיוחד של תחיית האומה בארצה היא חלק מהאישיות המדהימה של אליקים העצני".

נעם ארנון, דובר הישוב היהודי בחברון, רואה באליקים העצני תופעה. "זו אישיות שאין כמוה. הוא כלל הכול, תנ"ך, היסטוריה, תרבות, אמנות, ספרות, מוסיקה. הוא בבחינת דרך ארץ שקדמה לתורה. הוא הנחיל לדור שלם מורשת אדירה של אהבת הארץ, ציונות, תפיסה מדינית ומשפטית, תפיסה של זכויות אדם וזכויותיו המשפטיות של עם ישראל על הארץ. הוא עורר תנועות גדולות, המטה נגד האוטונומיה, המטה נגד תקשורת עוינת, המטה נגד אוסלו והיום הפועלים בחוות למניעת שוד אדמות המולדת. אישית למדתי ממנו המון. שנינו הגענו לקרית ארבע לפני חמישים שנה, הוא כאחד ממחוללי תנועת ההתיישבות ואני כתלמיד צעיר שעושה את דרכו כחייל בישיבת ההסדר. נפגשנו מאות פעמים, הפגשתי קבוצות לשיחות והרצאות, התארחתי בבית שהוא וציפ הקימו".

אמיתי פורת מציין בדבריו מתוך דברי ההספד שנאמרו על העצני ש"אליקים נהג לצעוק על הקריינים בחדשות כשהדברים שנאמרו היו בניגוד לעמדתו. חוויתי את זה עשרות פעמים בבית. אלו אנשים שנושא ארץ ישראל בוער בהם והיו מוכנים לצעוק גם על קרייני החדשות למרות שידעו שהם לא ישמעו".

הרב יהודה פליקס מציין כי אין צורך לומר שאליקים היה פנומנל. "אדם שמגיע לגיל כזה עם חדות מחשבה, כושר ביטוי ועצמות , נדיר. באופן אישי היו לנו פעילויות משותפות ופעם קיבלתי מנו קומפלימנט על התבטאות שלי בנושא שמירת חוקים מול עמדה מצפונית בנושא מילוי פקודות בגירוש, והיה לי חשוב לקבל את הגיבוי דווקא מאליקים המשפטן. בכל השנים שפעלנו למען ארץ ישראל אליקים היה הלפיד והלכנו אתו, עם האור הזה".

הפובליציסט ויו"ר מועצת יש"ע לשעבר, ישראל הראל, בוחר להתמקד בדבריו בכך שבעוד גוש אמונים מזוהה כתנועה דתית השייכת לכאורה ל'מרכז הרב', לטעמו "המורה המדיני הגדול של גוש אמונים וההתיישבות היה אדם חילוני ושמו אליקים העצני, שפתח אופקים לאנשים שמחוץ לכותלי הישיבה לא היה להם הרבה בתרבות כללית וראיה היסטורית. הייתי מקבל ממנו ספרי היסטוריה כמו הביוגרפיה של סטאלין שנתנה לנו את נפח המימד של מדינאים. הנענו תנועה שהשפיעה על המדינה מבחינות שונות עד היום ונשא זה הוא המרכז של הדיון עד היום ולא הבנו את גודל האחריות המדינית. לא היינו מדינאים. הוא ניסה לחנך אותנו להיות מדינאים וכך בזכותו החשיבה של אנשים כמו חנן פורת בני קצובר ואחרים הייתה מעבר לעניין ההגשמה. עד היום לציבור האמוני חסרים מנהיגים. יש הרבה רבנים ואנשי השפעה. מדינאים אין להם. אליקים היה גדול המדינאים של ארץ ישראל השלמה".