הפרופסור יגיל לוי, חוקר יחסי צבא-חברה ומרצה באוניברסיטה הפתוחה, משרטט את ההשפעה המשמעותית שיש לרבי צבי טאו, נשיא ישיבת הר המור, על צה"ל ומפקדיו.
על רקע צירוף מפלגת "נעם" לרשימת "הציונות הדתית" קובע פרופ׳ לוי כי לרב טאו יש השפעה ניכרת בצבא הישראלי.
במאמר בעיתון "הארץ" מזכיר לוי כי בסוף שנות ה–90 פרש הרב טאו עם נאמניו מ"מרכז הרב" על רקע מחלוקת על עירוב לימודי הוראה בישיבה, והקים את ישיבת הר המור, אותה הוא מנהיג עד היום.
ב"ישיבות הקו" המזוהות עם הר המור, טוען פרופ׳ לוי, "מטיפים להפרדה מגדרית והומופוביה, ולא רואים לימודי חול בעין יפה. זאת, לצד גישה ממלכתית לכאורה, המכבדת את מוסדות המדינה בכלל, ואת הצבא בפרט, ומכך נגזרה התנגדותם לסרבנות גלויה במהלך ההתנתקות.
"עוצמה זו תורגמה להשפעה בתוך הצבא. הגישה הממלכתית לכאורה של טאו עיצבה לאחר ההתנתקות את סדר היום של המוסדות החרד"ליים, שמטרתו היתה להגביר את נוכחות צעיריהם בצבא כדי שישפיעו ׳מבפנים׳".
פרופ׳ לוי טוען כי שני הרבצ"רים האחרונים, הרב רפי פרץ והרב אייל קרים, לא הסתירו את זיקתם להר המור, וגם הרב יגאל לוינשטיין מרבני מכינת עלי שדיבר נגד שירות בנות בצבא "שיקף את תכני ההוראה של הקבוצה, הרואה עצמה כעילית החדשה של הצבא ותלמידיה מתקדמים בתפקידי פיקוד בו".
הרב צבי קוסטינר, ראש הישיבה במצפה רמון ותלמיד של הרב טאו, "מילא במשך שנים תפקיד מרכזי בהדרכת רבנים צבאיים צעירים". עוד מספר פרופ׳ לוי כי "הר המור מתגאה בקשריה ההדוקים עם הצבא, לרבות קיום מערכת שיעורים ושיחות לחיילים".
"זוהי עוצמה שאינה נופלת מזו של בכירי הפוליטיקאים המפקחים על הצבא", מוסיף פרופ׳ לוי וטוען כי "גם אם השפעתו של טאו פוחתת בשל הקצנתו האידיאולוגית, הוא עדיין רחוק מלהיות דמות מטורללת ושולית".
לדברי פרופ׳ לוי מי "שהעצימו את הר המור ולווייניה והעניקו להם דריסת רגל בצבא" הם שרי הביטחון המזוהים עם המרכז־שמאל, "וכמובן הרוב החילוני שנכשל בפיקוח על הצבא — מתנגדי ביבי של היום".