שני דודים אהובים שלי, משופמים מעת לידתם, כאלה שהצביעו ב' כל חייהם. שההורים שלהם עלו לארץ עם בני עקיבא, ולהם יש כבר נכדים בסניפים השונים, אמרו לי, כל אחד בנפרד, לפני כמה שבועות: "לראשונה בחיי אני חושב שלא אלך להצביע". שתבינו. אלה אנשים שמבחינתם לא להצביע זה כמעט כמו לחלל שבת.
אני לא חושבת שבעשור האחרון הצבענו לאותה מפלגה ובכל זאת, והאמירה הזו שלהם עשתה לי קווצ' רציני בבטן. זה היה הרבה לפני שנסגרו הרשימות ועוד לא היה ברור מי יהיה איפה, ובכל זאת אמרתי להם "תקשיבו, לא יודעת איפה זה יהיה. אבל תצביעו לאיפה שמתן כהנא יהיה".
אני זוכרת פעם אחת כשהוא עמד על הבמה בכנסת וקצת איבד את זה. הוא עמד שם והטיח בגפני: "אני שואל אותך ח"כ גפני, מתי אתה שכבת במארב בגשם, בקור אימים והתפללת תפילת שמונה עשרה בשכיבה? זה קרה לך פעם? מתי אתה כבוד ח"כ גפני, נטלת ידיים לפני שאכלת לחם, לא בנטלן שנמצא ליד חדר אוכל, אלא היית צריך להתאמץ בשביל זה? עשית את זה פעם?
מתי לבשת ציצית באימונים מפרכים כשזה היה הדבר הכי לא נוח בעולם? עשית את זה פעם, אתה והחברים שלך? מתי פעם אחרונה אכלת במשך שנים אוכל קר בכלים חד פעמיים כדי לשמור כשרות?"
עכשיו אני, בחיים שלי לא שכבתי במארב, בכלל לא עשיתי צבא ובאופן כללי לא עפה על שיח מליטריסטי, ובכל זאת לרגע נזקפה קומתי. לא שיש לי רגשי נחיתות דתיים אל מול הציבור החרדי, לא זו הנקודה אלא שהיה זה רגע שבו תפיסת העולם הציונית דתית, זו שהציונות שלה היא דתית והדתיות שלה היא ציונית באה לידי ביטוי באופן בהיר, מרוכז ולא מתנצל.
ולא רק השיח, אלא בעיקר המעשים. שר דתות שרוצה להיות שר דתות, שבא עם תפיסה ממלכתית- דתית סדורה שרואה בממסד הדתי חלק מהמדינה ולא אקס טריטוריה. ולשם כך מנסה להכניס נורמות של ממלכתיות (שקיפות, שלטון חוק, סטנדרטים מקצועיים) ייצוגיות (נשים במועצות הדתיות, יותר מקום לתושבי העיר בבחירת רבני ערים) ובעיקר להתמודד עם המצב האבסורדי והלא דמוקרטי שחלק עצום ממי שמושפע באופן ישיר מהממסד הדתי (נשים, חילונים) נטול כל כח ויכולת השפעה עליו.
עמדותי האישיות שונות משלו בהמון דברים. כלכלית נדמה לי שאנחנו הפוכים ממש וגם מבחינה דתית, בא נגיד שהוא לא ממש איש הפדלחושיה. אבל הרגשתי שהוא נושא בגאווה וברמה ובעיקר באופן מעשי את תפיסת העולם הציונית דתית בהקשרים של יהדות ומדינה. וזו תפיסת עולם חשובה שצריך להיות לה מקום מרכזי בחברה הישראלית.
אני תומכת במחנה הממלכתי ובבני גנץ מהרבה סיבות אחרות, והייתי עושה את זה גם בלי מתן אבל הפוסט הזה הוא לא עלי אלא על המשופמים הקלאסיים יותר.
בכנסת הקרובה אין מפלגה מגזרית ציונית-דתית במובן ההשקפתי. וגם הקונסטלציה הפוליטית, עושה רושם, לא מבשרת טובות לתפיסת העולם הזו, אבל אם אתם משופמים במהותכם אני באמת חושבת שהוא הנציג שלכם בכנסת.