עם הוצאתו לאור של הספר החדש של הרב שמעון קליין נוסף פירוש חדש ומקורי על ספר יונה.
הרב קליין נאמן בספרו זה לשיטה הייחודית אשר אותה הוא פיתח והביא לידי ביטוי בספרים הקודמים שהוציא: "דברי שלום ואמת" על מגילת אסתר ו"מגילת נאמנים" על רות.
ייחודה של שיטה זו טמון בקשב כה עמוק ועדין למילות הכתוב ולמה שמסתתר מאחוריהן, עד כי דומה שהמחבר שומע את לחישותיהם של המילים ואת מה שרוחש בתוך תוכן וביניהן.
כל מושג הוא בעיניו מפתח למשמעות שאולי נסתרת מעינינו אך היא מצויה בעצם הכתוב, בין אם מגיעים אליה מלימוד אינטרטקסטואלי ובין אם על ידי דיוק במשמעות המילה עצמה. כל מילה היא בגדר תיבה הטומנת בתוכה אוצר. כך, מהשוואת מופעיה של העיר תרשיש במקומות שונים במקרא מראה המחבר שהיא מסמנת, מצד אחד, מקום של עשירות ורווחה, מעין "גן עדן קטן", אך מצד שני זהו מקום הנעדר יראת אלוהים. מכאן שבריחתו של יונה היא ניסיון להחליף לגמרי את זהותו. ובמקום להיות נביא הנוכח לפני ה' והממלא את שליחותו הוא מעדיף זהות נוחה, נטולת כל מחויבות.
ובאשר ללימוד מן הדיוק במילים, המחבר שם לב, לדוגמה, לכך שבפעם השנייה שבה ה' מצווה את יונה על נינווה הוא אומר לו: "קרא אליה" ולא כפי שאמר לו בפעם הראשונה "קרא עליה". ומכאן הוא למד שבעקבות התהליך שעבר יונה, מעלה אותו הקב"ה לשלב שבו הוא נדרש לא רק להודיע לאנשי העיר מה צפוי להם אם לא יחזרו בתשובה, אלא עליו עתה לקרוא אליהם, לייצור עמהם דיאלוג חי.
לצד פרשנותו המעמיקה לטקסט המקראי מובאים בספר מדרשי חז"ל המקבלים אף הם ממד נוסף, לאור פרשנות זו. והרוצה להרחיב עוד את היריעה מוזמן לעיין בהערות המחכימות המובאות כמעט בכל דף מדפי הספר.
כדי לרדת לעומק הסיפור של יונה ולהבין את משמעותו הרחבה מועמדים דמותו ונבואתו של יונה במרכזם של כמה וכמה מעגלים. המעגל הראשון הוא המעגל ההיסטורי. לסיפורו של יונה נותן המחבר רקע היסטורי מקיף אשר מספק לבריחתו משמעות מדינית. לכך מצטרף המעגל של כלל נבואתו של יונה, המעבה את סיפור הבריחה ברובד נוסף. ומעגל משמעות חשוב אחר ממקד את יונה כנביא מבית מדרשו של אליהו הנביא ,שכן ברצף הנביאים שניבאו על מלכות ישראל יונה הוא השלישי, לאחר אליהו ואלישע. הרב קליין מאיר יפה את דרכו של בית מדרש זה בהיבט של רמת התקשורת של הנביא עם מושאי נבואתו. במקרה של יונה הבעייתיות ניכרת גם בתקשורת עם שולחו, וכמו אליהו לפניו, אף יונה נדרש לעבור סדנת לימוד בנושא.
לכל המעגלים הללו יש חשיבות בהבנת הרקע לסיפור ונסיבותיו, אולם ספר יונה אינו נכנס אף לאחד מהם, ולא בכדי. "נביא בלבב ימים" מדגיש שעניינו של הספר הוא במהלכי נפשו של הנביא, במאבקים הפנימיים שלו ובתהליך הפנימי שהוא עובר . בהתאם לכך, זהו מוקד ספרו של הרב קליין, הרואה בכל הקורות בספר דיאלוג של הקב"ה עם הנביא.
יונה בבריחתו חושב שהוא הצליח לסגור את ערוץ ההתקשרות עם ה' על ידי ניסיון הסתלקותו אל מקום המרוחק מארץ הקודש ביותר מממד אחד, אך ה' פותח אתו ערוצי התקשרות אחרים, באמצעות הטבע - הסערה, הדג והקיקיון - ואף באמצעות בני אדם אחרים - אנשי הספינה, המתגלים כאנשים בעלי לב ויראי אלוהים.
בראייתו הספרותית החודרת מוצא המחבר הקבלה בין מה שקורה על הספינה לבין מה שקורה אחר כך בנינווה, ויונה היה אמור ללמוד כבר מן "השיעור" הראשון שה' זימן לו. אך לעומת אנשי הספינה אשר עולים במעלת יראת האלוהים, מה שמוכח מכך שהפועל "ויראו" חוזר שלוש פעמים לגביהם, אצל יונה ממשיכה הירידה, שאף היא חוזרת בסך הכל שלוש פעמים.
אף שיחסו הפנימי של יונה לאנשי הספינה, כמו גם לאנשי נינווה, איננו כתוב במפורש, בקריאתו הקשובה מותח הרב חוטים בין פסוקים שונים ומגלה את עמדתו של יונה במילות תפילתו ממעי הדגה: "משמרים הבלי שווא חסדם יעזובו". כלומר התשובה והחסד של הללו היא שטחית וקצרת ימים.
הרב קליין מיטיב לתאר את המפנה שחל אצל יונה בפנותו אל האל מתהומות הים. בניגוד להבנה הראשונית הרואה כאן קריאת הצלה מובנת של אדם במצוקה, הרב קליין חודר למעמקים בניסיון להבין את המתרחש בתוך נפשו של הנביא. את המיקום של יונה בבטן שאול הוא מפרש גם כתיאור מצבו הנפשי והתודעתי. המפגש עם המוות הכמעט וודאי שלו מביא את יונה למפגש עם מעמקי נשמתו, למפגש עם אלוהים, כפי שיונה עצמו אומר בתפילתו: "בהתעטף עלי נפשי את ה' זכרתי": כשנפשו מתעטפת ומתכנסת בתוך עצמה, עם כאבה ועם האמת שלה, היא זוכרת את ה', כלומר ניצבת לפניו, בניגוד למצב שבו יונה ברח "מלפני ה'", מהיות נוכח לפניו.
מעבר לניסיון לשקף את עולמו הפנימי של הנביא יונה, קורא לנו הרב שמעון קליין לראות בספר קטן הכמות הזה רובד נוסף, כללי יותר, של דילמות מהותיות. כך לדוגמה, סיפור יונה מציף את השאלה העקרונית של מעמדו של הנביא וגבולות תפקידו. האם הנביא הוא רק צינור להעברת דבר ה', שליח מגשר בין העם לאלוהים, או שנדרשת ממנו מעורבות פעילה בהיותו לא רק רואה רוחני, אלא גם רועה ומנהיג עם כל האחריות הכרוכה בכך.
אילו למדנו רק עד כאן בספרו מאיר העיניים של הרב שמעון קליין, דיינו. אולם מתברר שעם כל זאת עדיין לא נגענו ברובד הבסיסי והעמוק שאותו מעמיד המחבר ביסוד הקונפליקט הפנימי של יונה עם עצמו ועם האל. מדובר ביסוד של עצם החיים כערך עליון. על פי הבנה מפתיעה זו, יונה, "המשחק" עם המוות והמבקש למות יותר מפעם אחת מזומן למצבים המציפים בתודעתו את ההכרה ברצונו בחיים. כך בהיותו במצולות ים; כך גם כשהוא חש את חוויית החידלון על ידי חיסול קיקיון שבצלו חסה.
באמצעות חוויות אלה הולך יונה ומתקרב לעמדה של הזדהות עם אלוהים כנותן החיים החפץ בחיים. לפי הרב קליין זהו עמוד השדרה של ספר יונה, המלמד שערך החיים הוא ערך גבוה בפני עצמו, ללא תלות בהגשמת ערכים כאלה או אחרים, אלא אם מדובר בהשחתתם הגמורה.
בעיניי, נקודה זו, שמעלה הרב קליין היא שיאו של הספר "בלב ימים". הצבת החיים כערך מקודש עשויה להיראות לנו כמובנת מאליה. אולם אי הסכמתו הראשונית של יונה עם עמדה זו מבטאת עמדה רוחנית מצויה לפיה לחיים יש ערך רק אם הם עומדים ברף גבוה של משמעות. הספר "נביא בלבב ימים" מהדהד שאלות נוקבות בנושא. האומנם, כמו יונה, אין גם אנו דנים בני אדם על פי המידה שבה הם חיים לפי הנורמות הנכונות ובהתאם לאמות המידה המוסריות שלנו?
האין אנו קובעים לפי זה את ערך חייהם בעינינו? לשאלה הרת עולם זו פנים רבות והשלכות ענפות, חינוכיות ונורמטיביות, אשר מקצתן נידונות בספר, אך המחשבות שהיא מעוררת ממשיכות להטריד גם זמן רב לאחר סיום קריאתו.
בעקבות לימוד ספר יונה על פי "נביא בלבב ימים" הופך הספר מסיפור פשוט על נביא הממאן לנבא לספר הקורא לכל אדם לבחון את עמדותיו הרוחניות העמוקות ביחס לכל אחר שהוא. במילים אחרות ספר יונה קורא לנו עצמנו, לחזור בתשובה אל מלך החיים ואל האמונה בערך החיים האין סופי של ברואיו.
הכותבת ד"ר בטחה הר שפי, מלמדת במדרשה