רופאת הנשים ד"ר חנה קטן התארחה באולפן ערוץ 7 לשיחה על המקרה הקשה של תקלת ההפריה החוץ גופית באסותא.
"זו באמת רעידת אדמה, גם למטופלים וגם למטפלים לא פחות", אומרת ד"ר קטן. "צריך להבין שמערכת ההפריה החוץ גופית היא מערכת מאוד מורכבת. זו טכנולוגיה שבה אנחנו זקוקים גם לביצית גם לזרע וגם לרחם. הביצית והזרע יוצרים עובר שמושרש ברחם וכך בעזרת ה' נולד גם תינוק".
לדבריה, תהליך זה נועד גם למצב של היעדר פריון אצל האיש וגם אצל האישה. הילדה הראשונה שנולדה מהפריה חוץ גופית, לואיז בראון, היא כיום בת יותר מארבעים. "זה פותח כדי לפתור בעיות בחצוצרה, אבל היום משתמשים בזה להרבה מאוד בעיות שקשורות לביוץ, לרחם, לחצוצרה, לאיש וכו'. יש הרבה שלבים בדרך ולכן כשזוג מגיע כדאי שהוא ידרוש שיהיה סוג של השגחה בזמן שמטפלים בתאי הרבייה, גם בשלב שאיבת הביצית, גם בשלב הבאת הזרע וגם בשלב ההפריה עצמה שבו נוצרים העוברים".
על מה שקרא באסותא, אומרת ד"ר קטן כי היקף העבודה בבתי החולים הפרטיים במרכז הארץ גבוה וביום אחד מתבצע מספר שאיבות שווה לשבוע שלם בבתי חולים שאינם פרטיים והמשמעות היא עומס עבודה גדול שלא תמיד הצוות מצליח לעמוד בו, מה שמחזק את נחיצותה של השגחה לאורכו של התהליך. "בכל בתי החולים והיחידות יש מערכת בקרה והדברים לא נעשים בהפקרות, אבל כמו בכל מערכת רפואית ובכלל, יכולות להיות טעויות. יש מקומות שזה ממוחשב עם ברקוד שנועל את התא אם יש חוסר התאמה בברקוד או תעודת הזהות לא מתואמים". בנוסף גם תא העוברים מסומן באופן מוקפד וכיוצא באלה.
"מה שכנראה קרה הוא שהייתה הפריה של ביצית וזרע של זוג מסוים ונוצר עובר והעובר הזה הוחזר בטעות לאישה הלא נכונה, שהרתה ונושאת ברחמה עובר שנוצר מהפריה של זוג אחר, כלומר שגם הזרע וגם הביצית הם של זוג אחר", אומרת ד"ר קטן. "יש כאן בהלה מבחינות רבות, גם של האישה עצמה, גם של האישה שהעובר שלה וצריך לאתר אותה, איפה העוברים של הזוג הנוכחי והדברים משליכים הלאה כי כל מי שעבר הפריה בתקופה הזו מאוד דאוג". עוד היא מציינת כי גם הצוותים העוסקים במלאכה מוטרדים מאוד שכן מדובר בעבודה מוקפדת.
אירוע שכזה לא קרה עד כה. "הנחת היסוד היא שאין טעויות. נדיר מאוד שזה קורה. הזוג הזה היה צריך בדיקה טרום לידתית והבדיקה נעשתה בצורה מתקדמת ואפשר היה לראות הרבה דברים שקשורים לגנטיקה של העובר ונראה שזה לא העובר שלהם. התחילו לחקור ולחפש מה קרה כאן".
"נוצרה כאן פונדקאית שלא ברצונה, ולכן לא ברור מי האימא בהיבט המשפטי, רפואי והלכתי. האם זו האם היולדת או האם הגנטית. יהיו בוודאי דיונים גם על העניין הזה, אבל מעבר לכך, הזוג רוצה לשאת ברחמם את העובר שלהם והאישה שזה העובר שלה צריכה להימצא. יש כאן תסבוכת שאנחנו מאוד רוצים שלא תקרה".
כרבנית וכרופאה אומרת ד"ר קטן כי "אנחנו חייבים להשתדל, וזה אומר לשלב מערכת של השגחה כמו שמתבצע בחלק ניכר מבתי החולים. מצד שני צריך גם ביטחון במערכת שהיא יודעת לעבוד כמו שצריך. במקרה הספציפי הזה יש מורכבות כל עוד לא אותרו ההורים לא ברור לאן זה יכול להתפתח, אבל ברור שאחרי שהאישה הזו בעזרת ה' תלד בשלום את העובר הבריא, תהיינה שאלות של הורות והמהות. זאת מעבר לטלטלה שעוברת על כל המעבדות, ואני מאמינה שמעז ייצא מתוק ותהיה הקפדה טובה יותר מזו שיש היום".
"אני מבקשת להרגיע את הזוגות המבוהלים עכשיו. לא צריך להיבהל. נעשות כל כך הרבה הפריות ואירוע כזה נדיר ביותר ולא צריך לחשוב עליו ולחשוד רטרואקטיבית. המערכת עובדת כמו שצריך. טעויות היו וכנראה שגם יהיו. עכשיו יש פחות לחשוש כי המערכת בודקת את עצמה שוב ושוב".
ד"ר קטן מציינת שבוועדה לחקיקת חוק הביציות התקיים לפני כעשרים שנה דיון בו היה לה חלק, ובדיון זה נדונה סוגיית האמהות במקרים שכאלה והיו חילוקי דעות בנושא. "הייתה מחלוקת והרב מרדכי אליהו זצ"ל טען שהיולדת היא האימא בכל מקרה, כלומר שבזמן פונדקאות הזוג כאילו מאמץ את הילד אליו. מנגד היה הרב עובדיה יוסף שטען שדווקא בעלת הביצית היא האם. מאז יש דיונים ולכאורה לפי רוב הפוסקים האם היולדת היא האם וזה מאוד מרגיע את מקבלות תרומת הביצית שהן האימא, אבל המקרה הזה הוא בהחלט תסבוכת".