ריבונו של עולם, כתבת בתורתך: "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'".
ואם כן, אנו עמך בית ישראל, אף כי חטאנו לפניך, ומרובים חובותינו ואשמותינו, הרי אתה חנון ורחום תשמיט ותמחק את כל אלו מנגד עינך.
ואף כי יודעים אנו כי מרחם אתה על עמך ישראל בכל שנה ושנה, הרי קודם לכך יושב הנך על כסא דין, וממתין לשמוע כל תקיעתנו, בכדי לעבור מכסא דין לכסא רחמים. ואולם, בראש השנה זה, כבר בכניסתה של השנה החדשה נטהר לפניך, וכפי שכתב בנך הנשר הגדול משה בן מימון: "וכשתשקע חמה בלילי ראש השנה של מוצאי שביעית אבד החוב".
אמנם, כבר אמרו חכמים "המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה ממנו". ואכן, אף אנו עמך וצאן מרעיתך וודאי ווודאי נרצה לעשות רצון חכמים. נחשוב ונתבונן במה חטאנו לך, ומה הם חובותינו, ונשתדל לחזור ולהשיב לבבנו אליך. יודעים אנו כי עימנו היית תמיד, אף בזמן שחטאנו לך, ורוצים ומבקשים אנו להשיב ולהרים אליך את כל כוחות החיים שנפלו, ולחזור ולהדבק בך.
אך מבקשים אנו כי לא נעשה זאת השנה בבחינת עבדים, שכן 'עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה', ואתה חנון ורחום הרי תשמוט כל חובותינו. אלא, בבחינת בנים בלבד, היודעים שאתה אבינו שבשמים, אוהב ומרחם עוד קודם בואנו אליך, ותרחמנו כרחם אב על בנים. ותאמר כנגדנו – משמט אני כל חובותיכם, ונאים וזכים אתם לפני כאילו לא חטאתם כלל.
ועוד זאת רצינו לומר לפניך שוכן שחקים. מקובלים אנו כי אליהו הנביא יושב בכל מוצאי שבת תחת עץ החיים וכותב זכויותיהם של ישראל. והרי, זה אך יצאה עתה שנת שבת הארץ, ואם כן עומדים אנו בראש השנה בבחינה של מוצאי שבת קודש. יקום אם כן אליהו, ועימו כל הצדיקים, ויכתבו זכויותיהם של ישראל רחומיך, היושבים בארצנו הקדושה, ובכל אתר ואתר. יכתבו וימנו לפניך את טוב ליבם של בניך, והשתדלותם המרובה לקיים כל מצוותיך, על אף כל הניסיונות והקשיים.
ועוד זאת, יבוא התישבי, וישיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם, וישכנו השלום והאהבה בינותינו, ונעשה כולנו אגודה אחת ממש לעשות רצונך בלבב שלם. ונשב מייד יחד בשמחה לסעודת מלווה מלכה, סעודת דוד משיח צדקך, "ובמוצאי שביעית – בן דוד בא", במהרה בימינו, אמן.