לשמוע קול שופר- הקשבה של אמת

האם קרה לכם שמישהו הקשיב לכם באמת? הקשיב כל כולו?

בשיח הצעקני ואפילו האלים שאנו עדים לו יותר ויותר לאחרונה, דומה שאנשים הם נעדרי יכולת להמתין ולהיות ולו לרגע עם האחר. המרירות, הטינה והריחוק גוברים וכולנו צוברים הפסדים ואפילו מסתכנים.

בהיותי סטודנטית לתואר ראשון, היה לי מרצה, יותר נכון מנחה, פרופ' יעקב פרנקל היה שמו והוא לימד אותי הקשבה מהי. כשמישהו מאתנו דיבר, הוא הפנה את כל גופו אליו, ריכז מבט ונתן הרגשה כאילו אין שום דבר יותר חשוב בעולם ממה שהדובר אומר.

לאחר מותו הפתאומי, נחשפתי יותר למאמרים שכתב ושם נפרשה תפיסת עולמו ביתר הרחבה. זכיתי אני וזכו שותפיי לדינמיקה הקבוצתית לחוות איש מקצוע מהמעלה הראשונה, שפיו וליבו שווים. שהתנהג בדיוק לפי מה שלימד.

הנחות הבסיס שלו היו שהאדם הוא טוב ביסודו ושאם ניתן לו את התנאים הראשוניים שהוא זקוק להם: אהבה, קבלה וכבוד, הוא כבר יוציא מעצמו את המיטב, בדיוק כפי שצמח ששתול במקום המתאים לו ומקבל די שמש ומים, איננו זקוק שילמדו אותו לצמוח.

צעירים בתחילת חיינו היינו ושאלנו זה את זה: האם זה אמיתי? האם הוא לא רואה את כול הרוע שיש בעולם? ואיך אפשר להתעלם? בד בבד עם השאלות קרה משהו מופלא, בזה אחר זה, הרגשנו בטוחים, שיתפנו ברגשות, במחשבות ובאירועי חיים קשים. זכורני מקרה בו חברה פתחה סיפור של יתמות פתאומית בגיל הרך, ששמרה בסוד, מתוך חוויות אשמה ובושה שכמובן לא היה להן שום בסיס רציונאלי, אך הם ניהלו את חייה, ולא לטובה. הקבוצה עטפה אותה בהקשבה ובאהבה, אפשרה לה לעבד את החוויה ולראות אותה מנקודת מבט אחרת. במו עינינו ראינו את השינוי אצלה: מבחורה מופנמת וחסרת ביטחון, היא התחזקה והלכה בלימודים, בנתה זוגיות ואפילו היציבה שלה השתנתה.

מאוחר יותר כשבגרנו צברנו ניסיון חיים וידע, הבנו כי פרופ' יעקב פרנקל לא היה "תמים" ולא שהרשע בעולם נעלם מעיניו, אלא שהוא בחר להתמקד בטוב שבאדם ובמציאות, לחפש אותו ולהאיר עליו את הזרקור. בחירה זו היא שאפשרה לו להיות תדיר עם חיוך מאיר, אך לא להתבייש לדמוע, כאשר שמע ממישהו סיפור נוגע ללב.

מצוותו העיקרית של ראש השנה הינה "לשמוע קול שופר". חשוב להדגיש כי המצווה אינה לתקוע, אלא לשמוע ולשמוע בכוונה.

אז מה המשמעות בשבילנו? בימים של בחירות חמישיות ושיח שמחדד את הקצוות וגורם לכול קבוצה לחוש בשוליים, לחוש שאף אחד לא באמת מקשיב לאחר, דומני שזו העת לאמץ את ההקשבה. הקשבה אמתית, עם נכונות לפגוש את האחר באמת. ואם כל זה נראה בלתי אפשרי ברמה החברתית הרחבה, כדאי להתחיל לפחות מהמעגל הקרוב, עם בן/בת הזוג, הילדים והשכנה. מטבען של הצלחות הוא שהצלחה קטנה, גוררת הצלחות נוספות. הרווחה הנפשית שתעלה עם ההקשבה בבית פנימה, תשפיע בהמשך גם על מעגלים נוספים. אפשר ורצוי להצטרף לקבוצות המעודדות שיח אחר.

נקבל על עצמנו בזו השנה להקשיב. להסתכל סביב , לפעול מנקודת מבט קצת אחרת ולהתחיל להתאמן בהקשבה. שנה טובה.

הכותבת: יועצת מכללת אפרתה