רשמת ההוצאה לפועל במחוז מרכז, גילה גדות, דחתה את בקשתו של חייב מזונות לביטול הגבלת יציאה מהארץ לאומן לראש השנה.
מדובר בחייב בתיק חוב מזונות שמנהל המוסד לביטוח לאומי העומד על יתרת חובה של 158 אלף שקלים.
בהחלטה ציינה הרשמת, כי "לפני בקשת חייב לביטול עיכוב יציאה מהארץ, לצורך נסיעה לאומן שבאוקראינה (זאת למרות המלחמה העזה המתנהלת שם), כאשר היציאה ביום 08.09.2022 (צורף כרטיס טיסה הלוך – בלבד). אולם תאריך החזרה לא ידוע ולא פורט, שכן לא צירף כרטיס טיסה לכך (בהגשת בקשתו שהועלתה ב 04.08.2022, ציין בעלמא כי הוא אמור לשוב ב-20.10.2022). משכך, לטעמי, החייב אינו מתחייב/מחוייב, לשוב. ושוב, תנאי בסיסי (מהותי ופרוצדוראלי כאחר), להגשת בקשה, אינו מתקיים".
הרשמת הוסיפה, כי עם כל ההבנה לרצונו הבהול של החייב לצאת את הארץ כבר היה עליו להקדים בקשתו, וודאי לטפל בה בדקדקנות, ומבעוד מועד, ולא להגישה ברגע האחרון. "גם אם היה ניתן להתעלם מפגמים מסוימים שנפלו בה, אין להתעלם מאי קיום שני תנאי בסיס: הצגת ערבים ע"פ שנקבע, והגשת בקשה סדורה לפריסת חוב".
לסיכומו של דבר, קבעה הרשמת, כי לעת עתה, מכל הטעמים שפירטה, הבקשה לביטול עיכוב יציאה מהארץ נדחית. לדבריה, "שלא בשולי הדברים יוער, החייב מבקש לצאת מן הארץ לאומן לקיום פולחן דתי. מעריכה אני מאד הצורך של החייב לצאת לאומן להתפלל בחגי תשרי, אלא מאי? בכל הכבוד, גם החובה של החייב לשאת במזונות הינה חובה המוטל על החייב, והיה עליו לקיימה. מעצם העובדה שהחייב אינו פורע חוב עבר בתיק, (ו/או שוטף ככל שמתחייב), אלא באמצעות עיקולים, ומשלא צירף לבקשתו ערבים הולמים ע"פ החלטות שניתנו בתיק – ומשהגיש בקשותיו ברישול, ובהינתן שלחייב חוב מונומנטלי העולה מעל ל-150 אלף שקלים, אין לחייב זכות קנויה לצאת לחו"ל. לדידי, ככל שהחייב הצליח למצוא המימון ליציאה לנסיעה לאומן, כך היה עליו לשקוד ולפעול לפירעון החוב בתיק ועוד טרם יצא להתפלל על קברי הצדיקים. שהרי, עצם החוב, עצם הגדרת החייב כמשתמט, כל אלה מעלים חזקה ממשית שהחייב עלול לא לשאת בחיוביו, ואולי אף לא ישוב לארץ, והנטל כבד על החייב להוכיח אחרת. אין לחייב אלא להלין על עצמו אם לא יוצא כמבוקש בעת המבוקשת".