ד"ר חנה פנחסי ניצלה את תקופת "עשרת ימי תשובה" כדי לאתר תלמידת עבר שלה שהיא מעוניינת לבקש ממנה סליחה.
בפוסט שפרסמה היום (רביעי) בחשבון הפייסבוק שלה פנחסי תיארה את המעשה וביקשה למצוא את התלמידה המדוברת בעזרת הכח של הרשת החברתית.
"עשיתי מעשה נורא בשנות ה-90 וליבי עדיין נוקף", כתבה פנחסי במעשה של גדלות נפש. "אני כותבת כי אני מחפשת את התלמידה שפשעתי כלפיה".
"הייתי מורה לספרות בתיכון 'המסורתי' כשהיה בשוק, ב'בית-אליאנס'", תיארה. "היתה לי 'מגמה' עם אוסף תלמידות נפלאות שתלו בי את עיניהן. הייתי צעירה וטיפשה, והיתה בי יוהרה ונמשכתי אל התלמידות שהיו רהוטות כמוני, עם קצב מהיר. אפילו לא הייתי מודעת לזה".
"חלק מהבגרות נערכה בעל-פה, עם בוחנת שהיא מורה מבית ספר אחר כשאני יושבת בכיתה", סיפרה. "ביום המבחן, הגיע תורה של אחת התלמידות הנבונות והשקדניות שהקצב שלה היה איטי יותר. היא קראה שיר שלמדנו (של טריינין, אני זוכרת בדיוק) וטעתה בקריאה ובפרשנות שלו".
"אני הכשלתי אותה במבחן", ציינה. "זו היתה קריאה רחוקה אבל אפשרית ובכלל זו ספרות, ואני ידעתי שהיא היתה שם לאורך השנה בכל מאודה והגיע לה ציון טוב מפני שהיא למדה ברצינות, באהבה, בקשב ובהתמדה. היא ידעה המון, וזו היתה טעות אנושית ומובנת שההתרגשות והמתח מהמבחן יצרו. היא היתה ראויה לחיזוק גדול ולטיפוח (מה זה בכלל ציונים, לכל הרוחות!) לא נתתי לה".
"אני זוכרת שאמא שלה התקשרה אלי, שמעתי את הדמעות והקשחתי את ליבי בתואנה 'מקצועית'. וזה היה רוע צרוף והתנשאות וטפשות", כתבה. "אני חושבת עליה כל השנים אלה ורוצה לבקש את סליחתה, ומתביישת ששכחתי את שמה. אני רוצה שתדע שהיא היתה מצויינת ואני קלקלתי. גרמתי עוול מיותר מאד בגיל שברירי כל כך. אין בכוחי להחזיר את הכאב אבל אני רוצה לבקש סליחה. גם אם חלפו עשורים, אני עדיין מלאה באשמה ובושה ומתפללת שיש לה חיים טובים. רשת חברתית, תעזרי לי למצא אותה? אפשר גם בפרטי".