רגע לפני תום חודש ספטמבר, חודש המודעות לסרטן הערמונית, שוחחנו עם ד"ר אמיר אברמוביץ', מנהל השירות המשולב לטיפול בגידולי מערכת השתן והמין, אונקולוג בכיר בבית החולים שערי צדק בירושלים, על ממדי המחלה בישראל, על סיכויי ההחלמה והגורמים לה.
על רמת שכיחותו של סרטן הערמונית בקרב גברים בישראל אומר ד"ר אברמוביץ' כי "אחד מתוך שמונה או תשעה גברים יחלה בחייו בגידולי ערמונית. בגיל 80 שמונים אחוז מהגברים יפתחו סרטן ערמונית ובגיל מאה 100 אחוזים יחלו. כלומר מדובר בסרטן השכיח ביותר אצל גברים אבל הוא סיבת המוות הרביעית בשכיחותה אצל גברים כי זה גידול פחות אלים באופן כללי בהשוואה לגידולים האחרים".
"יש חשיבות לאיתור ואיבחון מוקדם, אבל זה לא אומר שצריך לטפל בהכרח בכל המטופלים. ישנם מי שימותו בשיבה טובה מבלי שהמחלה התפתחה למחלה אגרסיבית יותר. לעומת זאת יש מי שאם נאתר ונאבחן יצטרכו טיפול כדי שהמחלה לא תהפוך למפושטת יותר. לכן חשוב האיבחון והאיתור בזמן", אומר ד"ר אברמוביץ'.
הנתונים המתייחסים לישראל שונים מאלה שבשאר העולם המערבי, ואנחנו שואלים מה גורם לייחודיות של ישראל המהווה לכאורה חלק בלתי נפרד מהעולם המערבי. ד"ר אברמוביץ' משיב: "אנחנו דומים לעולם המערבי, אבל ייחודי לנו הרקע הגנטי. כ-12 אחוז מהחולים של סרטן הערמונית הם בעלי רקע גנטי וחלק מהמוטציות קשורות למוצא עדתי, בעיקר אצל אשכנזים אבל לא רק. זה אולי הייחוד שלנו לעומת מקומות אחרים. בנוסף, אנחנו ארץ קטנה עם מערכת בריאות מסודרת בהשוואה למקומות אחרים, כך שהמעקב והגילוי המוקדם טוב יותר מארצות אחרות שבהן שירותי הרפואה מבוזרים יותר".
אברמוביץ' מציין כי בארה"ב שונו בשנים האחרונות ההנחיות הקליניות וכתוצאה מכך מזהים שם עליה במספר החולים החולים במחלה גרורתית. לפי שעה לא ניתן לקבוע את הסיבה לכך, האם הגורם לכך היא עליה בבדיקות הסקר המגלות יותר חולים.
הנתונים בישראל מלמדים על פער משמעותי בישראל בין המגזר היהודי לערבי. בחברה היהודית המחלה מופיעה בהיקפים רחבים לאין ערוך לעומת המציאות בחברה הערבית. לשאלתנו אומר ד"ר אברמוביץ' כי מדובר ב"חלוקה עובדתית, אבל אין לי יכולת להסביר מניין נובע ההבדל". לטעמו יתכן והסיבה לכך היא גישה פחותה במגזר הערבי לשירותי רפואה, כך שבדיקות אינן נעשות כדי לאתר את החולים ולקבוע את היקפה האמתי של המחלה במגזר זה, אך יתכן והסיבה היא גנטית, "אינני יודע משום שלא בדקו. רק מציינים את ההבדל אבל לא נבדק הגורם לכך. הסיבות יכולות להיות משולבות ורבות. אולי יש מקום לבדוק את מקור ההבדלים".
על הסיבה המובילה לעצם המחלה, הוא אומר: "הסיבה העיקרית היא רמות גבוהות של טסטוסטרון. לכן חלק מהטיפול הוא הורדת ההורמון הזכרי. יש גם את הגורם הגנטי וגם סוג של חשיפה לעולם המערבי, המזון וסגנון החיים, אבל בגלל השכיחות אנחנו מוגבלים בהבנת גורמי הסיכון של המחלה".
הטיפול במחלה משתנה מאוד בין אדם לאדם ובין שלבי האיבחון. "הטיפול מסובך בעיקר ברמת קבלת ההחלטות", אומר ד"ר אברמוביץ', "צריך להבין איזה מטופל עומד לפנינו מבחינת המחלה ומבחינת מחלות רקע וכו'. לאחר מכן יש לבדוק את מהות המחלה, לחלק לגורמי סיכון ואז השאלה הבאה היא אם בכלל לטפל. אם מדובר במחלה מוגבלת לערמונית בסיכון נמוך ונמוך מאוד לא בהכרח חייבים לטפל. אפשר להסתפק במעקב. רק בדרגה בינונית ומעלה של מחלה אנחנו ממליצים על טיפול. בוודאי כשהמחלה מפושטת לאגן או מחלה גרורתית הוא חייב טיפול, והשאלה הבאה היא בחירת צורת הטיפול. לפעמים יש התלבטויות בין הסוגים השונים של טיפול".
הטיפולים השונים נעים החל ממעקב שנתי בלבד ובמצב מחייב מחלה האופן בו יתבצע הטיפול משתנה בין טיפול מקומי בו מוצאת הערמונית ודגימת הבלוטות באגן או קרינה לערמונית ולאגן יחד עם טיפול הורמונלי המוריד את הטסטוסטרון.
הטיפול בישראל הוא טיפול מערבי לכל דבר, החל מצורת הטיפול המתבצעת בעזרת רובוט, כך גם טכנולוגיית ההקרנה והטיפול התרופתי. בשל חשיבות האיבחון המוקדם, מציין ד"ר אברמוביץ', ההמלצה הרשמית היא בדיקה מגיל חמישים. במצבים של גורמי סיכון יש הסבורים שנכון להקדים. הבדיקה הראשונית מתבצעת בבדיקת דם של חומר המופרש מהערמונית וכשהרמה גבוהה יש סיכוי לסרטן ערמונית ועל פי התוצאות מתקבלת החלטה אם להמשיך הלאה להדמיה וביופסיה שתזהה אם אכן ישנו גידול.