בית המשפט לעניינים מנהליים קבע היום (חמישי) כי על רשות האוכלוסין ומשרד הפנים להכיר בכל הזוגות שנישאו במסגרת "נישואי יוטה" ולרשום אותם נשואים.
נציין כי ההחלטה מתקבלת בעוד היועצת המשפטית לממשלה טרם קבעה אם לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לרשום נשואים זוג שנישא בהיוועדות חזותית בלי לצאת מהארץ דרך מדינת יוטה.
עמותת חדו"ש הגישה את העתירה בשם שמונה זוגות שנישאו ב"נישואי יוטה" אך רשות האוכלוסין סירבה לרשום אותם כנשואים בהוראת שר הפנים דאז, אריה דרעי.
הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, התייחס לסוגיה והשלכותיה בראיון לערוץ 7 בעבר.
לדבריו, מדובר בנישואים אזרחיים לכל דבר ועניין הנעשים בדרך עוקפת לבית הדין הרבני ולנישואין הדתיים הנעשים בישראל על פי חוק ולכן אלו נישואים שלא יוכרו אלא רק במרשם האוכלוסין שאינו כפוף לחוק המחייב נישואים רק בדין תורה.
משום כך ניתן לכלול בסוג כזה של נישואים גם זוגות להט"ביים כפי שאירוע באחד מהמקרים האחרונים שעליהם התפרסמה הידיעה. "בבג"ץ בן ארי קבע אהרון ברק שכאשר יביאו תעודה ציבורית ממדינה זרה, שהנישואים הללו הוכרו שם, מדינת ישראל תכיר בזה. זו הלכה ותיקה שאמרה שפקיד הרישום לא אמור להתעניין אם הנישואים תקפים לפי דין תורה או לו כי מרשם אוכלוסין נועד רק לצורך סטטיסטי".
לעומת זאת אם יגיעו זוגות שכאלה לבית הדין הרבני הם צפויים לשמוע שמרשם האוכלוסין לא מחייב את בית הדין בשום דבר ועניין ואין ברישום הוכחה לנכונות התהליך. בית הדין הרבני למעשה יוכל לדרוש לפתוח בתהליך מראשיתו מחדש.
"צריך לומר שמבחינתם, שלושת הזוגות הללו ניצחו כי הם מוכרים במדינה כנשואים לכל דבר ועניין ויקבלו כל זכות כלכלית, הם ירשו אחד את השני, אם יתגרשו יקבלו מזונות וחלוקת רכוש. הדבר היחיד שלא יהיה להם הוא הכרה של הרבנות", אומר הרב כהן.
האם הדבר אינו פותח פתח להרשמת נישואים אינטרנטית בישראל? "כל עוד העמדה הרשמית של בג"ץ היא שאין לרישום תוקף לשום דבר האפליקציה אכן תספיק. יכול להיות שיהיה הרכב בבג"ץ שידרוש התייחסות רצינית יותר לנישואים וישימו לזה גבולות. גם השופט ברק הבדיל בין מצב של נישואים עם נוכחות פיזית לבין כאלה ללא נוכחות פיזית וכותב שאולי נכון לערוך הבדלה ברמת התוקף, אבל הוא לא ממש גודר גדרים בין השניים. הבחנה כזו לא נעשתה עד כה, אבל אולי עכשיו בעקבות האפליקציה יגידו שלא יתכן שנחתן מרחוק וכו'".