לקוראים ששואבים השראה מהסאגות האישיות של בעלי תשובה, אני יכול להמליץ על האוטוביוגרפיה המרתקת מאוד של צבי פישמן "מהוליווד לארץ הקודש", סיפורו של אמריקאי מתבולל מאוד שחוזר לשורשיו.
בתקופה של השנה שבה עומסי מטוסים רבים של ישראלים יוצאים מערבה לאמריקה, מסעו הרוחני של צבי לוקח אותו לכיוון ההפוך מגריניץ' וילג' בימי ההיפים וההפגנות נגד מלחמת וייטנאם ללוס אנג'לס שם טיפס בסולם הזהב להצלחה הוליוודית כאשר שאלה בלתי צפויה על חוף הים בסנטה מוניקה הפנתה את ראשו וליבו לעבר התורה וארץ ישראל.
אולם סיפורו של צבי הוא הרבה יותר מסיפור של חזרה בתשובה אישית. זה סיפור שקשור לסרט האמיתי של הגאולה של ישראל. חזרתו האישית ליהדות מקבילה להבנתו שהעם היהודי נמצא בעיצומו של תהליך של חזרה לאומית למדינת ישראל והוא רוצה להיות חלק ממנו. הסיפור שלו דומה לזה של יציאת מצרים שם חכמינו מלמדים שהיהודים היו ברמה הנמוכה ביותר של אי-מוסריות לפני שנגאלו. כך גם עם צבי שאנו מגלים בפרקים הראשונים של הספר שחי חיים בוהמיינים רחוקים מאוד מהקדושה.
צבי פישמן הוא סופר מוכשר ופורה כאחד. ברור שהוא עיצב את האוטוביוגרפיה שלו כמטאפורה לחזרה הלאומית של עם ישראל לשורשיה בארץ הקודש, בדיוק כמו שעשה ברומן הפופולרי שלו "טוביה בארץ המובטחת". ההבנה שעליו להיות בארץ הקודש, לתרום להגנתה ולהיות חלק מאתגריה, פריחתה ותרומתה לעולם, כולם חלק ממסעו של בעל תשובה זה. זה, לטעמי, מה שמייחד את הספר ולא רק הסיפור הכתוב היטב של מישהו שחזר לאמונתו. המסע הארוך שלו חזרה להיות חלק מעמו מקביל לאופן שבו צעד אחר צעד, היהודים כעם מתקרבים לגאולה, לפעמים מועדים, לפעמים נופלים לאחור - אבל בכל זאת מתקדמים.
אבל אל דאגה, הספר אינו חיבור תיאולוגי. "מהוליווד לארץ הקודש" הוא סיפור שזז במהירות, מעניין ביותר ועמוס באקשן, מלא בהערות פיקנטיות, מצחיקות, ואירוניות לסירוגין (בעיקר על העולם החילוני), אבל לפעמים עצוב. הסיפור מלווה גם בגלריית תמונות צבעונית נפלאה, כמעט עמוד אחר עמוד, של חייו של צבי כאילו צלם עקב אחריו בכל קטע חדש במסעו. מסתבר שמחלה פתאומית והרסנית והנס האישי הבלתי ייאמן שהוא חווה שנו את חייו לחלוטין. בניו יורק הוא נפגש עם שני אדיאליסטים ציוניים מישיבת מרכז הרב, הרב יהודה חזני זצ"ל ומאיר אינדור, שמתגייסים לעזרתו כדי להביא יהודים לארץ להתנדב לעבודה בבסיסי צה"ל במלחמה הראשונה בלבנון.
אני אתן לקרוא את ההרפתקה הזאת מבלי לפרט מראש את הפרקים השונים מסיפורו. בוא נגיד שצבי "היה מתחת לשולחן" כדי להשתמש במטאפורה מהסיפור המפורסם של רבי נחמן "האינדיק" שצבי בסופו של דבר עשה לסרט בכיכובו של יהודה ברקן. הטרנספורמציה שלו מהיותו חולם בקליפורניה ונער חוף שעולה להיות תסריטאי הוליוודי, סופר, מורה בבית הספר לקולנוע היוקרתי של אוניברסיטת ניו יורק ("הטוב ביותר באמריקה") הוא באמת די מרתק. החלום שלו הוא להיות הסופר האמריקאי הגדול הבא, אבל יש לו התעוררות גסה כשהוא נפגש עם מוציא לאור אנטישמי שרוצה שהוא ישנה את שמו שנשמע יהודי. כשהוא סוף סוף חוזר ליהדות, זה רחוק כל כך שמסלולו של משיח נראה קצר יותר! למעשה, הוא מספר בהבזק קדימה שכשאחד מבניו מזמין אותו לראות סרט יוטיוב במחשב הביתי שלהם, בלי להגיד לו למה, זו לא תחושת גאווה יהודית שממלאת אותו כשהוא נזכר פתאום הוא עצמו כתב את "הסרט הזול" כפי שהוא מכנה אותו.
בהקדמתו לספר, מתנצל צבי בפני ילדיו על תיאורי התקופות הראשונות בחייו, בתקווה שגילויו הבלתי צפוי ומלא השמחה של היהדות יגרום לקוראים לצאת למסעות השיבה שלהם. אני חושב שזה נכון במיוחד לגבי הצעירים שלנו, שרבים מהם התרחקו מהתורה. דרך ההזדהות שלהם עם פישמן בשלבי ההתבגרות והמורדים שלו, הם יכולים לתפוס את חבל ההצלה שהוא זורק אליהם. כפי שהוא מזכיר לנו, נאמר כי קידוש ה' הגדול ביותר יוצא מחלול ה' הגדול, ומחזק את הנקודה בהבאת מסר של תשובה מהנביא יחזקאל וכתבי רבי אברהם יצחק הכהן קוק מיד בתחילת הספר.
פישמן אומר שהתורה היא כמו סם חזק, אולי מגנט רב עוצמה - והוא צריך לדעת, כי אחד המשפטים הכי משמעותיים בספר הזה הוא: 'אתה יודע שלא הפכתי דתי כי לא יכולתי להצליח בחַיִים. טעמתי הצלחה ומההנאות שכסף יכול לקנות. אבל בכל זאת הרגשתי ריק מבפנים".
לא עוד. תורת ארץ ישראל הפעילה את הקסם שלה - והיא יכולה לעשות את אותו הדבר עבור כל היהודים שמושיטים יד לאמץ אותה. שיהיה לכולנו. תשובה טובה!