ג'ורג'יה מלוני, מנהיגת מפלגת 'האחים של איטליה', תכהן ככל הנראה כראש ממשלת איטליה, וכצפוי היא זוכה ללא מעט מתקפות על עמדותיה השמרניות והימניות.
שגריר ישראל באיטליה עד לפני שבועות אחדים, ד"ר דרור אידר, מתייחס בראיון לערוץ 7 למה שהביא אותה לזכייה בבחירות ולאתגרים הניצבים בפניה.
"אחרי שנים שבהן המרכז שמאל שלט, מאז ירידת ברלוסקוני, האיטלקים רוצים לעשות שינוי", אומר אידר שאינו נשמע מופתע מהמנדט שהעם האיטלקי נתן למלוני. "היא הייתה מאוד עקבית, היא פוליטיקאית מאוד זהירה וחכמה במובן המעשה הפוליטי. זה בא לידי ביטוי בזהירות ובהצהרות שלה. היא לא מסתירה את עמדותיה, אבל היא לא תצא בגלוי נגד האיחוד האירופי. היא רוצה לחזק את הזהות האיטלקית אבל לא לבטל את החיבור לאיחוד האירופי".
עוד על ההליכה הזהירה בתווך שבין הזהות האיטלקית לחיבור למדינות שמסביב, אומר אידר כי מלוני "תקפה את רוסיה ותמכה בארה"ב. היא לא שרפה גשרים. היא תומכת בישראל אבל לא תעשה מעשים חריפים מדי מול האיחוד האירופי. היא תתקדם במשורה".
לטעמו של אידר העולם מצהיר הצהרות תקיפות כלפי בחירתה של מלוני משום שנוח לו לתייג מנהיגה במגירה מסוימת מבלי להבין את צרכיו ובעיותיו של העם האיטלקי, בעיות שמולן היא מציגה תכנית סדורה לפעולה. "איטליה במשבר כלכלי ואנרגטי. יש שם תופעה שלא הכרתי והיא הבצורת האירופית. אגמים מתייבשים. יש חוסר במים במחוזות שונים. הצענו להם מתקני התפלה וחלקנו איתם את הניסיון הישראלי גם בתחום החקלאות המדויקת. גם על רקע זה היא נבחרה כמי שדוגלת בשוק חופשי, בהורדת חסמים בירוקראטיים ועוד".
"במישור ההצהרתי היא מפלגה דומה למפלגות ימין אצלנו. היא מסורתית ומדברת בחיוב על הדת", אומר אידר ובאשר לשיח הזהויות ומאבקה בעמדות פרוגרסיביות, הוא מציין כי אכן יש לה ויכוח נוקב עם עמדות אלה וההמון האיטלקי תומך באסכולה השמרנית כאשר היא מופיעה באופן מנומק וסדור.
"היו לי איתה כמה שיחות עומק", מספר אידר ומציין רעיון מרכזי שניתח יחד איתה ומצא חן בעיניה, רעיון הנוגע להיסטוריה של אירופה, איטליה והעם היהודי: "מתקופת הרנסנס ועד המהפכה הצרפתית אירופה התנתקה מאלוהיה עד הפרדת הדת מהמדינה. אירופה הפכה חילונית לגמרי. הכנסיות ברובן ריקות. אחרי מלחמת העולם השנייה, בעקבות שתי המלחמות, הנאציזם והפאשיזם, העילית האירופית עמלה קשות לקעקע את הרעיון הלאומי. גם את הרעיון הלאומי הבריא שהשפיע גם על הציונות הם זרקו כי לתפיסתם בסוף כל רעיון לאומי מסתתר פאשיסט עם או בלי נרגילה... משנות השישים, ובעיקר משנות התשעים, נכנס לאירופה גל מהגרים מוסלמים שחלק גדול מהם רוצה להשתלב, אבל חלק גדול, בניגוד לגלים הקודמים, לא מעוניין בכך. לגל הזה יש מסורת ולאומיות כחלק מהאומה המוסלמית, ואז יוצא שאירופה נאבקת על מהותה ללא שני המגינים שלה, המסורת הדתית והרעיון הלאומי שקועקע. כל מי שקצת מדבר על פרטיקולריזם לאומי מתויג כפאשיסט לאומני".
"באיטליה", ממשיך אידר בניתוחו, "הבעיה של המהגרים קטנה כי הם ממשיכים צפונה, אבל משמעות הפיקוח על ההגירה היא ביצור הגבולות, ביצור הרעיון שגיבש את האיטלקים לעם באמצע המאה ה-19, אחרי אלף שנים שבהן איטליה התקיימה במסגרת עדי מדינה. בכך החברה האיטלקית דומה לנו כמי שהגיע משבעים גלויות לארצם ומתגבשים יתר ויותר תוך כדי ויכוח חריף בין חלקים בחברה. באיטליה זה קיים למרות שהם פחות עסוקים במסורת".
מלוני התעניינה מאוד בניתוח ההיסטורי לאומי הזה של אידר והקשר שמצא בין מאפייני ההיסטוריה האיטלקית לזו של עם ישראל. "המסורת שלנו היא שאלת הזהות, מי אנחנו, השם 'ישראל' מלמד על 'ושרית', והתווכחת, אנו מתווכחים על הזהות שלנו ומתאימים אותה מחדש בכל דור ודור. האיטלקים לא עסוקים בזה, אבל כשהייתי מדבר איתם על כך זה מאוד מעניין אותם כי גם הם מתווכחים על הנושאים הללו. מלוני מגיעה בתקופה שהשאלות הללו אקוטיות על רקע מלחמת רוסיה באוקראינה. רוסיה התוקפת מדינה ריבונית ומתחברת לאיראן וסין. בכך היא מחדדת את הרעיון של אירופה המאוחדת. הם מבינים שכדי לשרוד צריך להתאחד. גם החלקים השמרנים מבינים את זה, אבל הם רוצים לעשות זאת לא על חשבון הייחודיות של כל עם".
"האיטלקים רואים בעיניים כלות איך איטליה, שהייתה ממייסדות האיחוד האירופי, הפכה לסרח עודף של הפקידות בבריסל ושל צרפת וגרמניה, והיא דורשת עצמאות משמעותית יותר", אומר אידר ומציין כי למלוני "יש תכניות לכך. זה לא יהיה זבנג וגמרנו". להערכתו מבחנה הגדול כראש ממשלה יהיה העניין הכלכלי.
באשר ליחסה לישראל, אומר אידר, "היא מאוד ידידותית כלפינו. היא רואה את ישראל כנקודת אור. היא מכירה באיום הגדול מאוד של איראן על הציוויליזציה המערבית כולה, ולא רק מולנו. היא רואה את ישראל כמוצב הקדמי של הציוויליזציה המערבית. אמרתי להם שלא לחינם אויבי המערב תוקפים אותנו. הם מבינים שאנחנו השער למערב. מי שתומך בישראל תומך בעצמו והיא מכירה בזה".
בדבריו מציין ד"ר אידר כי בימים אלה פרסמה מלוני שני ציוצים חריפים נגד משטר האייטולות על הפגיעה בנשים האיראניות. באשר לדבריה הרואים בחיוב את אסד ואף את החיזבאללה הוא מציין כי הדברים נאמרו בהקשר המלחמה בדאעש כארגון שהפך את הנוצרים לנרדפים ומגורשים, למעונים ונרצחים, מעין היהודים של ימי הביניים. מלוני ראתה באסד כמי שנלחם בדאעש כראוי לדברי חיזוק, אך להערכתו היא אינה שוגה באשר לטבע הרצחני של ארגון כמו חיזבאללה והמשטר הסורי.
עוד התייחס אידר להתבטאויות אנטישמיות שנמצאו אצל תומכי מפלגתה של מלוני ומציין כי "יש התבטאויות לא פחות קשות של השמאל המיינסטרימי. מועמד אחד לבחירות דיבר על כך שעצם קיומה של ישראל לא לגיטימי, מועמדת אחת אמרה שישראל היא אפרטהייד, מועמד אחר של המפלגה הדמוקרטית אמר שהיהודים תמכו בפאשיסטים ובנאצים וזה דבק בהם. יש התבטאויות כאן ושם, אבל איטליה נלחמת באנטישמיות. זה לא מקובל בכלל ובמובן הזה יש יהודים שתומכים בה".
אידר משוכנע שאת מלוני יש לבחון לפי מעשיה וצעדיה ולא לפי הצהרות ולפי גינויים מהעולם שמעדיף לתייג כל אדם במקום להתווכח עמו באופן מהותי. "חשבתי לעצמי שכך גם קיבלו את בגין כשעלה לשלטון. העולם לא מכיר את הניואנסים של איטליה ואת הבעיות שלה. מה שמעניין אותו זה פאשיסטי או לא, אבל לא זה מה שמעניין את האיטלקים שנלחמים על עצמם. כשבגין עלה הציבור עלתה כרזה עם דמותו לצד מוסוליני", הוא מזכיר. על מה שהוא מגדיר כ'השיח של הגעוואלד' מצד העולם, אומר ד"ר אידר: "צריך להיות ער ולראות מה קורה. לא כל הזמן לצעוק זאב זאב ולראות צל הרים כהרים, אלא לעשות כמעשה אבותינו, לבדוק את מי שנמצא בעמדות הכוח ולעשות אתו חיבורים לטובת איטליה ולטובת המערב".