ליכודניקים, נרדמתם בשמירה?
לא משפטן אנכי ולא בנו של שופט הנני, ובכל זאת נדמה לי שבמדינה נורמאלית ובמציאות נורמאלית אם שר בממשלה מבצע מהלך חתרני נגד ראש הממשלה שתחתיו הוא מכהן מתבקשת לפחות בדיקה של חוקיות המהלך ובחינה של רמת יושרתו של האיש.
אז איך קרה שהאלוף במיל' אמיר אשל מספר קבל עם ובן כספית שבעודו מכהן כשר ביטחון בממשלת נתניהו שיגר אותו בני גנץ אל אנשי הממשל האמריקאי כדי לסכל את תכנית הריבונות ההדרגתית שנתניהו ביקש להוציא לפועל ביהודה ושומרון יחד עם ממשל טראמפ, ואף אחד לא קם?
מר אשל מספר את האירוע לפרטי פרטיו ההזויים, חושף איך בני גנץ חתר מאחורי גבו של ראש הממשלה כדי להכשיל את תכניתו המדינית והכול בסדר. אין קול ואין מצייץ, אין מוחה ואין זועק. עולם בשגרתו ממשיך וכולם מדפדפים אל העמוד הבא של חייהם.
מהשמאל, אתם מבינים, אני לא מצפה לכלום בנושא הזה. בעיניהם גנץ הציל את האומה ממזימותיו האפלוליות של נתניהו, שהרי ידוע שבישראל רק לשמאל מותר לקדם תכניות מדיניות, אבל איפה הליכודניקים? מה השתיקה הזו עליכם? אני מבין שאתם במשמעת קמפיין, אבל זו בדיוק הבעיה, שזה מה שהקמפיין מנחה אתכם, לשתוק כשמתגלה מעשה כזה מצידו של גנץ. זה יותר מדי מריח כמו ניסיון ליכודניקי שלא להתעמת עם מי שכנראה מתכננים שם לחבור לקואליציה אתו. בצלאל, ראה הוזהרת.
בהזדמנות זו, לפחות תורידו מבני גנץ את אצטלת היושר התום והטוהר. האיש, כך מסתבר עד שיוכח אחרת, חתרן ברמה שמעונפרסית לא מבוטלת. תמים פוליטי הוא בוודאי כבר לא, וכאן ההזהרה היא לכולם.
חוקרי כליות ולב
אז עמיחי שיקלי לא התפטר מיד עם פרישתו מ'ימינה', ועכשיו נותרו לוועדת הבחירות שתי אופציות לפרשן את האירוע. האחת, שהיהודי לא מיהר להתפטר על מנת שיוכל לערער על הפרשתו, ביודעו שאם יתפטר ורק אחר כך יערער זה יהיה כבר מאוחר מדי. לחזור לכנסת הוא כבר לא יוכל. הפרשנות השנייה שניתן היה להצמיד לאיחור הזה היא שהאיש התמהמה מטעמים פוליטיים, כדי למנוע מתומך בנט להיכנס לכנסת במקומו.
הפרשנות הראשונה (בעיקר אחרי שהיא מעוגנת בהסכמות עם יועמ"שית הכנסת) הייתה מונעת את פסילתו של שיקלי. הפרשנות השנייה פוסלת אותו. אל תגידו שהופתעתם מבחירת הוועדה להיתלות דווקא בפרשנות השנייה.
דאגה אמריקאית
מזכיר המדינה האמריקאי מוטרד. האיש מודאג מאוד מההסלמה בוו'סט בנק (תגידו, רק לי הביטוי הזה מזכיר את המערב הפרוע?), כך הוא אמר. כששמעתי את זה התמלאתי בהתרגשות. הנה מישהו שדואג ממחבלים שמתרוצצים חמושים ברחובות ג'נין ומוציאים לפועל פיגועי ירי ברחבי יהודה ושומרון, בטח מאוד מדאיג אותו שמחבלים חמושים מסתתרים בגני ילדים מאחורי גננות מבוהלות וזאטוטים בוכים, אבל אז הגיע המשך הדיווח והבנתי שלשווא התרגשתי. את בלינקן לא מטרידים מחבלים שמתכננים את הרצח הבא, אלא זה שב"ווסט בנק" נהרגו כמאה פלשתינים. זה שהם היו חמושים ופועלים בשם ארגון טרור זה פרט שולי ובלתי משמעותי, מסתבר.
בסמטאות העיר העתיקה
אני חייב להודות שלא האמנתי. עורך הדין נתי רום פרסם את הטקסט הבא, תקראו טוב: "זוכרים שדווח שמכל הפיגועים האחרונים של ערבים בירושלים נעצרו מספר זעום של עצורים? גיליתי במה עסוקה משטרת ישראל. אז ככה, שני צעירים שעל פי החשד העזו להדביק את המדבקה הזו על קיר אבן בירושלים זומנו לחקירה והורחקו ל-15 יום".
עכשיו בטח אתם מדמיינים מה נכתב שם במדבקה הזו שמצריך עיכוב לחקירה והרחקה מהעיר העתיקה, בטח איזה דבר שטנה מרושע במיוחד נגד הנביא מוחמד, כזה שיבעיר את המזרח התיכון כולו, או אולי קריאה לרצח אישיות פוליטית כלשהי, או להבדיל, לפחות איזו הדרת נשים או משהו בסגנון, אז זהו, שלא. על המדבקה היה כתוב, במו עיניי ראיתי את הצילום, שאם לא כן לא הייתי מאמין: "הריני דר בארץ הקודש לשם מצות ישוב ארץ ישראל כמו שכתוב בתורה וירשתם אותה וישבתם בה", ובקטן נכתב שהמדבקה יוצאת לאור על ידי תלמידי הגר"א למען קירוב הגאולה.
קראתי את דבריו של עורך הדין רום והייתי משוכנע שבטח יש כאן איזה קץ', בטח הם הדביקו את המדבקה על דלת של מישהו כדי להכעיס ולהזעים אותו ואת משפחתו, מי יודע, אולי מדובר בביתו של חסיד שמדבקה בה מוזכר הגר"א מקוממת אותו. אולי הדביקו אותם מדביקים אלמונים את המדבקה על גב מדבקה אחרת כדי להסתיר משהו חשוב מלמטה. הרי לא יתכן שסתם כך יעוכבו צעירים לחקירה. שאלתי את נתי הכצעקתו, ותשובתו נחרצת, המדבקה הודבקה על קיר רגיל ואף הוסרה אחרי כמה שניות. זה הכול. זו סיבה ראויה להרחקת צעירים מהעיר העתיקה ואל תחפשו את תגובת ארגוני זכויות האדם. הם עסוקים מדי.
בהזדמנות זו חשוב להזכיר שבדוכני סמטאותיה של אותה עיר עתיקה נמכרים בגאון ובגלוי כובעי מצחייה וחולצות עם סמל ה-M-16 המעודד רצח יהודים, מחזיקי מפתחות עם דגל אש"ף מרוח על כל מפת ישראל, רמז למה שמתכננים לנו המוכרים והקונים, אבל כל אלה לא הצדיקו מעולם מאסר, מעצר או עיכוב לחקירה.
פרשנות אובייקטיבית
זוכרים את המחבל שהתאבד לפני קצת יותר משבוע אחרי שרצח קשישה בחולון? אז בגלי צה"ל קיבלנו פרשנות ביטחונית משונה של מגישת האקטואליה, שהסבירה שהתאבדותו של המחבל מוכיחה שמדובר במשהו נפשי ולכן קשה לקשור את האירוע למגמה של גל טרור. כך פשוט, אמרה, הכריעה והתקדמה הלאה.
אז מילא זה שהיא מחליטה להתעלם מרצף הפיגועים ששוטף אותנו, עם או בלי סיקור תקשורתי, אבל מישהו יכול להסביר לי באיזה שלב הפכנו לפרקליטיהם, מסביריהם ומנמקיהם של מחבלים?
קלקלת בחירות
גם לטלפוני השתרבב מסרון ובו דברים נרגשים על הוזלת המחירים ב-96 מוצרים שונים כאשר הפרזנטור של ההוזלה המרגשת הוא לא אחר מאשר ראש ממשלתנו, יאיר לפיד, ואם לא די לנו בדבריו קיבלנו גם קישור לסרטון בו הוא מציג לראווה כמה מאותם מוצרים שנכללו בהוזלה המרגשת.
אכן מרגש ונחמד וטוב ויפה, אלא שהמסרון הנלהב נשלח ממישהו ששמו 'יש עתיד'. פשפשתי בתאי זכרוני האפורים ולא מצאתי שם אף מכר או קרוב שזהו שמו. משום כך הבנתי שמדובר במפלגתו של ראש הממשלה ומיד התעוררה בי תחושה לא נעימה. מה, רק אני הרחתי כאן ריח של כלכלת בחירות? לא יכול להיות.
קרבן של עצמה
בימי הולדתה הלא רחוקים של הממשלה הנוכחית, בין כל הטענות שנטענו נגד חבירת אנשי ימין לממשלת שמאל השתרבבה גם הטענה על הסנוקרת שמחטיפה הממשלה החדשה בפרצופה של הדמוקרטיה. איזה ערך, שאלו כמה והושתקו, נותר מהבטחתם של פוליטיקאים? למה שנסמוך על דיברתם מכאן ואילך אם מסתבר שאפשר לומר ולעשות דבר והיפוכו? (בעברית שמאלנית נהוג לכנות שם אירועים מהסוג הזה קץ הדמוקרטיה. הימין משתדל להיות מעודן יותר)
חלפו הימים, הממשלה קרסה, בחירות חדשות עומדות בפתח ונבואת הטוענים הולכת ומתגשמת כאשר הקרבן המרכזי של האירוע הוא מי שהייתה בין יוצריו, שרת הפנים איילת שקד, כי מה עוד היא יכולה לעשות ולא עשתה כדי להוכיח שאכן ליבה בימין וכוונותיה בימין? תצהיר שהיא ימנית? תתחייב לימין? תדלג מאולפן לאולפן ותישבע? תבדל את עצמה מהשמאל ותאמר ש'אנחנו לא הם'? תקבע נחרצות ש'אצלנו לא משקרים' ולכן שנאמין לה? תחתום על מסמך מול עם ומצלמה? תכריז נאמנות בפני מצביעים ותומכים? הרי היא ונפתלי בנט כבר הצהירו, התחייבו, דילגו, בידלו, קבעו, חתמו והכריזו ובסוף... אז עכשיו זה די מסובך להתחייב שהפעם זה יהיה אחרת (ואמיתי פורת לא עושה את זה קל יותר עם דבריו על כך שגם בעתיד רע"מ בעיני מפלגתו היא שותף קואליציוני לגיטימי).
לוחמי התודעה
במסגרת פרויקט סיכום שנה חילק אחד מעלוני פרשת השבוע את גיבורי השנה החולפת למדורים. במדור הביטחון ציין את שמם של שני ארכי-טרוריסטים שהוגדרו על ידי פרשנים וגורמי ביטחון כמפקדי חטיבות הצפון והדרום של רצועת עזה.
השניים חוסלו ואכן היו גורם ביטחוני (שלילי, כמובן) משמעותי בשנה האחרונה, אבל כאן אני מתחבר לדבריו של תא"ל במיל' צביקה פוגל, שביקר בחריפות את הגדרתם כמח"טים.
נו, באמת, מח"טים? מי? הטרוריסטים הללו שאת בכירותם רכשו בשפך דם יהודי רב יותר ממחבלים אחרים? זה מח"טים זה? זה קצינים זה? חברים יקרים, אלו השפלים שבשפלים, האכזריים שבאכזריים, המושחתים שבמושחתים, ואל תשוו לנו אותם לטובי בחורינו. בהגדרתם ככאלה אנחנו לא רק משווים אותם לקצינינו המסורים, אלא גם מעניקים להם לגיטימציה של צבא מסודר וראוי לשמו, בעוד מדובר בלא יותר מחבורת טרוריסטים קלגסית וצוררת. לפחות בעלוני המגזר בואו ננקה את שפתינו ואת לשונינו.
להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com