מסתבר שבזמן שאנחנו באזכרה לכבוד 11 שנים ללכתו של אבי חנן פורת ז"ל, בחרו אנשי סמוטריץ' להוציא סרטון "לזכרו", מימי אוסלו, וממנו משתמע כביכול כיצד יש לנהוג בסיטואציה הנוכחית: לא להסתמך על רע"מ, להתפטר מהממשלה.
ובאמת זה גם מגוחך וגם מניפולטיבי במיוחד.
תראו, אני לא מתיימר לומר מה אבא שלי היה מצביע לו היה חי ביננו בגופו כהיום הזה. אני גם פחות עוסק בזה, כי אבא שלי חינך אותנו לעצמאות במחשבה והתנהגות, ברוח מורנו הראי"ה קוק, שקרא לנו להאמין בחיינו- בכוח המוסרי והחומרי שלנו.
אני יכול לומר בוודאות ברורה שאבא לא היה מצביע נגד חוק האזרחות או תקנות יו"ש, וגם לא נגד העלאת שכר חיילים או חוק המטרו. ובכלל נגד דברים שבהם האמין שהם נכונים לעצמם. כל זאת בדיוק הפוך מדרכם של סמוטריץ' ושות'. העיקר אצלו תמיד היה לפעול למען מה שנכון מצד העניין. ( מעבר לכך זו שיטה שהיא חרב פיפיות, כמו כל התנהגות רעה שלומד צד ימין משמאל ולהיפך. בזה צריך להרחיב פעם אחרת).
הדבקות בארץ ישראל, והמאבק למענה היה אכן מהנושאים החשובים והבולטים שבהם עסק, מתוך אמונה שהשיבה לארץ ישראל היא חלק ממפעל התחיה הלאומית שלנו שעתידה להביא גם לתחיה רוחנית ולהגשמת חזון הנביאים – "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר ה' צְבָאוֹת וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם".
אני מאמין שלכן אבא היה שמח בעיקרי הדברים שנעשו לטובת ההתיישבות גם בממשלה האחרונה.
הנה כמה דברים שלמדתי מאבא שלי, וקשורים בעקיפין לנושא
1) אבא נהג להדגיש את הכלל התלמודי "דון מינה ואוקי באתריה" (למד מזה אך העמד את זה במקומו באופן הנכון). היום היו קוראים לזה, גזור הדבק וקשר. דגש על ה"קשר". ובאמת הבנת ההקשר היא אחד הכשלים החמורים בדרך של מפלגת סמוטריץ' בשלל נושאים. האם הימים האלו הם ימי אוסלו?
האם עומד על סדר היום הלאומי שלנו שאלה של עקירת יישובים , או הסכם מדיני חמור כלשהו המאיים של שלמות הארץ וביטחון העם?
ובכן ממש לא. מה שעומד במרכז סדר היום הלאומי, הוא חוסר היכולת של עם ישראל להתנער ממחלוקות שעיקרם בכלל במימד האישי פרסונלי (רק ביבי ורק לא), ולבנות את הברית ביננו כדי להתמודד יחד עם קורונה, בעיות משילות, בעיות פנים של יוקר מחיה, חינוך, בריאות ותחבורה ועוד, ועם אתגרים גדולים של ביטחון ומערכה מול הטרור ואויבים בכל החזיתות מאיראן ועד גרורותיה בצפון ובדרום.
איזו בשורה מציעים לנו במפלגת סמוטריץ' בנושאים הללו? בכלל חוץ מתוכן שלילי, והרבה מאד נאצות וחרפות בסגנון מתלהם, בוטה וחסר מעצורים – לא ראינו כמעט שום דבר חיובי ובעל ערך מהמפלגה הזו בשנה האחרונה.
2) אבא נהג להדגיש את הצורך בחיבור מפעל ההתיישבות וארץ ישראל לציבור הישראלי הרחב. יש מי שקרא לזה "להתנחל בלבבות". בשנה האחרונה, כשהסתובבנו איתו בהתיישבות ביו"ש, נהג לשנן לנו ולחבריו : "אבל מי אנחנו בלי עם ישראל". במקרים אחרים דיבר על הצורך "לחדד את המכנה המשותף". אני מכנה את זה לחדש את הברית הישראלית.
3) הבנת התמונה הרחבה ושיקול הדעת אודות תוצאות המעשה- ההבחנה בין עיקר וטפל, השאלה מהו הצורך הכללי לאומי, וכיצד נכון לטפל בו, דווקא מתוך תפיסה תורנית יהודית של אחריות לכלל ישראל. על זה למדנו כמה פעמים מאבא את דברי חכמים על זכריה בן אבקולס: עִנְוְתָנותו (=דקדוקו בפרטים) של רבי זכריה, החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והִגלַתנו לבין האומות.
4) דרך ארץ שקדמה לתורה. בנאום ההתפטרות שלו מהכנסת (1984), אחרי שהחזיר את המנדט לתנועת התחיה (נורמה שכדאי ללמוד ממנה משהו), אמר אבא:
"אני יכול לומר שסבלתי סבל גדול .. חשתי את הכאב על חלק מנורמות ההתנהגות שבכלן היו דברים שליליים, שעליהם כבר הזהירונו חכמים כגון התכבדות בקלון החבר, דברי לשון הרע ורכילות ולעתים גם ביטויים פוגעניים, פוצעים ומעליבים שלא לצורך. כי ויכוח הוא לגיטימי וגם ויכוח מכאיב הוא לגיטימי, אבל היו פגיעות אישיות שלא לצורך ולי היה קשה מאד לשאת בדברים האלו.. ניוושע רק אם נאמץ לעצמנו מה שאומר הכתוב " וְאִישׁ אֶת רָעַת רֵעֵהוּ אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם" .
אז קשה לומר שבנושא הזה קיבלנו דוגמה אישית חיובית מחברי הציונות הדתית בכנסת האחרונה. וד"ל.
5) חוט שדרה ואמונה פנימית כתריס בפני ה'בון טון' המקומי. אחד הדברים הקשים שהתרחשו בשנה האחרונה, בייתר שאת בחברה הציונית דתית הוא סיווג עמדות מסויימות - למשל תמיכה בקיומה של הממשלה האחרונה מול החלופה של בחירות נוספות מיד בסמוך לבחירות הקודמות)- כאילו הן בלתי לגיטימיות מבחינה לאומית ודתית. ולא זו בלבד אלא שכל מי שמעיז לתמוך או להציג עמדה מורכבת בנושא מוצג כבוגד, סמרטוט, תומך טרור או כמי שיש לגרשו מבית הכנסת.
ומי שאחראי למצב הרעיל הזה שמחניק את חופש הדעה והמחשבה, ומונע ויכוח פוליטי לגיטימי שיכולה להיות בו גם ברכה – הם בעיקר חברי המפלגה של סמוטריץ' וחלק מחבריהם מהליכוד. כנגד זה למדתי בבית מילדותי את דברי הרמ"א בשולחן ערוך "ולא יבוש מהמלעיגים עליו" ואת דברי הנביא: "ואד' ה' יַעֲזָר לִי עַל כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי עַל כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ וָאֵדַע כִּי לֹא אֵבוֹשׁ".
נאמר בצורה ברורה לחברי המפלגה המתיימרת להיקרא "ציונות דתית". לא נסכים עוד לשמוע מכם חרפות ונאצות וחרמות. זכותכם וחובתכם לנהל ויכוח ענייני נוקב. אבל לא נקבל את הסגנון המתלהם- הבוטה – האלים שהשלטתם כאן. יש לנו עמדה ודרך, יש לנו אמונה ודעה, היא מנומקת ונובעת מתפיסת עולם סדורה - ולא תשתיקו אותנו מלהביע עמדה זו.
אם בכל זאת נרצה ללמוד משהו אחד מאבא שלי לגבי המצב הפוליטי ואיך לנהוג בו - אני בוחר את המשפט הזה מנבואת זכריה: ניוושע רק אם נאמץ לעצמנו מה שאומר הכתוב " וְאִישׁ אֶת רָעַת רֵעֵהוּ אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם"