רב העיר קצרין הרב יוסף לוי שיגר מכתב לגבאי בתי הכנסת בקצרין בעקבות הצטרפותו של עזרא שיינברג לעיר והגעתו לבתי הכנסת המקומיים.
מכתבו של הרב לוי מגיע לאחר שבראש השנה הוא פסק כי ניתן לקבל את שיינברג לתפילה במניין בקצרין בראש השנה, ובמהלך התפילה מחו מתפללים על הגעתו של שיינברג, שכיהן כראש הישיבה הגבוהה "אורות האר"י" בצפת, הורשע בעבירות מין בשמונה נשים ונידון לעונש מאסר ממושך.
הרב לוי פסק כי בזמן ששיינברג נמצא בבית הכנסת "אין לאף אחד את הרשות לפגוע בו", והורה לגבאי בית הכנסת להושיב אותו בבית הכנסת במקום רגיל ולא לתת לו למסור שיעורים או לעבור לפני התיבה.
"לפני ראש השנה נשאלתי על ידי משפחת שיינברג עזרא, אם הוא יכול להתפלל בבית הכנסת", כתב הרב לוי . "בהתייעצות עם ראש לחכמים ולדיינים נאמר לי שבימים אלה של הרחמים והסליחות עלינו לנהוג לפנים משורת הדין ולאמץ את מידת הרחמים ובפרט שבראש השנה יש מצוות שמיעת תקיעת שופר מדאוריתא".
"בחרתי בבית כנסת רבי אבן מכיוון שעל פי שיקול דעתי בית הכנסת יכול היה להכיל את עזרא שיינברג בתפילה", ציין. "אכן תלמידי החכמים שהיו בבית הכנסת התפללו ונשמעו לפסק שנתתי ועל כך יישר כח גדול ואכן זה מניין חזק וראוי על פי רוח ישראל".
לדבריו, "בסוף תפילת מוסף של היום השני הגיעה קבוצת מתפללות ממניין אחר ומחתה נגד עזרא שיינברג. אין לי שום התנגדות למחאה אבל לא בתוך בית הכנסת. כל מי שרוצה להיות במשמר האזרחי זכותה, יכולה לעשות זאת גם בכניסה לסופר וגם בכניסה לבריכה ובכל מקום שהיא רוצה אבל לא בתוך בית ה'".
הוא הוסיף: "פסק הלכה שלי היה רק בראש השנה ולאחר שיקול דעת והתייעצויות, אני מציע שכל גבאי בית הכנסת ישקלו אם אכן נוכחותו של עזרא במניין שלהם יפגע במניין המתפללים ויאמר לו אם הוא רצוי או אינו רצוי".
"שהוא ימצא בבית הכנסת אין לאף אחד את הרשות לפגוע בו בבית ה'", כתב הרב לוי. "אני מבקש שבמידה והוא מתפלל באחד המניינים הגבאי יושיב אותו כאחד המתפללים, לא במקום של כבוד, לא לתת לו להעביר שיעורים או לומר דברי תורה, ולא להעלות אותו כחזן".
לבסוף כתב: "קצרין ברוך ה' קהילה שיודעת להכיל הרבה משפחות שמתחילות דף חדש בעיר הזו. וזוכים לתמיכה וסליחה. ויש בכוחנו ובשורש המקום הזה - הגולן, שאליו היו מגיעים גולים להשפיע על הנשמה ועל הנפש כדי לחדש ולהתחדש ולחזור בתשובה שלמה".
תגובת משפחת שיינברג:
"לא ברורה לנו היכולת של אדם, רב גדול ככל שיחשב בציבור, לדעת מהו טיבו של תהליך התשובה של אדם אחר. ממתי 'ויעיד עליו יודע תעלומות' (רמב"ם הל' תשובה, פרק ב' הלכה ג') הפך להיות מנת חלקם של איש או ציבור בישראל?
"לפני כארבע שנים אב המשפחה החל הליך שיקום וטיפול אינטנסיבי שאת פירותיו אנו רואים בחוש. במשך כל אותן השנים אבא הפיץ עשרות הודעות ומכתבי סליחה בכל הזדמנות שרק הייתה לו. החל מהמקורבים למשפחה, וכלה בכל מי שראה את עצמו כנפגע - וברור שישנה עוד דרך ארוכה ע"מ להשלים את דרך התשובה שנסללה ע"י חז"ל וגורמי הטיפול המוסמכים.
"לגבי בקשת סליחה מהמתלוננות – בתום שלב גזר הדין אבא ביקש לפנות באופן אישי לכל מתלוננת ולכל מי שרואה את עצמה\עצמו כנפגע ממעשיו והדבר נאסר עליו, שכן פניה אישית למתלוננות ולבני משפחותיהן אסורה על פי חוק, אין זה מן ההלכה ומן המוסר לקרוא לחרם על אדם ששומר על החוק.
"לגבי מאורעות החג האחרון, נזכיר שוב כי הגעתינו לבית הכנסת קבלה את אישורם וברכתם של רבים וטובים מרבני הציונות הדתית, ובכללם גם של הרב הראשי לישראל הרב שלמה משה עמאר שליט"א. ננצל את ההזדמנות להודיע בפומבי כי לאב המשפחה אין כל רצון וכוונה להשתלב בקהילה כזו או אחרת, מה גם שהדבר מותנה בהליך השחרור שלו.
"אנו מיצרים על כך שיש ציבור שלם שמוסת מאמירות ריקות מתוכן הנוגדות את רוח ההלכה והיהדות. כפי שידוע, הרב מרדכי אליהו זצ"ל טיפל במקרים דומים ואף חמורים הרבה יותר, וכל זאת מבלי לפרסמם כלל ובכך מנע חילול השם גדול. מוטב שמנהיגי הציבור ילמדו מקודמיהם", לשון התגובה.