מה יש בו בהר כרכום השובה את דמיונותיהם של המטיילים? ראשית, הנוף בו שונה וייחודי.
לא בכל יום מזדמנים לאזור זה, שבין נגב וסיני. מדבר אמנם- אבל רכסי הרים גבוהים, רוחות חזקות, שרידי פריחה מדברית. אולם מעבר לכך- לפי חוקרים שונים מצטלב סיפורו של הר כרכום (בערבית- עידיד- אולי הר החוגגים), עם סיפורו של הר סיני. הר סיני- ישאל השואל- והרי איננו במרכזו של מדבר סיני- הנמצא מעבר לגבול הבין לאומי?! ובכן...
עם יציאת מצרים ולאחר קריעת הים שמו בני ישראל את פניהם אל ה'מדבר הגדול והנורא' מדבר סיני. לאחר כחודש וחצי של נדודים, התייצב העם בתחתית הר סיני. מה הייתה דמותו של הר סיני? האם היה גבוה ומלא הוד או דווקא כלשונו של המדרש היה נמוך וצנוע? והיכן היה ממוקם הר סיני ביחס לדרכים הראשיות וליישובים שסביב מדבר סיני?
על כך לא נותנת לנו התורה תשובות מפורשות. אמנם מסורות נוצריות מזהות את הר סיני בפסגתו של ג'בל מוסא הנמצא בדרום סיני, אולם אין וודאות כי אכן על פסגתו של הר זה התקבלה התורה, ולשם ברח אליהו כדי לשמוע דברי א-לוהים חיים.
בשנת 1954 הגיע עמונאל ענתי, יהודי יליד איטליה, כיום פרופסור לארכאולוגיה ואז סטודנט צעיר, אל הר כרכום. ענתי החל לגלות בהר ובסביבתו מצבור אדיר של ציורי סלע. ההר החל לשבות את תשומת ליבו של עמנואל ענתי הצעיר, והוא חזר לשם שוב ושוב. כיום אנו יודעים על כ-1,300 אתרים ארכאולוגיים הנמצאים ברכס הר כרכום ולמרגלותיו: ציורים וחרוטות סלע, מקדשים קדומים ועוד ששל הפתעות. ענתי טען כי בהר כרכום נמצא הפתרון לחידה- וזהו הר סיני. כיצד עובדה זו מסתדרת עם מהלך נדודיהם של בני ישראל? האם עולם המחקר קיבל את דעתו של ענתי ? אלו עדויות לאתר הקדוש נמצאות בשטח?
מוזמנים להצטרף אלינו לסיור הייחודי: יום ג', ט"ז תשרי (11.10.22), 7.00-17.30 המסלול מתאים למיטיבי לכת קל.
ארמונות החשמונאים ביריחו
ארמונות החשמונאים והורדוס הגדול נמצאים בשולי העיר יריחו, לגדתו של ואדי קלט היפה. לביקור בארמונות ישנו קסם מיוחד, כפול ומשולש. ראשית- זוהי פינה הנמצאת בשולי העיר יריחו, אזור שישראלים, לצערנו הרב, לא מסתובבים בו בדרך. שנית- ביקור בואדי קלט ובמדבר יהודה זוהי חוויה משובבת מאין כמוה. ושלישית- במתחם הארמונות, שרובו נמצא בשטח C, קרי- בשליטה ישראלית מלאה, התרחשו אירועים משמעותיים ומרתקים בימי הבית השני- בשלהי תקופת הממלכה החשמונאית ועם עלייתו של הורדוס הגדול לשלטון ביהודה.
כבר ביציאה למסלול נבחין בנוף הלא שגרתי: נרד ממצפה יריחו בכביש 'ואדי טלעת א-דם', הנמצא על התוואי העיקרי של כביש ירושלים- יריחו עד לדורות האחרונים. נגיע אל החנייה העליונה של מנזר סנט- ג'ורג' (כוזיבה). נמשיך בנסיעה על הדרך הסלולה ליריחו, תוך כדי הנסיעה נתחיל להיחשף לנופי בקעת יריחו. לפני כמעט אלפיים שנה היטיב יוסף בן מתיתיהו לתאר את הבקעה הפורייה:
"ובצדק יאמר האומר, כי הארץ היא גן אלוקים, אשר בו גדלים העצים היקרים וכלילי היופי למיניהם למכביר. ואומנם הארץ הזאת היא מברכה גם ביתר פרי האדמה ולא נקל למצוא בעולם הישוב מקום אשר כמוה" (יוסף בן-מתיתיהו, מלחמות היהודים ברומאים ד, ח, ג).
למרות שיריחו נמצאת בלב המדבר היא יושבת בסמיכות למעיינות שופעים, ולכן כבר מימי קדם ניתן למצוא התיישבות ענפה בעיר ובסביבתה.מן המקרא אנו יכולים ללמוד שהיא הייתה העיר הראשונה שנכבשה על ידי בני ישראל במהלך כניסתם לארץ כנען. עם עלייתה של הממלכה החשמונאית, כנראה בימי השליט יוחנן הורקנוס הראשון (134-105 לפנה"ס) נצלו השליטים החשמונאים את קרבתה של יריחו לירושלים, את מזג האוויר הנעים בה בימי החורף ואת שפעת המים שבה, ובנו בה סדרה של ארמונות לימות החורף. מתחם הארמונות נחפר על ידי הארכאולוג אהוד נצר, בשנות ה-70 וה-80.
נכנס לתוך מתחם הארמונות, לבריכות המים העצומות, בית הכנסת העתיק הארמון השלישי של הורדוס ועוד. בחול המועד סוכות, יום ד' י"ז תשרי (12.10) ויום ה' י"ח תשרי (13.10) בשעות הבוקר: 9:00-12:00 יוצא בית ספר שדה כפר עציון מספר סיורים, בתיאום עם צה"ל ובאבטחתו. יש צורך להרשם מראש באתר בית הספר שדה כפר עציון