ארבע שנים בדיוק חלפו מאז הבאנו את גיבור ישראל ארי פולד ז"ל לקבורה לאחר שסכין שננעצה בגופו על ידי בן עוולה הביאה למותו הכואב כל כך.
יש מי שזוכר את הסרטון בו רואים איך ארי ז"ל רודף בשארית כוחותיו אחרי המחבל ומונע ממנו לפגוע באחרים ומי שזכה להכיר את ארי יודע שהתהודה העצומה שנוצרה בעקבות הרצח הזה לא קשורה רק לעובדה של נפילתו בקרב של אחד מאחינו, אלא גם לדמות המיוחדת שלו.
ארי היה אדם שחי בספרה אחרת. חייו היו מוקדשים לעשיה למען עם ישראל תורת ישראל וארץ ישראל באופן טוטאלי. מלימוד דף יומי בעקשנות, התנדבות עיקשת לשרת בצבא ובמילואים ולסכן את חייו למען העם, ועשיה תקשורתית חוצה גבולות למען ארץ ישראל.
זכרונו של ארי מאיר על יסוד מהותי מאד של היום הזה שמתייחס לניגוד החריף שבין עבודת הכהן בבית המקדש, שעמדה במרכז עבודת יום הכיפורים לבין האופן בו אנו ניגשים לעבודת היום הקדוש.
אנו קוראים על מה שקורה בבית המקדש ושואלים: איך יכול להיות שבזמן בית המקדש כל הסיפור של יום כיפור היה מרוכז באדם אחד? מה ההיגיון בכך שכולם עומדים סביב לכהן ומצפים בחרדה לראות האם יצליח בקרבנותיו ותפילותיו להביא לכפרה על העם כולו? איפה העבודה הרוחנית הפנימית, התשובה, תפילה וצדקה שכל אחד ואחד אמור להתחבר אליה ולשוב על חטאיו שלו? זה המסר שלנו מעבודת הכהן הגדול בבית המקדש? אדם אחד עושה את העבודה בשביל כולם?
לא חברים, הכהן הגדול לא עשה את העבודה בשבילנו, הוא פשוט עמד על משבצת אחרת. דמותו של הכהן מזכירה לנו כי אנחנו צריכים לחזור בתשובה – פעמיים! כל אחד מאיתנו מצווה על תשובת היחיד, הפרטית, על החטאים שבין אדם לעצמו, אך כולנו מצווים גם על תשובת הכלל אותה מייצג הכהן הגדול. תשובה של אחריות ציבורית.
יש אנשי אמת שחיים בתודעה שכזו. תודעה של כהן שליבו פועם בקצב החיים של הכלל. הרש"ר הירש שפורץ דרך חדשה בקהילה שעוד רגע מאבדת את עצמה לדעת בטביעה בים של השכלה וכפירה היה איש כזה. הרב קוק שדורש מאיתנו להתרומם למדרגה שבה אנחנו כבר לא פרטים בודדים שמרכיבים ציבור, אלא חלקים קטנים של כלל עצום שנושא את שמו של הקב"ה היה איש כזה.
את הרוח הזו שדורשת להתרומם מעל החשבונות האישיים למדרגת העם שהולך לאור תורת ה' אני מרגיש כשאני פוגש את הנוער בתנועה. בסניפים, בסמינריון, במחנות, במסעות ובכלל הפעילות התנועתית. השמחה והברק בעיניים, העוצמה שלא מוכנה ליישר קו עם הפוליטקלי קורקט, התחושה שהכוח לשנות את העולם נמצא בידיים שלנו, הדרישה ליותר קדושה ומחויבות להלכה. הרוח הזו נשאה את עבודתו של הכהן הגדול, את תורתו של רבותינו ומסירות הנפש של ארי פולד, רוח שאומרת שתשובה עושים פעמיים. כיחיד שלוקח אחריות על מעשיו וכציבור שמתאחד לתקן עולם.
שנזכה לשוב בתשובה. פעמיים.