הסצנה בסרטון שהפיצה ביום ראשון מועצת שומרון, שבו מרואיין שמעון סבג, נהג המונית מאלון מורה שנורה על ידי מחבלים ביום ראשון בבוקר, מספרת את הסיפור כולו. סבג מתאר למצלמה כיצד עבר ליד בית פוריק, בנקודה שבה נרצחו הרב איתם ונעמה הנקין הי"ד, שם נורו לעברו קליעים והוא חש כי כדור אחד שורט את ידו. תוך כדי דיבור ניגשת רעייתו ונופלת עליו בבכי חסר מעצורים. את המשך תיאורו של סבג כבר לא צריך לשמוע. תמונת הרעיה הבוכה - בחסדי שמיים על הזכות, שבעלה שיצא לעבודתו נותר בחיים - משקפת את תמונת חייהן של מאות אלפי הרעיות שחיות כיום ברחבי יהודה ושומרון. כל בן משפחה שיוצא לדרך בשבועות האחרונים נוסע אל מטווח ברווזים שבו סיכוייו לחזור הביתה בחיים זהים, כך נדמה, לסיכוי שהנסיעה תסתיים בהלוויה. ההסלמה הביטחונית ביהודה ושומרון היא סוד גלוי כבר תקופה ארוכה, אולם לעת עתה קובעי ההחלטות עסוקים במשימות חשובות פי כמה מהגנה על חיי אזרחים: מסירת שטחים לחיזבאללה בלבנון, למשל.
את היקף האירועים קשה לאמוד. במהלך העבודה על הטור ניסינו לפנות לגורמים האמונים על איסוף הנתונים של אירועי פח"ע בשטחי יהודה ושומרון, והתשובות שקיבלנו זהות: קצב האירועים מטורף, ברמה יומיומית, עוד לא הספקנו לאסוף ולתעד את כל הדיווחים. רק בשביל הפרופורציה: בשלושת ימי החג, מערב ראש השנה ועד לצאתו, נרשמו שני פיגועי ירי, חמישה מטענים, לפחות 25 בקבוקי תבערה, לפחות 12 צמיגים בוערים, יידוי אבנים, השלכת בקבוקי צבע, השחתת כרם והנחת מכשול על פסי רכבת באזור הצפון.
עליית המדרגה החמורה נרשמה במספר פיגועי הירי: בחודש האחרון אירעו כעשרים פיגועי ירי בכבישי יהודה ושומרון. חיי התושבים ברכבים שנורו ניצלו בניסים. גם מספר הפיגועים מדי יום עלה דרמטית. כך למשל, ביום ראשון השבוע נרשמו לפחות ארבעה ניסיונות פיגוע ירי ביהודה ושומרון, וזאת במקביל ליידוי אבנים בלתי פוסק והשלכת בקבוקי תבערה. רשימת אירועים חלקית מראשית השבוע: ירי מסיבי בחברון לכיוון שכונת גבעת החרסינה. בהפגנה שקיימו תושבים בבה"ד 3 במטרה לחסום את היציאה מהעיר שכם, נורו יריות לעבר המפגינים. ההפגנה אירעה לאחר שכאמור באותו בוקר בוצע ירי על נהג מונית מאלון מורה. בירושלים הושלכו בקבוקי תבערה על אוטובוסים, וסמוך לבית אל מחבלים ניסו לדרוס חיילים. בתפילה שהרשימה הזו לא תתארך דרמטית עד מועד פרסום העיתון, לאחר יום הכיפורים.
מה שעשינו ב־48'
ביום שני הודיעו תושבי יישובי מזרח גוש עציון כי בתגובה להרמת הראש של המחבלים בציר המוביל מאפרת לתקוע, הם מפסיקים את כניסת הפועלים הערבים ליישובים. הציר מטוּוח באבנים כבר מספר שבועות, כמה מהתושבים אף נפצעו. בהודעה שהוציאו התושבים נכתב כי "בשבועות האחרונות סופג ציר תקוע-אפרת פיגועים וניסיונות רצח על בסיס יומיומי. אסור לנו לתת לזה לעבור בשתיקה!" התושבים קיימו ביום שני הפגנה הדורשת מצה"ל להחזיר את הביטחון לצירים, והוסיפו: "עדיף לצאת עכשיו בהמונינו, מאשר להתחיל לצאת להלוויות בהמונינו".
המשפט המצמרר הזה, שבאופן לא נתפס הפך לשגרת חיי התושבים ביהודה ושומרון, יצר סדרה של פעולות אזרחיות בגזרות השונות בתגובה להתעוררות הטרוריסטית. אחד המוקדים הבוערים הוא כביש 55 – הציר שעליו יושבים מעלה שומרון, קרני שומרון וקדומים. רמת הפיגועים בציר עלתה דרמטית בימים האחרונים. שלומית גולדין־הלוי, תושבת מעלה שומרון וחברת ועדת הביטחון של מועצת קרני שומרון, דיווחה לנו ביום ראשון על שלושה מקרי יידוי אבנים בציר, שהתרחשו בזה אחר זה. אבל זו רק דגימה של תקופה ממושכת יותר. המציאות מסכנת החיים הובילה את ועדי היישובים ליוזמה שמחזירה אסוציאטיבית לימי 48': שיירות ליווי של אזרחים חמושים לתושבים, ממעבר אליהו שאחרי כפר סבא ועד ליישובים השונים לאורך הציר.
"לצערנו ההחמרה היא בכל השומרון", מדווחת גולדין־הלוי, "אנחנו חיים בתחושת הפקרות מוחלטת. יש כל מיני יוזמות מקומיות כמו הפגנת נוכחות על הציר עם דגלי ישראל, שיירות לפני שבת וחג עבור אורחים שמפחדים, וגם פניות לצבא, שמנסה להתפרש בצירים, אבל זה לא מספיק, כפי שניתן לראות. כחברת ועדת ביטחון אני מעלה את תחושות התושבים כל הזמן, אבל התשובות שאני מקבלת מצביעות על חוסר אונים מוחלט של דרגי הביניים".
גולדין־הלוי מדגימה את המתרחש בשטח: "יש פחד ממשי מההסלמה. השבת, למשל, לא יכולנו לישון: מחבל שביצע פיגוע ירי לפני 11 שנים שוחרר, והחגיגות בכפר הסמוך כללו תצוגת נשקים עם מגוון כלי ירי, חזיזים, זיקוקים והתפרעויות. כמובן שבהמשך הלילה ה'חגיגות' זלגו לכביש 55 והחוגגים יידו אבנים לעבר מכוניות ישראליות".
בפועל, היא מתארת, היוזמות הפרטיות של האזרחים ממלאות את הוואקום שנוצר בשטח כשהתושבים חשים לא מוגנים ולא מקבלים את המענה מצה"ל ומהדרג המדיני. "אנחנו חיים בניסים, אבל ניסים הם לא תוכנית עבודה", היא מסכמת. "תושבי השומרון חזקים ולא ישברו אותנו בקלות. רק חבל שקברניטי המדינה מנצלים את החוסן שלנו כדי להתעלם מהמצב. אנחנו מתקרבים לאינתיפאדה הבאה וצריך לפעול ביד קשה נגד הטרור".
גם ביישובי גב ההר בשומרון - גזרה שסופגת טרור יומיומי ולא מעט אירועי ירי, כשחיי התושבים ניצלים בניסים גלויים - התפיסה היא נקיטת פעולה אזרחית. נוכח אוזלת היד של צה"ל, שמאפשר מציאות שבה התושבים על הצירים מטווחים, מתקיים נוהל כמעט קבוע שבו אחרי כל פיגוע, גם כזה שלא צלח, מגיעים יהודים לצירים המרכזיים ומנסים לחסום אותם לתנועת ערבים.
גורם באחד מיישובי גב ההר, שגם שימש חבר כיתת כוננות באזור, מנתח את יחסי צה"ל-טרור-מתיישבים ומסביר מדוע המחאה האזרחית היא האפקטיבית ביותר במצב הקיים. ראשית, הוא מבקש להבהיר, "הצבא עובד קשה מאוד כבר כמה חודשים. כל לילה מבוצעים מעצרים ביהודה ושומרון. המערכת בהחלט עובדת". עם זאת, לדבריו העבודה אינה משיגה את התוצאות הרצויות, בשל מה שהוא מכנה "תפיסה עקומה" של צה"ל. "במקום לעבוד כאילו יש פה מלחמה ואויב שצריך לנצח, מחפשים בפינצטה חוליה שיש עליה התראה נקודתית. כל מי שמשוטט ברשת רואה מאות מחבלים גלויי פנים בתהלוכות בשכם. השב"כ לא הולך לחסל אותם. במקרה הטוב, אם יש מידע נקודתי על מישהו שמתכוון להוציא פיגוע, אולי ינסו לעצור אותו".
הגורם מרחיב ואומר כי הסיסמה "תנו לצה"ל לנצח", שמטילה את האשמה על הדרג המדיני, שגויה לטענתו. "החייל הפשוט כמוני אומנם רוצה לנצח, אבל המנגנון הצבאי לא רוצה לנצח. הוא מזמן הגיע למסקנה שמול הערבים אין מטרה להגיע להכרעה ולניצחון, אלא רק לנהל את הסכסוך. מכיוון שכך, המטרה היא לנהל אותו כמה שיותר שקט ורגוע. לכן הם יצרו את האיזון הנכון מבחינתם - שעל כל איקס פיגועים, או אם נרצח יהודי, הם עוצרים או מחסלים כמה מחבלים בצד השני. כך האיזון נשמר והאירוע 'מנוהל נכון', ככה הפיקוד בצה"ל תופס את זה. הוא לא רוצה לנצח".
כדי לנצח את תפיסת האיזון, הוא מסביר, נדרשים האזרחים היהודים לנקוט פעולה: "כשהאזרחים נוקטים פעולות מקומיות, זה גורם למערכת לחשבן מחדש איפה יהיה לה פחות שקט, ובהתאם גם לפעול. אם היא יודעת שעלייה בטרור תגרום לרעש ובלגן בשטח מהצד היהודי, אז ממילא, מתוך תפיסת האיזון, היא תלחץ יותר על הצד הערבי כדי להשיג את השקט הדרוש. כלומר, שווה להם להשקיע בביטחון היהודים ולדאוג שלא יהיה עוד פיגוע, כדי לנהל נכון את הסכסוך ושלא יהיה בלגן בשטח. לכן אין ברירה, האזרחים צריכים לפעול".
אפשר לנצח
סא"ל (במיל') ירון בוסקילה, מזכ"ל תנועת 'הביטחוניסטים' ולשעבר קצין המבצעים של אוגדת איו"ש, אינו אופטימי לגבי גל הטרור הנוכחי. הוא צופה כי הגל הזה ילך ויגבר, אירועי הטרור יתעצמו, ומהמוקד הנוכחי שלהם בצפון השומרון, ימשיכו וירדו גם דרומה.
לדבריו, הסיבה המרכזית להסלמה הנוכחית היא קריסתה של הרשות הפלשתינית. "ככל שהרשות הפכה להיות לא רלוונטית, נכנסו לוואקום הזה גורמים אחרים שתפסו את החלל. הרשות הלכה ונדחקה וכך התחזקו ארגוני הטרור השונים בערים, למשל גדודי חללי אל־אקצא בשכם ועוד. הרשות נדחקת על ידי ארגוני טרור אחרים שתופסים את מקומה ומכתיבים סדר יום בערים ובכפרים. האירועים שהחלו את 'שובר גלים' בעזה היו רק זרז לתהליכים הפנימיים האלה שקורים ברשות הפלשתינית ולהתפרצות האלימה. כיוון שארגוני הטרור הללו פועלים נגד ישראל, קיימת מין תחרות פנימית מי יהיה חזק יותר בכל מקום, כאשר חמאס מלווה את התחרות הזו, כרגע בעיקר ברשתות החברתיות. הוא עוד לא נכנס אקטיבית למאבק האלים".
דרכי הפעולה שעליהן ממליץ בוסקילה, בעל ניסיון ביטחוני עשיר בגזרה הזו, אינן שונות מאלו שננקטו בעבר. הדוגמה הטובה ביותר לדבריו היא כמובן מבצע חומת מגן. "צריך לפעול בדרך מאוד נחושה, עקבית ומתמשכת בכל המקומות שמהם הטרור יוצא. זה לא זבנג וגמרנו, זה לא נגמר בלילה אחד של מעצר פעילים מגוף כזה או אחר. צריך לעבוד לילה אחרי לילה עד שנביא את הטרור למצב שהוא כמעט ולא קיים. לא שהוא ייעלם לגמרי, אבל הגענו למצב כזה אחרי חומת מגן, וזה המשיך שנים אחר כך. המבצעים הליליים נמשכו שלוש־ארבע שנים אחרי המבצע עד שהטרור די דעך, אפילו בג'נין. אבל ברגע שהנחנו את האחריות הביטחונית בידי הרשות הפלשתינית, היא לא פעלה שם במשך שנים, והטרור הלך וצמח שוב במשך השנים הללו. יידרשו חודשים ארוכים עד שנצליח להעלים אותו שוב, זה דורש פעולות עקביות של צה"ל, לאורך זמן".
האם ישנה אפשרות שהתושבים ביהודה ושומרון לא יצטרכו לחיות מגל טרור אחד למשנהו? לדעתו של בוסקילה זה יכול לקרות, אבל לשם כך התפיסה צריכה להשתנות: "כדי שזה יקרה צריך להשאיר את האחריות הביטחונית ביהודה ושומרון אך ורק בידי צה"ל. לא להגביל את צה"ל מלפעול בתוך הערים ביהודה ושומרון. בכל פעם שמגבילים את צה"ל מלפעול במקומות מסוימים ונותנים אחריות לגורמים כאלה ואחרים - במקרה הזה הרשות הפלשתינית - הטרור חוזר וצומח. זה נובע מכך שצה"ל לא פועל, הוא מוגבל בפעולות שלו. יש מתכון אחד שכבר הוכיח את עצמו: בכל מקום שיש התיישבות - צה"ל נמצא. כמו חומש או גנים וכדים. צריך לא להגביל את צה"ל מלפעול בכל מקום וזמן".
לתגובות:Hagitr72@gmail.com
***