זה שנים מלין הימין בישראל על היטשטשות הגבולות בין הרשויות, שפועלת בעיקר בכיוון אחד – פלישה בוטה של הרשות השופטת אל תחומי הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. רבו המקרים מספור וההבטחות לתיקון מלהימנות, אך יש מקרה אחד שבו פריצת הגבולות הזו מובהקת באופן מיוחד. ועדת הבחירות המרכזית, זו שאמורה לפקח ולנהל את התהליך המכונן של הרשות המחוקקת ולהיות מאוישת על ידי נציגיה, עברה השתלטות שיטתית וארוכת שנים על ידי מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, שופט בית המשפט העליון שעומד בראשה ובג"ץ.
האזרח הקטן מקבל את ההחלטות שיוצאות משם בעטיפה מהודרת של מושגים משפטיים סבוכים. הוא סבור, בתמימותו הממלכתית, שיש אי אלו פרוצדורות משפטיות שאינו מבין בהן המחייבות פסילה של מועמד מסוים והכשרה של אחר, או איסור על תעמולה אחת והיתר של אחרת. אין הוא מעלה על דעתו, אותו תמים, שבדרכים מגוונות – פעם זו החלטה של יושב ראש הוועדה, פעם חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה ופעם פסיקה של בג"ץ – מעצבים משפטני המערכת את מערכת הבחירות בהתאם להשקפות עולמם. או במילים אחרות: פוגעים בזכות החוקתית שלו לבחור ולהשפיע על פי הוראות החוק.
לחש הקסמים של בהרב־מיארה
עניינה של מפלגת בל"ד הוא דוגמה מאלפת, שלא לומר מרתיחה, לפרקטיקה הזאת. בקשת הפסילה שהגישה מפלגת 'אנחנו' השולית נגד מפלגת בל"ד הגיעה לשולחנה של היועצת המשפטית לממשלה, שנוהגת להביע את עמדתה לפני הצבעת הוועדה. זו לא רק עצה טובה שהיא דואגת להשמיע לבעלי זכות ההצבעה, אלא בעיקר איתות כבד משקל לקראת הדיון בבג"ץ. החלטות ועדת הבחירות לפסילת רשימה או מועמד מגיעות תמיד אל בג"ץ, ושם יש לעמדת באת כוח המדינה השפעה מכרעת. והעמדה שהיא הציגה מכריעה, באופן לא מפתיע, לטובת המפלגה הלאומנית־פלשתינית.
ההצבעה בוועדה הביאה בסופו של דבר לפסילת המפלגה, אך כללה פארסה די מביכה מצד מפלגות הימין בשל שיקולים טקטיים לקראת יום הבוחר. כאן אין זה ענייננו, אלא עמדתה העקרונית של היועצת המשפטית לממשלה, זו שתישמע בפני בג"ץ בשבועות הקרובים. עוצמת ההיתממות של גלי בהרב־מיארה במסמך הקצר שהפיצה לציבור מתקרבת רק לזו של יאיר לפיד אחרי שגילה שה"זועביז" הם בעצם שותפי אמת בימי קריסת הקואליציה שלו. מסמך מביך של ממש.
מאחר שאין זו הפעם הראשונה שוועדת הבחירות מבקשת לפסול את בל"ד, ראשית יש לפנות אל החלטות העבר ולבחון אם יש צורך חדש לעסוק בבקשת פסילה שכזו. במקרה של בל"ד ישנן נסיבות כבדות משקל שהתחדשו מאז הדיון בעניינה ב־2019. הראשונה והבולטת שבהן נעוצה בחוות הדעת שהגיש קודמה של בהרב־מיארה כשהנושא עמד לפתחו, ושבהרב־מיארה גם מזכירה בדבריה.
"לו הייתה מתמודדת מפלגת בל"ד בבחירות לכנסת לבד, היה מקום לשקול בכובד ראש את פסילתה", תירץ אז את עמדתו היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט. "זאת, בגין הראיות החדשות שהובאו לגבי מעשים והתבטאויות של המפלגה וחבריה מאז שנת 2015. אולם, מאחר שעסקינן ברשימה שבה שתי המפלגות מתמודדות ברשימה אחת, ומשעה שלפי המצב המשפטי הקיים לא ניתן לפסול חצי רשימה, ומשעה שלא עלתה כמעט שום טענה נגד מפלגת רע"ם, ולאור הגישה המעוגנת עמוק בפסיקה, המצמצמת מאוד בפסילת רשימות - אין מקום לפסול את הרשימה המשותפת."
לכאורה, בינגו. מאבקים פנימיים בתוך הרשימה המשותפת הביאו לריצה נפרדת של המפלגות, ולקראת מערכת הבחירות הנוכחית רצה מפלגת בל"ד כרשימה נפרדת ועצמאית. על פי חוות הדעת של היועמ"ש מנדלבליט, יש מקום לפסול את בל"ד על רקע היקף הראיות שהוצגו נגדה. כיצד תיחלץ בהרב־מיארה מהמלכוד האכזרי שהניח לה קודמה בתפקיד? כיצד תכשיר את השרץ הלאומני־פלשתיני כמיטב המסורת המשפטית? אל דאגה, נתינים, תמיד ישנה דרך.
"לאחר בחינת מכלול נסיבות העניין, לרבות המצע של המפלגה ויתר הראיות שצורפו לבקשה, נמצא שהמשקל שיש לייחס לשינוי זה, אין בו כדי להטות את הכף ולהביא לפסילת בל"ד", כתבה בעמדתה. כמו לחש קסמים משפטי, אך אמרה בהרב־מיארה "לאחר בחינת מכלול נסיבות העניין" - וכבר כל תוצאה כשרה. אין צורך להסביר לאזרחי ישראל את הסטייה מעמדת קודמה, אין צורך לתת ק"נ טעמים או אפילו אחד לטיהור השרץ. היא פשוט בחנה, וזה בסדר.
לבהרב־מיארה היה גם לימוד סנגוריה מופלג על חבורת הלאומנים של בל"ד, שמתחרה רק ביכולותיו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב: "בהקשר זה יפורט כי נתון משמעותי שנשקל בעבר לחובת בל"ד הייתה הצעת חוק יסוד: מדינת כל אזרחיה, שביקשו חברי הכנסת מסיעת בל"ד בכנסת ה־20 להניח על שולחן הכנסת. ואולם, מאז הגשת הצעת חוק יסוד זו חלפו ארבע שנים שבהן לא התבקש להניח את הצעת החוק מחדש". כלומר: כבר ארבע שנים שבל"ד לא הגישה הצעת חוק חסרת סיכוי שמבקשת לפרק את יסודות המדינה שלנו. היש ראיה טובה מכך לחזרתם בתשובה?
עד כאן בנוגע לסעיף הראשון שבעטיו ביקשו לפסול את המפלגה - שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית על פי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת. הסעיף השני הוא תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. בהרב־מיארה טוענת כי לא התבסס מסד עובדתי בבקשת הפסילה של מפלגת 'אנחנו' שמוכיח מסה קריטית של התבטאויות מסוג זה. אכן, הבקשה הייתה דלה, אך יש לכך סיבה טובה.
בהרב־מיארה מתגלה כאן במופע הקטנת ראש מביך באופן מיוחד. הלא הוגשו בקשות פסילה רבות במהלך השנים נגד בל"ד, עמוסות לעייפה בציטוטים. האחרונה שבהן, ב־2019, הייתה מפורטת מאוד, וזכתה מהיועמ"ש מנדלבליט לציון גבוה בציטוט שהבאנו קודם. כל שנדרש ממחליפתו הוא לגשת לארכיונאי במשרדה ולבקש מסמך מלפני ארבע שנים. אם גם זה יקשה עליה, הריני מקבל על עצמי להעביר לה את המסמך המפורט, המופיע לכל דורש במרשתת, דרך תיבת המייל.
טמינת ראש סלקטיבית בחול
כל הדברים האלה הם בגדר גיחוך משפטי, שהוא עוול מדרגה נמוכה. הבעיה המהותית הרבה יותר היא התעלמותה של שומרת הסף הנטועה בארמונה המשפטי מההתרחשויות הקיומיות של שאר הנתינים בישראל. לא זו בלבד שבל"ד לא חזרה בתשובה מאז בקשת הפסילה הקודמת, כפי שבהרב־מיארה ממציאה ללא ביסוס, אלא ההפך הגמור: השנתיים האחרונות היו קו פרשת המים, שהפך את המפלגה הזאת לגוף חתרני המעודד ומוביל מאבק אלים נגד מדינת ישראל.
בחודש מאי של השנה שעברה, נזכיר ליועצת המשפטית לממשלה, מדינת ישראל הותקפה מבפנים על ידי המון לאומני פלשתיני שביקש למרוד במלכות – מהכפרים בגליל, דרך הערים המעורבות ועד ריכוזי הבדואים בדרום. זרועה הארוכה של היועצת המשפטית - המחלקה הביטחונית בפרקליטות - מרכזת מאמץ כבר תקופה ארוכה כדי להעמיד לדין את הפורעים הללו, תוך התייחסות לנסיבות הלאומניות והגזעניות שהובילו אותם למעשה.
עורך הדין שלומי אברמזון, ראש המחלקה, הגדיר זאת בשם הפרקליטות כולה בפני בית המשפט העליון כהתקוממות לאומנית לכל דבר ועניין: "שומר החומות היא תקופה חריגה וקיצונית שלא הייתה כמוה בתולדות המדינה", טען. "נפתחה חזית נוספת בתוככי מדינת ישראל, והמתפרעים פעלו נגד כוחות הביטחון. החשיבות בעינינו היא בכך שלא מדובר כאן על אויב חיצוני, אלא על אזרחי המדינה, שהפכו לאויב מבית".
מפלגת בל"ד, על חבר הכנסת היחיד שכיהן מטעמה באותה תקופה והמערך המפלגתי שלה, עמדה מאחורי ההתקפות האלה בריש גלי. אל לוד, אולי המוקד האלים והקטלני ביותר של ההתקוממות, שבו נרצח יגאל יהושע הי"ד, הגיע יושב ראש המפלגה חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, ובפיו מילות הערכה למחבלים. "הם (היהודים) הפסידו בלוד מכיוון שבחורי לוד הגיבורים החליטו שהפעם הזאת הם עומדים מאוחדים נגד כל ההתקפות על לוד", אמר בכינוס שנערך במסגד שחולל את המהומות בעיר. "אלף ברכות להם".
אבו שחאדה תיאר בתיאטרליות הלאומנית המפורסמת של הפלשתינים את ה"התקפות" על אל־אקצא, ואת התגובה ההולמת של צעירי לוד: "שברו להם (ליהודים) את האף". "עשיתם אותנו גאים", המשיך הלאומן הפלשתיני. "נמשיך לזכור שהמערכה הזו הייתה גדולה יותר מאשר רק לוד עצמה, זו הייתה מלחמה על אל־אקצה, על פלשתין. אנו, בני העם הערבי הפלשתיני – בלוד, בירושלים, בעזה, בגדה, בגלות – כולנו אותו העם, עם הגיבורים והחזקים. אללה יברך אתכם".
העידוד והתמיכה של אנשי המפלגה בפעולות הטרור ליוו את ימי הפרעות מראשיתם. בטור שפרסם לפני שבועיים תיאר העיתונאי קלמן ליבסקינד כיצד חבר הכנסת אבו שחאדה ונציגים נוספים של המפלגה השתתפו בכינוס של ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, שמטרתה הייתה חיזוק המחאות והחלטה על החרפת צעדים.
גם האיש השני בחשיבותו במפלגה, יוסף טאטור, דיווח לאורך הפרעות על הנעשה בשטח בדף הפייסבוק שלו, כשהתלהבותו הרבה אינה מוסתרת כלל. "כיכרות מסגד אל־אקצא הן כיכרות מלחמה", כתב לצד תמונות של צעירים ערבים התוקפים שוטרים בהר הבית. גם תמונות מנצרת ומלוד המתעדות עימותים של צעירים ושוטרים הוא פרסם בגאווה גדולה, תוך עידוד שלהם להמשיך עד הניצחון.
כשהתלקחו העימותים בלוד הוא פרסם את התמונה הבלתי נשכחת של צעיר ערבי שמחליף את דגלי ישראל בדגלי פלשתין לאורך שדרת עמודי תאורה בעיר, וכתב: "המהלך הצודק שהתחיל בירושלים ובאל־אקצא... עבר לכל עיירות הפנים הפלשתיניות (כינוי לערים המעורבות בישראל). הפלשתינים שבפנים (בתוך הקו הירוק) הוכיחו שישראל לא יכולה להביס אותם, ונראה שגם לא תצליח. ברכות לבני עמנו".
את כל הראיות האלה, ועוד רבות אחרות, הייתה יכולה היועצת המשפטית לממשלה להשיג באמצעות כלי הסייבר ההתקפי המיוחד שמכונה "מנוע החיפוש גוגל". בדיוק כפי שעשיתי אני. אבל היא בחרה שלא. היא בחרה, בטמינת ראש סלקטיבית בחול, בשיטת הדחייה האין־סופית: פעם בגלל שבל"ד רצה ברשימה משותפת, וכשרצה בנפרד לפתע נעלמו קלסרי הראיות. ומה אם תוגש עתירה עם ראיות מפורטות? אולי אז תיאלץ בהרב־מיארה להזיע מעט יותר כדי להונות את הציבור באמצעות מילים משפטיות מפוצצות. סוף כל סוף, הרי לא מדובר כאן באדם מסוכן כד"ר מיכאל בן ארי, שלו הצליחה להמציא למעלה מאלפיים דפי נספחים של ראיות לכתב האישום.
לתגובות: yoniro770@gmail.com
***