עומד על החומה

במהלך פרעות תשפ"א בעיר לוד נסע המשנה לראש עיריית לוד דאז, נתנאל איזק, ברחבי העיר הסוערת. "לאורך כל הפרעות שאירעו בעיר נסעתי ללא מורא ברחובותיה, כי רציתי לראות בעיניים ולתעד את הנזקים ואת המהומות בעיר, וגם כמובן לסייע למי שצריך", הוא משחזר. "את הלינץ' שעברתי ברכבי, תוך כדי שידור חי בגלי צה"ל, לא אשכח בחיים. כמה תושבים ערבים תקפו אותי במטח של עשרות סלעים ובלוקים. נפגעתי בראש ובחזה, היו לי חתכים מהזכוכיות. זה היה אירוע מטלטל. נס גדול שיצאתי מהאירוע הזה חי, אבל הזיכרונות מהרגעים הקשים ילוו אותי עוד שנים קדימה".

פועלים ונושמים למען ירושלים

בשנה ורבע האחרונות, מאז כינון הממשלה החדשה, משמש נתנאל איזק בתפקיד מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת, תחת השר זאב אלקין. "זאת הייתה רכבת הרים של שנה גדושת פעילות ומלאה בעשייה שלא נפסקת", הוא אומר בריאיון ל'בשבע' לקראת סיכום הקדנציה. "אני מרגיש שיש קשר משמעותי בין העבודה שלי בלוד כמשנה לראש העיר, לעבודה שלי כמנכ"ל משרד ירושלים ומורשת. לוד היא עיר במרכז הארץ עם פוטנציאל עצום לצמוח, ויש בה אתגר שדומה מאוד לנושאים המורכבים של בירת ישראל. בהרבה מאוד מובנים לוד היא מיקרוקוסמוס של ירושלים: גם באוכלוסייה המגוונת, גם באתגרים המוניציפליים וגם באתגרים הכלכליים".

משרד ירושלים ומורשת אחראי על פיתוח כלל תחומי החיים בבירת ישראל – מהאקדמיה והתיירות, דרך הגדלת היצע התעסוקה האיכותית ועד פיתוח פרויקטים פיזיים משני־מציאות ברחבי העיר, כמו למשל פיתוח אגן העיר העתיקה, "שהוא הלב הפועם של מדינת ישראל". "אנו פועלים ונושמים בכל יום למען ירושלים", מצהיר איזק.

לדבריו, המשרד מוביל החלטות ממשלה בהשקעה תקציבית של מיליארדי שקלים. "רק ביום ירושלים האחרון, שבו ציינו 55 שנים לאיחוד העיר, השר זאב אלקין הביא לאישור הממשלה תשע החלטות בהובלת המשרד שישפרו את איכות החיים בירושלים. צריך להבין, עיני כל העולם נשואות לירושלים. העיר קולטת בשנה מיליוני תיירים. לצד זה, אם נחלק את מיליון תושבי העיר לפי משתנים דמוגרפיים, נקבל שירושלים משלבת בתוכה את העיר הערבית הגדולה ביותר, העיר החרדית הגדולה ביותר, והעיר הדתית־לאומית והכללית השנייה בגודלה בישראל. האתגרים הם עצומים, ולכן חייבים מעורבות ממשלתית תומכת לצד פעילותה המבורכת של העירייה והעומד בראשה, שעושים עבודה מדהימה ויסודית בפיתוח העיר".

מה נתון לסמכותך, ואיפה עובר הגבול בינך ובין עיריית ירושלים?

"כמובן שמשרד ירושלים ומורשת לא מתיימר להחליף את תפקיד העירייה", הוא מבהיר. "אנו עוסקים בהכוונת הממשלה בפיתוח אסטרטגי של ירושלים קדימה, בהעמדת תקציבים נרחבים לפעילות וביישום החלטות הממשלה. אנו מובילים, לדוגמה, החלטת ממשלה בעלות כללית של למעלה משני מיליארד שקלים לצמצום פערים במזרח ירושלים, החלטה שהוביל לראשונה השר זאב אלקין, מתוך ראיית עומק של ירושלים כעיר מאוחדת, מזרח ומערב. המשרד עובד בשיתוף פעולה נהדר עם עיריית ירושלים ועם ראש העיר משה ליאון וצוותו. בקדנציה הזו הצלחנו להעביר עשרות החלטות ופרויקטים משותפים בעלות של מאות מיליוני שקלים. אנחנו מקיימים ישיבות קבועות של צוותי העבודה, תכנון ארוך טווח, וכמובן הכול תחת דיאלוג פתוח ופורה ובהנחיית הדרג הנבחר. רק טובת העיר עומדת לנגד עינינו". בנוגע לטענות על הקפאת בנייה, איזק מבהיר כי "בנייה למגורים בירושלים לא נמצאת תחת סמכותי".

לראות את האתגרים בעיניים

לא סוד הוא שמזרח ירושלים הוא האתגר הגדול ביותר של הנהגת העיר. האוכלוסייה הערבית מחוזרת על ידי ישראל והרשות הפלשתינית כאחד. אך לדברי איזק, מתחת לפני השטח מתחולל שינוי תפיסתי עמוק. "בקדנציה האחרונה הבאתי עשרות מנכ"לי משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות לסיור במזרח ירושלים כדי שיראו את האתגרים בעיניים וירגישו אותם ברגליים. בסיור שקיימתי עם מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר, ביקרנו בבית ספר שמלמד את תוכנית הלימוד הישראלית. כשנכנסנו לשיעור בכיתה א', התלמידים הצעירים שרו לנו שירים בעברית. בשנה האחרונה הגענו לציון דרך משמעותי: מעל חמישים אחוזים מהתלמידים בבתי הספר הרשמיים במזרח ירושלים לומדים בתוכנית הלימוד הישראלית. זה משהו שלא היה בעבר והצלחנו בו הודות להתמדה עיקשת. מדובר בשינוי מציאות, שאומנם קורה בהדרגה ודורש מעקב ופיקוח צמוד שלנו ושל צוותי המשנה בעירייה ובמשרדי הממשלה השותפים, אבל הוא שינוי משמעותי".

איזק מודע כמובן למצב הביטחוני הרגיש במזרח העיר. אירועי טרור עדיין מתרחשים שם חדשות לבקרים ואוזלת היד עדיין ניכרת. הרציונל שלו להרגעת הרוחות ולהחזרת החיים למסלולם כולל שיתוף פעולה הדוק עם ההנהגה המקומית. "המשרד אומנם אינו אחראי על הצד הביטחוני", הוא מזכיר, "אך לטובת קשר נכון יותר עם התושבים הערבים הקמנו מינהלת לשיתוף הציבור בשכונות הערביות. ללא ספק מדובר במרחב מורכב מאוד מבחינה ביטחונית, אך משטרת ירושלים וכלל גורמי הביטחון פועלים במקום בכל יום". בנוסף לכך, כמנכ"ל משרד ירושלים הוא מוביל פורום אסטרטגי בהשתתפות גורמי האכיפה והביטחון באזור, "כדי להבין טוב יותר את האתגרים ואת הבעיות".

אבל על אף הקשיים, בנוגע ליישום החלטת הממשלה לביצוע תוכנית חומש לשנים 2023-2018 למזרח העיר שתקציבה 2.1 מיליארד שקלים, אומר איזק כי "הרציונל של להעביר החלטת ממשלה תקדימית עם תקציב עתק של שני מיליארד שקלים לחמש שנים – ברור לי מאוד. מדינת ישראל החליטה לקחת אחריות על מה שקורה במזרח ירושלים, מתוך הסתכלות כללית על ירושלים כעיר אחת. משחרור ירושלים ועד 2018 לא הייתה השקעה ממשלתית מספקת בתשתיות, בחינוך ובתעסוקה במזרח ירושלים, וכעת אנו מצמצמים את הפערים. למשל, לפני מספר חודשים המשרד הקצה חמישים מיליון שקלים להקמת שני מתחמי קהילה ורווחה במזרח ירושלים, שיכללו טיפות חלב לטיפול בתינוקות. צריך להבין שאם המדינה לא תפעל במקום, לא יישאר ואקום", הוא מסביר. "אנו מקימים מרכזי תעסוקה ומסחר בכמה מתחמים במזרח ירושלים, מעודדים תעסוקה במשרות איכותיות, העברנו תקציבים להקמת מגרשי ספורט ולהרחבת תוכנית הלימודים הישראלית בבתי הספר במזרח ירושלים".

לדבריו, השורש לכל המכשולים והאתגרים הקשים בפעילות במזרח ירושלים, מעבר לרווחה או לתעסוקה, מתחיל בבסיס - חוסר ידע של השפה העברית. "במחקרים שמלווים את התוכניות שלנו אנו רואים שחוסר השליטה בעברית הוא המכשול העיקרי שיוצר פערים בין הממשלה והעירייה לתושבים. לאדם שלא דובר את השפה העברית חסרה היכולת להשתלב. לכן אנו משקיעים בקורסים בעברית לטובת תושבים שמעוניינים להשתלב בעבודה ברחבי העיר. אני מאמין בלב שלם שהפעילות שלנו ושל השותפים, בראשם עיריית ירושלים שמשקיעה מאמצים רבים יחד איתנו בעשרות תוכניות שונות, תביא ליצירת מצב טוב יותר במזרח ירושלים וגם תחזק את הריבונות הישראלית במקום".

תקציבי עתק לשלל פרויקטים בבירה

במסגרת פעילות המשרד עברו בשנה האחרונה לא מעט החלטות ממשלה משמעותיות בתקציבים גדולים. כך למשל אישרה הממשלה את תוכנית 'לביא', תוכנית חומש לפיתוח ירושלים בהיקף תקציבי של מיליארד שקלים, "תוכנית שהיא כולה השר זאב אלקין, שהשקיע עשרות שעות בגיבושה", מציין איזק בגאווה. "התוכנית היא ההשקעה הממשלתית הרחבה ביותר בירושלים כיום, והיא עוסקת בפיתוחה הכלכלי של ירושלים ויצירת עתיד מבטיח לבירה. אנו מייצרים אפשרויות אטרקטיביות לחברות ענק שפותחות סניפים בירושלים, מתקצבים עשרות פרויקטים לפיתוח פיזי של העיר, כמו מנהרת הגיחון 'כרם' שנפתחה לאחרונה - מנהרת האופניים הראשונה בישראל", הוא מתאר את הפרויקטים בהתלהבות.

"באופן כללי, אנחנו משקיעים מאות מיליונים בתשתיות תיירות ובשיווקה של ירושלים", אומר איזק. "ההייטק הירושלמי חשוב מאוד. אנו עובדים כתף אל כתף עם העירייה להגדלת מספר המשרות בהייטק ובתעסוקה טכנולוגית בעיר. צריך להבין, בירושלים יש שמונה אחוז של מועסקים בהייטק, לעומת 15 אחוזים בתל אביב. זהו פער גדול מדי. הרי לירושלים יש כמה עוגנים משמעותיים לעומת ערים אחרות - מוסדות האקדמיה ובראשם האוניברסיטה העברית, וכמובן מרכזים רפואיים כמו הדסה ושערי צדק, ולכן אנו משקיעים גם משאבים משמעותיים בחיזוק תחום הביוטק בירושלים".

כידוע, חודש תשרי שאנו נמצאים בעיצומו הוא אחד החודשים העמוסים בירושלים מדי שנה. במיוחד בימי הסליחות ובמהלך חול המועד, העיר העתיקה היא האזור המתויר ביותר - אך גם האזור שסובל ביותר מחוסר נגישות. איזק מביא באמתחתו בשורות טובות בנושא: "אגן העיר העתיקה הוא אזור גאוגרפי ייחודי ביותר שמושך מיליוני תיירים ומבקרים בכל שנה. בקדנציה האחרונה השקענו עשרות מיליוני שקלים בפיתוח העיר העתיקה והרובע היהודי. פרויקט ההנגשה של העיר העתיקה לבעלי מוגבלויות ולעיוורים הסתיים עם שישה קילומטרים מונגשים. בעזרת ה' העבודות להקמת הרכבל יצאו לדרך לאחר קבלת אישור בג"ץ בנושא. אנחנו מקימים גשר כבלים מעל גיא בן הינום, שיהיה גם אמצעי הגעה לעיר העתיקה וגם אטרקציה תיירותית. צריך להבין, שמונים אחוז מהתיירות הנכנסת לישראל מבקרת בעיר העתיקה, ויש פה אתגר תשתיות עצום".

מה התוכניות להמשך?

"בנינו תוכנית אסטרטגית למרחב כולו. החברה לפיתוח הרובע היהודי לדוגמה, שעברה לאחריות המשרד בשנה האחרונה, מקימה את מעלית הכותל. המעלית תשנה מקצה לקצה את היכולת לנוע מהרובע היהודי לכותל המערבי בקלות, בלי יותר מדי מדרגות. אטרקציות ואתרי מורשת לאומיים מוקמים באזור, כמו פיתוח הקארדו ושחזור בית הכנסת תפארת ישראל, שממנו, אגב, נשקף הנוף היפה בעולם - רחבת הכותל המערבי, הר הבית ורכס הר הזיתים עד ההרודיון. בכלל, אני מקפיד להגיע פיזית בכל שבוע אל הרובע היהודי כדי לעקוב אחר התקדמות הפרויקטים במקום, והנשמה שלי מרוויחה על הדרך גם את קדושת הכותל המערבי".

בשבועות האחרונים מתקיים בהר הזיתים פסטיבל ייחודי וגדול, עם עשרות אירועים וסיורים לקהל הרחב. הפרויקט, בהובלת משרד ירושלים ומורשת ושותפים נוספים, נולד במטרה להחזיר את הר הזיתים לקונצנזוס הישראלי. "אנו משקיעים משאבים רבים בפיתוח הר הזיתים. יש לנו מטרה להשיב את הישראלים לבקר שם, על אף החשש המוכר בשל הסמיכות לשכונות ערביות. אנו מקימים מרכז מבקרים במקום ובחודש האחרון הבאנו אלפי מבקרים להר. בהופעה של יהורם גאון הגיעו אוטובוסים מנתניה, מאשקלון ומבנימין. הר הזיתים יחזור להיות אתר תיירות מוביל", הוא מבטיח.

איזק מבקש לציין פרויקט ייחודי שהשקיע בו זמן רב: "עם כניסתי לתפקיד אני וערן דוידי, מנכ"ל משרד המשפטים, קיבלנו הנחיה מהשרים סער ואלקין לפתור את סוגיית הקמת מרכז המורשת בכפר התימנים בסילוואן. עבדנו על זה ללא הפסקה, והצלחנו להביא לפשרה משפטית שתשחרר את הפקק. העבודות להקמת מרכז מורשת שינציח את העלייה מתימן לירושלים לפני יותר מ־140 שנים, מתוכננות להתחיל בקרוב. בסיור שערכנו במקום לאחר אישור הפשרה בבית המשפט הרגשתי שזכינו לעשות משהו גדול".

ממחנה המעפילים בעתלית ועד לבית כנסת עתיק בגולן

תחת אחריות משרד ירושלים נמצא גם תחום המורשת. "אין פינה בארץ היפה שלנו שאין בה אתר מורשת ייחודי המספר את סיפורו ההיסטורי של עמנו בארץ ישראל. במהלך הקדנציה הזו נפגשתי עם יותר מחמישים ראשי רשויות, מרמת הגולן ועד הנגב המערבי", מרחיב איזק על אפיק פעילות זה. "האסטרטגיה שלנו היא לחבר את אתרי המורשת יחד עם אתרים תיירותיים נוספים ולייצר מרחבי מורשת, שיביאו גם פיתוח כלכלי. המשרד מקדם עשרות פרויקטים לשימור, שדרוג והצלה של אתרי מורשת, בעלות של מאות מיליוני שקלים. למשל מחנה המעפילים עתלית, בתי כנסת עתיקים ברמת הגולן ואפילו אתר שער הגיא המספר את סיפור השיירות לירושלים בתש"ח. בגן הלאומי תל גזר השקענו מיליונים בפיתוח סביבתי, והיינו גם הראשונים להגיע לאתר ולהוביל החלטת ממשלה שתשקם את הגן הלאומי לאחר שנשרף לפני כחודשיים".

פיתוח ושמירה על אתרי המורשת לא עוצרים בקו הירוק. בשנה האחרונה, החליט השר אלקין להקצות עשרה מיליון שקלים להגברת האכיפה ולמניעת הרס אתרי מורשת ביהודה ושומרון: "לא נקבל מצב של המשך הרס העתיקות ביהודה ושומרון. השר הקצה מיליוני שקלים להגברת האכיפה, וכבר עתה גויסו פקחים נוספים. הקמנו ועדה והבאנו לשולחן את כלל הגורמים, מהמינהל האזרחי ומשרד הביטחון ועד למשרד האוצר. כולם שותפים במאבק למניעת הרס עתיקות ברחבי יהודה ושומרון ובמדינה כולה".

מה החזון בפיתוח אתרי המורשת?

"אנחנו רוצים שמורשת עם ישראל המגוונת תיגע בכל אחד ואחת ברחבי המדינה, ובכלל, אני רוצה שהנוער והצעירים יבואו לבקר באתרים השונים. אגב, כדי לצאת קצת מהסמארטפון, כמעט בכל ביקור כיום באתר מורשת אפשר למצוא גם משחקי מציאות מדומה, סרטים, הפעלות שונות וטיול שטח. אנחנו רואים עלייה של מאות אחוזים במספר המבקרים באתרי המורשת, ואני חושב שהייחודיות בפעילות של המשרד היא בגיוון של הפרויקטים. יש אתר מורשת שיספר על ההתיישבות הקיבוצית ויש אתר מורשת שייפתח בקרוב בכפר הרא"ה, שיספר בצורה חווייתית על תולדות הציונות הדתית. שווה ביקור".

לקראת חול המועד סוכות הבא עלינו לטובה, איזק מספר כי ירושלים מלאה פעילות מרגשת ומהנה. "המשרד שותף במספר אירועים ומפעיל באמצעות החברה לפיתוח מזרח ירושלים אטרקציות שונות בעיר העתיקה, כמו סיור אוטובוס ייחודי וסנפלינג על החומות. בנוסף, אנו מפעילים שאטל חינמי שיוצא בכל שעה ממתחם התחנה דרך עיר דוד ועד לשער האשפות, כדי להקל על ההגעה לכותל ולעיר העתיקה. העיר בטוחה וערוכה למאות אלפי המבקרים. אני מזמין את כל עם ישראל לבוא ולבקר בירושלים ובאתרי המורשת, אין זמן מתאים לכך מאשר חופשת החג".

***