מלחמת יום הכיפורים היא הניצחון הצבאי הגדול ביותר שהשיגה מדינה במאה השנים האחרונות. אז איך התקבע בתודעה הציבורית שהפסדנו?
אף מדינה לא הצליחה בכוחות עצמה לנצח במלחמת פתע שני צבאות שעולים עליה בכל פרמטר כמותי ואיכותי. אחרי 3 שנים של מלחמת התשה קשה, מצאו עצמם כוחות צה''ל מתמודדים לא רק עם מצרים וסוריה, אלא גם עם חימוש בלתי נתפס בהיקפו של ברית המועצות, אז המעצמה הכי גדולה בעולם לצד ארה''ב.
ישראל לעומת זאת חוותה בגידה נוראית מצרפת, שסירבה לספק לישראל את הכלים שהתחייבה. גם בריטניה, שהתחייבה לספק לנו את הטנקים החדישים ביותר בעולם בזמנו מדגם 'צ'יפטיין', התקפלה בעקבות הלחץ של מדינות ערב.
הקשר בין ישראל לארה''ב לא היה דומה בשום צורה למה שאנחנו מכירים היום. הנשיא ניקסון רתח על יהודי ארה''ב בעקבות הלחץ שהפעילו למנוע התקרבות מול ברה''מ כל עוד לא מאפשרים ליהודי ברה''מ לעזוב את מסך הברזל, והדבר השפיע גם על הנכונות שלהם לסייע לישראל.
בניגוד לשקרים שמופצים מדי שנה בתקשורת הישראלית ובספרי ההיסטוריה, ישראל ממש לא 'דחתה' כל יוזמה להסכמי שלום. להפך, ישראל העבירה דרך שליח אמריקני הצעה לנסיגה מקו התעלה ואף מכל סיני בתמורה לחוזה שלום.
כך העיד שגריר ישראל בארה''ב באותה התקופה, יצחק רבין ז''ל, ולאחריו גם השגריר שמחה דיניץ שכיהן בתפקיד בזמן המלחמה. תגובתם של המצרים הייתה: דרישה לנסיגה מוחלטת לקווי ה4 ליוני 1967, ללא הבטחה להסכם שלום, אלא רק כתנאי מקדים לקיומו של משא ומתן.
המחדל המודיעיני והמדיני אכן התבטא בדמות המתקפה המשולבת, בעיצומו של יום הכיפורים, שתפסה את הנהגת ישראל והנהגת כוחות הביטחון בהפתעה גמורה.
למרות כל זאת, בתוך 48 שעות כוחות צה''ל כבר הצליחו להבקיע לתוך שטחי סוריה, והגיעו בסוף המלחמה למרחק 40 קילומטרים מדמשק. בגזרה המצרית, הצליחו כוחותינו להביס בתוך שבוע מפרוץ המלחמה את הצבא המצרי בקרב שיריון בשריון השני בגודלו בהיסטוריה. יממה לאחר מכן כוחות צה''ל כבר הצליחו לצלוח את התעלה, תחת אש כבדה. כוחותינו כיתרו את הארמיה השלישית, והגיעו למרחק של 101 ק''מ מקהיר. הכוחות המצריים ריכזו את מיטב כוחותיהם להגן על בירת מצרים, מתוך חשש אמיתי לגורל המדינה.
המלחמה הסתיימה בניצחון מוחץ, ואילצה את מצרים וסוריה לוותר על כל דרישותיהן המקדימות. הסכם השלום נחתם ללא נסיגה לקווי 67, והצליח לקרב בסופו של דבר בין ישראל לארה''ב. ישראל קיבלה מעמד בטחוני והרתעה שנותרו עד היום: מאז ועד היום אף מדינה ערבית לא העזה לפתוח בלחימה נגד ישראל, מתוך הכרה ברורה בכוח הצבאי שלנו.
למרות זאת, סדרות וספרים רבים מתמקדים בעיקר במחדל המודיעיני. הסדרה 'שעת נעילה' עסקה בעיקר במחדל זה ובשעות הראשונות ללחימה בגזרה הצפונית, וכלל לא הציגה את ההבקעה לצד הסורי! גם הסדרה 'לא תשקוט הארץ' יצרה מיקוד דומה במחדל ובימים הראשונים והקשים, אך לא הציגה מבט שווה על ההישגים הצבאיים והמדיניים כתוצאה מהמלחמה.
המלחמה נפתחה לפני 49 שנים, אבל את תוצאותיה אנחנו מרגישים עד היום. מצד אחד, אליטה תקשורתית שאיבדה לחלוטין את האמון בכוחות צה''ל וביכולתם להכריע במלחמה, ומאז מטיפה כמעט באופן מוחלט לבצע נסיגות מסוכנות. מצד שני, רוב העם יודע להוקיר את גבורת הלוחמים, תומך במפעל ההתנחלויות ביו''ש שתפס תאוצה בעקבות המלחמה, וגאה מאוד בהישגים הצבאיים והמדיניים שנבעו כתוצאה ממנה.
ביום זה אנו גאים להיות יהודים וישראלים. מתייחדים עם זכרם של אלפי ההרוגים והפצועים ומאות השבויים שעונו בשבי המצרי והסורי. לחמתם בגבורה, בקרבות שלא נודעו מאז מלחמת העולם השנייה בהיקפם, ולא חזרו על עצמם באף גזרה בינלאומית מאז.
עם ישראל חי.
מתן אשר הוא דובר תנועת 'אם תרצו'