הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שהתבטא מספר פעמים נגד נוכחות הצבא האמריקאי באפגניסטן, זעם כאשר התבקש לחתום על מכתבים למשפחות שכולות בהן בישר על נפילת יקיריהן "מאחר ולא רצה להיות מזוהה עם מלחמה אותה לא אהב", כך טוענת מגי הברמן, כתבת ה"ניו יורק טיימס" בספרה החדש "איש הביטחון העצמי".
לטענתה, במהלך החודשים הראשונים בתוך הקדנציה שלו בבית הלבן, הנשיא טראמפ לא אהב את הנוכחות של חיילים אמריקאים באפגניסטן והתרעם על כך שהוא נאלץ לחתום על מכתבי 'נהרגו בפעולה' אשר לדעתו קישרו אותו באופן אישי למלחמה אותה לא אהב והתנגד לה.
"טראמפ רצה לקיים את הבטחות הקמפיין שלו, אבל עוזריו הופתעו מכך שהוא נראה מזועזע ממספר מקרי המוות המעורבים בסכסוך באפגניסטן. עם הזמן, הוא התרעם על כל מכתב של 'נהרג בפעולה' שעליו נאלץ לחתום אחרי שעוד חייל מת. הוא לא רצה לצרף את שמו למלחמה שלא אהב , ולמקרי המוות המיותרים שלה", כותבת הברמן.
בשנים שלפני בחירתו לנשיא ארה"ב, התבטא טראמפ מספר פעמים נגד המלחמה באפגניסטן וכינה אותה "בזבוז מוחלט". הוא גם טען כי "הגיע הזמן שהחיילים האמריקאים יחזרו הביתה".
הברמן טוענת בספרה גם כי טראמפ מיקד את מירב תשומת הלב שלו בצפון קוריאה וביקש לסיים את הנוכחות של חיילים אמריקאים באפגניסטן, אך נתקל בסירוב מצד גורמי הצבא והביטחון בארה"ב.
"הוא התקבע על צפון קוריאה ויכולותיה הגרעיניות, והמועצה לביטחון לאומי שלו הכינה תפריט של אפשרויות, החל מאופציה של השמדה ועד לפיוס מוחלט, וסדרה של אפשרויות ביניהן. אפשרות אחת ברמה גבוהה כללה קשר אישי עם מנהיגה המתבודד של המדינה, קים ג'ונג און, אך חודשים חלפו לפני שהאופציה הזו נבדקה", כותבת הברמן.