סוכה - גם כשלא מושלם

נהוג לחשוב שהטופ בחגים הוא יום כיפור, תפילת נעילה, ועכשיו חזרנו לשגרה. אבל לצום יום שלם כמו מלאכים – זו לא הפסגה.

יש משהו גבוה יותר – קוראים לו סוכות. כן, החג הזה עם העצים והמסמרים והסדינים והענפים. בניגוד למה שנהוג לחשוב, יום כיפור הוא לא השאיפה, הוא לא האידיאל. הוא רק יום אחד בשנה, קיצוני, של עצירה מוחלטת. המטרה היא 364 הימים האחרים בשנה, לקחת את התכנים ואת האנרגיות של היום המיוחד, יום כיפור, ולהכניס אותן אל החיים שלנו, אל הטבע, אל העולם.

זה מה שעושים בסוכות. כך כותב הרב קוק: "אותם הימים שבין יום הכיפורים לסוכות ניתנו לחינוך של חזרה לענייני העולם הזה". כלומר, אין נפילת מתח אחרי יום כיפור, יש יישום של כל מה שלמדנו – ובחיים עצמם צריך לבנות סוכה, וצריך לצאת לשוק לקנות ארבעת המינים, ויש סעודות משפחתיות עם הרצונות והצרכים של כולם והרעש מהסוכה של השכנים, וצריך לג'נגל עם החופשים של הילדים מבית הספר. זה גדול אפילו יותר מיום כיפור, זה השיא, וקוראים לזה – החיים עצמם.

הנה דברים שאמר הרב פרופ' יונתן זקס, על הסוכה ועלינו: "חג הסוכות מחזיר אותנו אל היסוד: אינכם צריכים לגור בארמון כדי להיות מוקפים בענני הכבוד.

בחג הזה הבקתה הקטנה מתגלה כהרבה יותר יפה מבתי אבן, כי היא מזכירה לנו שכולנו דיירים ארעיים בעולמו של אלוקים. ודווקא אל תוך הסוכה הפשוטה שלכם מגיעים האושפיזין הקדושים, אבות האומה.

עם ישראל משול לסוכה, שנופלת וקמה לאורך השנים, ודווקא לסוכות, השבוע שבמרכזו מבנה נייד וזמני, אנחנו קוראים 'זמן שמחתנו'. כי היהדות אינה אשליה מנחמת, כאילו הכל כשורה בעולמנו. היהדות היא האומץ לשמוח ולהאמין ולחגוג גם כשיש אי-ודאות, כשלא הכול מושלם".

מועדים לשמחה.