הצפייה הקלילה והבלתי מתחייבת שאפיינה את סרטי מארוול באמצע העשור הקודם התחלפה כבר מזמן למאורע שמזכיר יותר בחינת פסיכומטרי.
לפני כל סרט חדש שיוצא, ועם קצב של שלושה - ארבעה סרטים בשנה אז יוצאים לא מעט כאלו, מתיישבים מעריצי היקום הקולנועי של מארוול לשנן תאריכים, להיזכר בדמויות ולעבור על כל שקרה בסרטים הקודמים בכדי לא לפספס אף רפרנס ואף בדיחה פנימית. תהליך שהולך ונהיה קשה יותר ככל שעובר הזמן ומתווספות דמויות ועלילות חדשות.
"איש הזאב בלילה", ספיישל האימה החדש של מארוול, מחזיר אותנו לימי הצפייה הלא מחייבת. נכון, גם הוא מבוסס על חוברות קומיקס של מארוול, וגם הוא, תיאורטית, מהווה חלק מהיקום הקולנועי של מארוול. אבל, לפחות כרגע, בלי כל המטען הקבוע והקשרים המסועפים.
זוהי הפעם הראשונה בה מארוול משחררים ספיישל טלוויזיוני, ולצורך האירוע נבחרה דמות כמעט אנונימית עבור מי שלא נמנה על הקוראים האדוקים של חוברות הקומיקס – איש הזאב.
הספיישל מתחיל בבריף קצר על קיומם של מפלצות, ושל אנשים שצדים אותם, ומדלג למותו של גדול הציידים - יוליסס בלאדסטון. בלאדסטון החזיק בשריד מסתורי וחייזרי בעל כוחות בלתי נתפסים בשם 'אבן הדם', ולאחר מותו אשתו מזמנת את ציידי המפלצות המובחרים ביותר לצייד טקסי באחוזת בלאדסטון בכדי לקבוע מי יירש אותה.
הספיישל אמנם מוגדר כסרט אימה, ומכיל לא מעט רפרנסים וניואנסים שמזכירות את הקלאסיקות הגדולות של הז'אנר דוגמת 'פרנקשטיין' ו'איש הזאב', אך למעט העובדה שהוא בשחור לבן ושהוא עוסק במפלצות וציידים ולא בחוצנים וגיבורי על, הוא לא מכיל משהו שלא ראינו כבר בסרטי מארוול - אולי רק מעט מוקצן יותר.
בהמשך, יש להניח, ישתלבו גיבורי הספיישל ג'ק ראסל ואלזה ביקום הקולנועי של מארוול, אבל עד שזה יקרה, 'איש הזאב בלילה' הוא פשוט 52 דקות של צפייה מהנה ולא מחייבת.