ראש הממשלה יאיר לפיד כינס בצהריים (רביעי) את הקבינט המדיני-ביטחוני ובסיום הדיון אישר הקבינט לקדם את הסכם הגבול הימי עם לבנון.
ההסכם יעלה בהמשך להצבעה בממשלה ויוצג לחברי הכנסת. כל שרי הקבינט הצביעו בעד מלבד איילת שקד שנמנעה. מלשכת שקד נמסר: "ההצבעה שהתקיימה היום בקבינט לא הייתה הצבעה על ההסכם עצמו, אלא על הודעת ראש הממשלה בסיום ישיבת הקבינט. שקד עומדת על עמדתה כי אם ההסכם לא יובא לאישור הכנסת היא תתנגד לו".
הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש אגף המודיעין אהרון חליוה הציגו לשרים סקירה מודיעינית מעודכנת והדגישו שההסכם יחזק את ביטחון ישראל.
ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט תמך בהסכם לקביעת הגבול הימי בין ישראל ללבנון אך הבהיר כי "אין מקום לא לחגיגות ניצחון ולא לזעקות שבר כאילו זו קטסטרופה". לדברי בנט כי "ההסכם אינו ניצחון דיפלומטי היסטורי, אך הוא גם לא הסכם כניעה נורא. מדובר בהסדרה שנדרשת מכורח הנסיבות שנקלענו אליהן, בעיתוי בעייתי".
"עם כניסתי לתפקיד ראש הממשלה הנעתי תהליך מו"מ מול לבנון בעניין המים הכלכליים, וזאת מתוך רצון לייצר מציאות של 'אסדה מול אסדה' ולמען אינטרסים כלכליים, ביטחוניים ואסטרטגיים נוספים של ישראל", הסביר בנט בפתח דבריו לפני ישיבת הממשלה שבה דנים השרים על ההסכם שנרקם לאחרונה. "לא כל מה שטוב ללבנון הוא רע ישראל. יש פעמים שאפשר להגיע למצב של רווח לשני הצדדים".
"ראיתי ערך בהגעה להסכם; אך לא בכל מחיר, וודאי לא תחת איומים", הבהיר ראש הממשלה החליפי. "כעת הגיעו להסכם בתנאים ובדרך שונים ממה שתכננו, ובכל זאת, בנסיבות הנוכחיות, נכון לאשרו", הוסיף בנט. "מתוך היכרות מעמיקה עם סוגיית ההסכם עם לבנון ולאחר שלמדתי את עמדות ראשי כל ארגוני הביטחון, החלטתי לתמוך בהצבעה שתתקיים".
"אני מודע היטב למורכבות שבאישור החלטה כזאת ערב בחירות", המשיך בנט. "במצב עניינים רגיל, היה עלינו לחכות עם ההחלטה לממשלה הבאה, אולם הנסיבות מחייבות לקבל החלטה כבר עכשיו, שכן אתגרי הביטחון כפי שהוצגו על ידי כל ראשי המערכות, מייצרים חלון החלטה צר וקצר".
בנט הוסיף כי "לצערי, גם הדיון על נושא מהותי הקשור בביטחון ישראל ובצרכיה האסטרטגיים נעשה תוך עירוב של שיקולים פוליטיים, מכל הצדדים. בשל כך, כמי שאין לו כל אינטרס פוליטי, למדתי את הנושא לעומק וקיבלתי את ההחלטה באחריות כפולה ומכופלת". לדבריו, "זו הוכחה נוספת למחיר הכבד שאנחנו משלמים על חוסר היציבות הפוליטי, ולצורך בהכרעה בבחירות ובהקמת ממשלה רחבה ויציבה".
מוקדם יותר הונח ההסכם על שולחן הכנסת, אך לא ברור אם המליאה תידרש לאשרו. ההסכם מסדיר את אופן השימוש המותר לכל מדינה במשאבים בשטח הטריטוריאלי הימי שלה, וקובע קו גבול מוסכם בעניין זה.