אלף בני אדם ליוו (רביעי) למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין הישן בגדרה את סמל-ראשון עידו ברוך (21), שנהרג בפיגוע ירי ליד שבי שומרון. אביו, איתן ברוך, אמר בקול חנוק ושבור קדיש על בנו הבכור.
סא"ל אריאל גונן, מפקד סיירת גבעתי, ספד: "עומדים כאן היום המונים כואבים והמומים את האובדן. נבחרת לפיקוד לאור היכולות הגבוהות ורצונך להשפיע ולעשות יותר. לאורך ההכשרה התבלטת כלוחם רציני שמבצע כל משימה בהתמדה וחיוך. שובצת לפיקוד. אני זוכר את השיחות על יציאה לקורס קצינים, פגשתי אדם מלא בעומק וערכים".
עידו לוחם מסיירת גבעתי נהרג לאחר שמחבל פלסטיני שהגיח ברכב פתח בירי לעבר עמדה צבאית שבו שהה. הוא נפגע בקליע אחד בכתפו. הקליע המשיך לבית החזה, הלוחם איבד הרבה דם, עבר החייאה ממושכת בשטח ובבית החולים מאיר בכפר סבא, אולם לבסוף נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.
עינב ברוך, אמו של עידו ז"ל, ספדה לבנה בהלוויה, "אתה ילד חייכן ומצחיק, ילד שמתעניין בעולם ובסביבה, עוזר לזולת, ילד מיוחד וייחודי. מי ימצא לי עכשיו שירים לזומבה? מי יכין לי מיקסים? פעיל מרכזי בצופים, מדריך לתפארת מדינת ישראל. אין חניך בשבט שלא יודע מי זה ברוך, דמות להערצה.
"כולנו ראינו בך מודל לחיקוי, לא היה מי שלא ידע מי זה עידו ברוך. צחקנו שאתה לא יודע להפסיד במשחק, הלכנו איתך שותפים מלאים לכל ההתלבטויות שלך. רצית לצאת לקצונה, לא היית בשל עד הסוף אבל בסוף היית בשל. היו לנו רגעי חסד, כמו לכל הורה שיש לו ילד בצבא, לשמוע את הדברים הקטנים, את הסיפורים ואת מה שקורה בלב. גם אנחנו התחלנו להשתמש בשפה צבאית. בצוות 5 קראו לך 'ברוך האמא והאבא של הפלוגה'. תראה את ההמון הזה, כל מי שבא לפה, נגעת בכולם. אוהבים אותך ילד וגאים בך".
בת זוגו של עידו ז"ל, רוני קליבצקי, סיפרה מוקדם יותר בדמעות כי "הכרנו בשנת שירות שעשינו, היינו ביחד בקומונה, ומשם היינו ביחד. עידו היה הבן זוג הכי טוב שיכולתי לבקש, כולם צפו לנו עתיד ארוך ביחד ואני קיוויתי נורא שזה מה שיהיה". היא הוסיפה כי "רציתי שעידו תמיד יהיה בחיים שלי, אלו היו התוכניות שלנו. היו לנו הרבה דברים שתכננו, לזמן הקרוב וגם לתקופה יותר רחוקה".
"שמעתי את הגורל שלו נחרץ בטלפון", הוסיפה קליבצקי בריאיון לחדשות 12. "הוא התקשר אליי בערב של יום שני כדי להגיד לי 'לילה טוב' והוא תמיד היה מעדכן אותי מה הוא עושה למחרת. הוא התקשר אליי שמח שהפעם לא נתנו לו שום משימה, ושהוא לא יוצא לשום פעילות", שחזרה רוני. "ואז הוא אמר לי 'רגע, מתקשרים אליי, ניתק את הטלפון', חזר אליי ואמר לי ששולחים אותו לאבטח את צעדת השומרון", הוסיפה. "בערך ב-05:00 בבוקר הוא שלח לי תמונה שלו מההאמר, מאותה זווית שראיתי בסרטון של הפיגוע ומשם כבר הבנתי הכל".
האם עינב סיפרה הבוקר "כבר בדרך לבית החולים התחלנו להרגיש תחושות לא טובות. בכניסה חיכו לנו קצינת נפגעים, רופא והמפקד שלו. נכנסנו לחדר משפחה כמו בסרטים, נכנס לשם רופא וסיפר מה קרה. הוא נהרג כמעט במקום, באמבולנס הוא היה כמעט ללא רוח חיים".
"כל אמא אומרת שהילד שלה היה מיוחד, אבל הבן שלי היה הכי מיוחד", סיפרה האם השכולה. "הוא היה בצופים הרבה שנים, מדריך מצטיין, יצא לשנת שירות, חניכיו העריצו אותו. זה היה טבעי שהוא ילך ליחידה קרבית בצבא ולא סתם, סיירת גבעתי. הוא היה אמור לצאת לקורס קצינים בנובמבר והכול התפרק".