(צילום: Josh asarnow)
בן פאקר, תושב הרובע היהודי, מצא את עצמו אתמול תחת מתקפה של בקבוקי תבערה וזיקוקים בכינון ישיר בירושלים. שוחחנו אתו על האירוע וגם על הכוונה שלו לעבור באותו מסלול גם היום.
"היינו בדרך לשכונת מעלה הזיתים לשמחת בית השואבה של אריה קינג. זה מקום שאני מגיע אליו הרבה. הייתי עם חבר שהגיע מארה"ב", מספר בן. "ראינו שיש אנשים במעגל תנועה. זה היה נראה חשוד אבל חשבתי שאולי משטרה תגיע או שמג"בניקים כבר נמצאים שם".
בן וחברו זיהו כבר קודם לכן את ירי הזיקוקים אבל שיערו שגורמי הביטחון כבר יטפלו או שהם כבר מטפלים בפורעים. "התקרבנו. הם ראו שאנחנו יהודים והתפרצו עלינו עם אבנים ובקת"בים", מספר בן. "הראשון שהגיע קרוב אליי, הוצאתי אליו את הנשק. הוא ראה את זה וברח. אחד אחר זרק עליי אבן. עם יד שמאל הדפתי את האבן שהייתה בדרך לפנים שלי", הוא אומר ומציין את עברו כמי ששיחק לא מעט בייסבול בארה"ב. מסתבר שלאינסטינקטים של שחקן בייסבול יש יתרונות...
מיד לאחר יידוי האבנים הגיע שלב הזיקוקים. "הם יודעים איך לירות את זה בכינון ישיר עליי", הוא אומר ומספר כיצד הורה לחברו, כאמור חדש בארץ, לברוח למקום מסתור אותו הוא מכיר מהיכרותו את האזור. הוא עצמו נכנס גם הוא לשם. "הם לא רדפו אחרינו כי ידעו שיש לי נשק"
כעבור זמן קצר הגיע למקום אוטובוס. הנהג ערבי שאל את בן איפה משמר הגבול. לבן לא הייתה תשובה. הוא משוכנע שאם הוא כאזרח ראה את הירי עוד לפני שהגיע למקום אין ספק שגם כוחות הביטחון על אמצעיהם המיוחדים יכולים היו לזהות את הירי ולהגיע למקום, אך זה לא קרה. לו האירוע הזכיר את פרעות תשפ"א בהם במשך זמן ממושך היו תושבים יהודים נצורים, קוראים לעזרת משטרה ומג"ב והכוחות אינם מגיעים.
על הפגיעה הפיזית בו הוא אומר כי ירי הזיקוקים פגע לו מתחת לעיניים ולמעט תחושה קלה של שריפה הוא מרגיש טוב. האם הירי הפחיד אותו? "לא פחדתי חוץ מזה שידעתי שהם יוכלו לבוא עם האבנים. הייתי בצבא כך שזו לא הפעם הראשונה. הייתי בעזה וכאן זה לא היה ירי של כדורים. האבנים והבקת"בים זה באמת מסוכן והייתי צריך להגן על המישהו האחר".
ואיך הגיב החבר שהגיע מארה"ב? "הוא צילם את זה. אני לא חשבתי לצלם אבל הוא חשב על זה. הוא אמריקאי ואצלם מצלמים הכול...".
ומה הלאה? האם האירוע גורם לו לחשוב שוב אם להגיע למעלה הזיתים בפעם הבאה או לוותר על הביקור? "אני הולך לשם שוב גם הלילה", הוא עונה בביטחון.