לבאי פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בחיפה ציפתה הפתעה – הקרנת בכורה של הסרט 'ידיים מלאות' שמועמד לפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר ומביא קולנוע קצת אחר ממה שאנחנו רגילים לראות בפסטיבלים מעין אלו.
את הסרט, שנתמך ע''י 'קרן קולנוע שומרון' והוא אחד הסרטים התיעודיים הראשונים שיוצאים בתמיכת הקרן, יצרו אפרת ליבי ומיכל שאלתיאל ערמון, והוא מביא את סיפורן של 3 נשים צעירות דתיות ומתנחלות שלא מצליחות להמשיך ללדת ומוכנות לעשות הכל למען החלום למשפחה גדולה.
הסרט מתמודד עם הביקורת מבית ומחוץ כלפי הנשים ומהצד השני מביא את נקודת המבט האישית שלהן, שרואה בבית שאינו מרובה בילדים בית חסר, ומביא את הקונפליקט לשיא.
"יצאתי לסרט הזה מתוך ניסיון להבין מה המניע שלי ושל חברותי לעבור את כל זה", שיתפה אפרת ליבי, יוצרת הסרט, "הסרט חושף באופן אמיץ את הנשים שמתגוררות באזור (השומרון), ומביא ביקורת לצד ליטוף ואהבה לדרך חיים שהיא אולי פחות מוכרת לצופה מחוץ לשומרון או בעולם".
מעבר לעניין בעיות הפוריות שהסרט מציף, הסרט מתמקד בנקודה אחרת ואפילו פחות מדוברת והיא הרצון והכמיהה לילד נוסף, מעבר לילדים שכבר יש. לא מדובר פה רק על קושי בהריון ועל קושי בהבאת ילד גרידא – אלא על כמיהה להרחבת המשפחה, אפילו בסיכון אישי או על חשבון המשפחה הקיימת.
הבחירה להתמקד דווקא בנשים שכבר יש להן ילד בבית, ואפילו יותר מאחד, מצליחה להביא עומק רגשי נוסף לסרט ומייצרת דואליזם ביחס של הצופה אל הנשים שעל המסך.
כי המחשבה הראשונית שעולה מצפייה בסרט היא על כל אותן נשים רבות שנלחמות לזכות אפילו בילד אחד, ולגיבורות כבר יש שניים, למה הן לא מסתפקות בזה? אבל המחשבה השנייה, שמגיעה רגע אחרי, היא שגם אני הייתי רוצה יותר. גם אני הייתי רוצה משפחה גדולה, כמו שלכולם סביבי יש. כמו בבית בו גדלתי.
כנראה שהכמיהה הבסיסית הזו, לא רק לילד אלא למשפחה, היא שהביאה לסרט את המועמדות בפסטיבל הנחשב. לכולנו יש את הרצון להורות, ובכולנו יש את הגרעין של הרצון שלילדים שלנו יהיו אחים, שהבית יהיה תמיד שמח ורועש ממש כמו שמבקשת חיה, אחת הגיבורות. אפילו אם זה אומר שלפעמים נצטרך ללכת לשכנה בשביל קצת שקט.
מנכ"לית קרן קולנוע שומרון, אסתר סילם אלוש, בירכה: "אני מתרגשת לעמוד אתכם כאן היום, במעמד החשוב הזה, עם אפרת היוצרת המוכשרת, שניפצה עוד תקרת זכוכית והביאה את הסיפור היחודי של נשות השומרון לקדמת הבמה, מועמד לפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר ולא בכדי.
"בחודשיים האחרונים מצאנו את עצמנו בלבה של סערה תרבותית. יש מי שביקש להשתיק את יוצרי הקולנוע ביהודה ושומרון, ולהשאיר את פני התרבות בארצנו חד לא מגוונים וחד מימדיים. עוד קודם לסערה הזו היו מי שטענו, בכדי לרפות את ידינו שאין יוצרי קולנוע ביהודה ושומרון.
הרשימה הארוכה של הצוות המוכשר שעבד על הסרט הזה מוכיח, כי מאחורי הטענות הללו אין דבר מלבד רצון לעצור יצירה קולנועית חשובה ולגיטימית שקולה עד היום לא נשמע''.
אלוש פירטה: ''מיכל שאלתיאל ערמון - מעלי זהב על התסריט והעריכה, אולפני אתרוג - מקדומים על ההפקה, אורי אהרון - מקדומים ולהקת הלל של נשות השומרון על המוזיקה המקורית. אברהם שפירא וחן קליין מיצהר, טל קושניר מאיתמר, יהודית כהנא - ממעלה שומרון ויהושע מנטל מהר ברכה על הצילום.
"אתם הוכחתם היום הזה, שאין גבול לחלומות ואין תקרת זכוכית וחשוב מזה הבאתם סיפור אותנטי על החיים בשומרון ועל נשות השומרון. אני מבטיחה לכם שיש עוד סרטים רבים חשובים שיהדהדו בתרבות הישראלית והבינלאומית מבית היוצר של יהודה ושומרון. תודה לכם שאתם לוקחים חלק במהפכה התרבותית החשובה הזו'', הוסיף סילם אלוש.