בזירת האגרוף של מערכת פוליטית עייפה, מתקשים להציג מסרים. האוזן קצרה מלשמוע מסר עמוק וקהל הבוחרים המותש מחפש להיאחז בענף של יושר, כשכל הגבולות נשברים החברה הישראלית מתקשה להכריע, במשחק שאין בו באמת מנצחים, כל צד מתמודד להיות הצד הפחות פגיע.
חול המועד סוכות הוא זמן בו טוב להמעיט ממלאכה ולהיות בסוכה, סוכה אשר מבטאת יותר מכל ארעיות והבנה שאיננו באמת שולטים בחיינו, כשהגג הופך לענפים והקירות לבדים רכים אפשר לרגע באמת להתבונן למרחק, מעבר לקירות אפשר באמת לחלום
בימים בהם אנו נדרשים לבחור מנהיגים אשר מיועדים לקבל החלטות חשובות על חיינו, טוב לעצור לרגע ולהתבונן באדם שמאחורי המפלגה, באדם שמאחורי ההשמצה, טוב יהיה להתבונן בנבחרי הציבור לא רק על פי הצד בו הם נוקטים בזירה, אלא גם ביכולתם להעביר מסר ראוי ודוגמא ללא צעקה וגינוי.
אזרחי ישראל ראויים לפוליטיקה גבוהה מזו שמיוצגת ולמנהיגים שמסוגלים לשתף פעולה. נבחרי ציבור שהם קודם כל בני אדם ושטובתם הראשית היא טובת החלש, ששליחותם משולה לגבאים ולא לרבנים. רגע לפני הפחד הבסיסי מאיבוד הכוח המגזרי של קבוצתנו, ממש לפני החשש הקיומי מניצחונו של הצד האחר והלא נודע ממציאות פוליטית חדשה שתאיים על מקומנו.
רבי נחמן מברסלב הסביר שכאשר רוצים לראות רחוק, נדרש לצמצם עיניים. באופן פרדוקסלי לכאורה, ככל שרוצים לראות רחוק יותר מצמצמים עיניים יותר ואם רוצים לראות ממש רחוק...אז נדרש לעצום את העיניים. לדמיין פוליטיקאים ראויים יותר וצנועים יותר, שליחים ארעיים.