איילת היקרה,
כפעילים ותיקים בימין האידאולוגי,
וכאקדמאים בעלי ידע וניסיון בחשיבה סטטיסטית,
אנו קוראים לך לפרוש מן המירוץ האלקטורלי -- מתוך הסתכלות אקדמית נכונה, הכרת הסכנה שבהמשך שלטון השמאל, והעדפת תועלת הכלל.
נקדים ונאמר כי לאחרונה נוכחנו (שוב) לדעת, עד כמה מסוכן להניח לשמאל לאחוז בהגה השלטון ולו לחודשים ספורים. תוך זמן קצר הוביל השמאל סדרה של צעדים חמורים כדוגמת הסכם גבול ימי שכולל ויתור - של ממשלת מעבר - על טריטוריה ריבונית ישראלית נרחבת, ללא אימון או אישור הכנסת וכמובן ללא התנגדות בית המשפט העליון. ברור כי כשלון הימין, חלילה, בבחירות הקרובות-מאד יוביל לכל הפחות לעוד מספר חודשים הרי-אסון שכאלה, ואולי אף חמור מכך: להקמת ממשלת שמאל בשיתוף מפלגות אנטי-ציוניות. יש לעשות כל הנדרש על מנת להימנע מכך. הביטי נא בעובדות הסטטיסטיות שנוצרו, באמצעות ההשכלה המדעית שאת – בניגוד לרוב נבחרי הציבור– התברכת בה:
יש לך תמיכה ציבורית, אך דרושה עליה נוספת בתמיכה בך, בשיעור של 50% לפחות, כדי לצלוח את אחוז החסימה ברמת-סמך גבוהה דיה. כל זאת - תוך ימים ספורים, כלומר עד הראשון לנובמבר.
ריאלית, הנס הזה אינו צפוי, מטה-אנליזה של הסקרים המרוכזים באתרים כמו UZIT ו-HAMADAD, מעידה בבירור, שהדמוגרפיה לכך לא קיימת.
באשר לגוש הימין, מטה-אנליזה של אותם הסקרים, מעידה כי הגעת הימין ל-61 מנדטים, כן/לא, נמצאת בתוך מרווח אי-הוודאות המקובל של הסקרים: אין וודאות שכך יהיה, וגם אין וודאות שלא כך יהיה (ואילו באשר אלייך, יש כמעט וודאות סטטיסטית מלאה שקולותייך יירדו כולם לטמיון). בנסיבות האלה, הנכון הוא, לפרוש כדי לאפשר לאותם 2% או יותר מהקולות להטות את הכף בין ממשלת ימין לממשלת שמאל, במקום להתבזבז ובכך להנציח את שלטון השמאל הנוכחי (ואת מערכות הבחירות החוזרות והנשנות) בגלל חוסר הכרעה בין הגושים. (או חמור מכך: להביא להקמת ממשלת שמאל-עבאס-טיבי שאחריתה מי ישורנה).
באשר לטענה שגם אם גוש הימין (או שמאל-ערבים) יגיע ל-61 מנדטים, "ממשלות כאלה אינן מחזיקות מעמד" –הנושא נבדק ע”י אתר משרוקית-גלובס, שסקר סדרה של ממשלות צרות שהאריכו ימים ותיפקדו היטב. כלומר: הסיכוי לממשלת ימין יציבה שתאריך ימים מצד אחד, או להפך: הסיכון לממשלת שמאל-עבאס-טיבי שאף היא תאריך ימים ותוצאותיה יהיו חמורות מאד – הוא שעומד לפתחך, ועלול להיגזר כתוצאה מהחלטתך להמשיך ולרוץ עד הסוף.
באשר לטענתך, שרק איתך יש לימין סיכוי – הטענה אינה נכונה והיא אפילו עולה כדי הטעיה. טעות התקן של הסקרים היא כזו שבהחלט יתכן שגוש הימין יעבור את ה-61. לא כל שכן, אם אחת ממפלגות השמאל שעל גבול אחוז החסימה, תיפול מתחת לאחוז החסימה.
מבחינה סטטיסטית המצב בדיוק הפוך: הסיכוי (הלא-וודאי) של גוש הימין יגבר, כשתעשי את הצעד הרציונלי, הפטריוטי והאבירי: פרישה תוך קריאה למצביעייך לנקוט בהצבעה אחראית ובוגרת: “לשים אטב על האף” ולהצביע אך ורק לימין. למותר לציין, שטוב יעשה מנהיג הליכוד וראש גוש הימין נתניהו, אם יתגמל צעד אבירי ונדיר שכזה.
באשר לטענתך ש”אנחנו נעבור” את אחוז החסימה – טענה זו , כשהיא מגיעה מאדם בעל השכלה אקדמאית-ריאלית כמוך, היא הטעיית הציבור. גם אילו הגעת ל-4 מנדטים בסידרה שלמה של סקרים, והמציאות הפוכה מכך, בכל זאת, סיכוייך לעבור את אחוז החסימה היו קרובים יותר לחמישים-חמישים, מאשר לוודאות, בגלל הצורה הסימטרית של “עקומת הפעמון”.
באשר לטענה שפיפטי-פיפטי זה בסדר, עוד מאמץ קטן ועוברים - התשובה היא, שלא מסתכנים בעליית השמאל, ברמה של 50%. במקום זאת, פורשים ומעבירים את הקולות למפלגה ימנית אחרת, גם אם זו פחות אהודה על תומכייך שעלולים להיות לשון המאזניים במדינתנו המאוימת - לשבט או לחסד – כפי שאת תסבירי להם, בקולך, כשתפרשי.
באשר לסקר האחד והיחיד אשר ממנו עולה, כביכול, שבנסיבות מסוימות (קריאת נתניהו להצביע עבורך), תגיעי ל-3.4% שהם 4 מנדטים – זוהי שוב הטעייה חמורה של הציבור. קודם כל, סקר אחד לא מנבא את האביב כמובן, ויתרה מזו, אחוז החסימה הוא 3.25%, כלומר גם בסקר המשמח הזה, עבורך, ההפרש בינך לבין אחוז החסימה היא 0.15% בלבד – פחות מרבע אחוז! טעות הדגימה הרי גדולה בהרבה מרבע אחוז. במילים אחרות – סקר זה אינו אופטימי בניגוד לאופן שבו דוברייך ציירו אותו, וכל בעלת השכלה סטטיסטית, כמוך, יודעת זאת.
לבסוף, באשר לקריאתך, "לשים שיקולי אחוז חסימה בצד וללכת עם הלב" - טעות חמורה היא להמליץ לציבור המלצה כזו. כזכור, נפילת פייגלין ובנט, שניהם, מתחת לאחוז החסימה, בניגוד לציפיות הרבים, מנעה במישרין ממשלת ימין, בעבר הלא רחוק. זאת ועוד – גם מצביעי אלי ישי "הלכו עם הלב", כזכור, והצביעו עבורו, והוא לא עבר. כתוצאה ישירה - הקואליציה הימנית דאז נאלצה להסתמך על “אביר זכויות בית המשפט העליון”, משה כחלון. כחלון סירב להעביר את פיסקת ההתגברות הקריטית שהייתה מרסנת את העריצות המשפטית של הבג"צ – זו שפוגעת קשות בכל האינטרסים הבטחוניים, ההתיישבותיים והמדיניים של מדינת ישראל, עד היום – והכל מאותה סיבה: “הליכה עם הלב”.
דוגמה נוספת, כחלון שהומלך בגלל הימצאות אלי ישי מתחת לאחוז החסימה, סירב להציל את היישוב עמונה באמצעות סעיף 7 בחוק ההסדרה. יישוב שלם נמחק מהמפה הלאומית, בגלל “הליכה עם הלב”, ועוד יד שמאל נטויה חלילה.
ובכל זאת, שונה המצב בין אלי ישי לבינך, איילת. אלי ישי זכה להשכלה תיכונית, ותורנית – אך לא להשכלה אקדמית-ריאלית-הנדסית. יהיה זה חמור מאד, אם את, הנהנית מהשכלה אקדמית רלבנטית כל כך, תמשיכי לרוץ למרות שהנך מתחת לאחוז החסימה כאשר את המשמעות המדאיגה – את מבינה בדיוק כמונו הח”מ.
נסיים ונאמר, כי בשום אופן איננו נגדך, איילת היקרה. למשל, בשנת 2018 היה לארגון מטות ערים הכבוד לפרסם את עובדת זכייתך במקום הראשון בימין כולו, במספר הישגייך, מתוך כלל חברי הכנסת והשרים. אנו רק אומרים לך, את אשר אמרנו בעבר, כאשר היה צריך, לבן-גביר, לבנט, לפייגלין, לאלי ישי, ולד”ר אדווה ביטון: לא משחקים רולטה רוסית על ארץ שחיכינו לה אלפיים שנה. אנו משערים שאת יודעת זאת ושמכתבנו זה יפול על אוזנייך הכרויות ורק יחזק את נטיית ליבך הבריאה והטבעית.
לעת הזאת, איילת, דרושה מצדך יושרה, אחריות, פטריוטיות, אבירות, ודוגמה אישית.
על החתום: פרופ' אלישע האס, יו"ר חוג הפרופוסרים לחוסן מדיני וכלכלי (ביופיזיקאי)
סוזי דים, דוברת מטות ערים, (עורכת פטנטים, ב"א סטטיסטיקה -האוניברסיטה העברית)