"ידען" הוא פירוש מילולי ל"פיינשמעקער". אבל הפירוש העממי הוא "פוץ אנין שמתנשא על כל מני נושאים". אני כזה בכל הקשור לאוכל ועיצוב.
אבל לאחרונה אני נתקל בכל מני פיינשמעקערים שפורסים את משנתם הרעועה להצבעה בבחירות. טיעוני קש, עצימת עיניים והתעלמות מהיגיון בריא, מרכיבים את אותה המשנה. זה יכול היה להיות מצחיק אלמלא מדובר היה בגורל מדינת ישראל וארץ ישראל.
רעיונות העוועים להימנע מהצבעה ו"ללכת לים" פינו את מקומם ברעיונות מסוכנים לא פחות: לתת את הפתק למפלגת השמאל של גנץ, בגלל אחיזת העיניים של שותפיו הסרוגים, או לתת אותו לאיילת שקד, שגם אם נשים בצד את אמינותה הבלתי-קיימת, ואת רשימת הישגיה שרובם חצאי-אמיתות ומיעוטם שקרים, בכל מקרה את אחוז החסימה היא לא עוברת.
בואו ניישר קו לגבי אמיתות, המציאות ועובדות פשוטות.
אנו מצביעים למפלגה שהכי קרובה לדעתנו, אמונותינו, האידיאולוגיות שלנו, ערכינו. אנו שולחים נציגים לכנסת, על מנת שייצגו את אותם הערכים, אך חשוב מכך – יוציאו אותם אל הפועל באופן מעשי מחד, וימנעו בנאמנות ובנחישות החרבתם על ידי השמאל מאידך.
השנה האחרונה נתנה לנו תזכורת קטנה מהי ממשלת שמאל. איך דורסים אופוזיציה, כיצד הפקידות ומערכות המשפט מתיישרות לפי ראש ממשלה שמאלני. כיצד קונספציה של רפיסות לאומית מביאה לרמיסת המשילות הישראלית מבית ומחוץ. ממשלת השמאל הביאה עלינו מהומות ופרעות בנגב, הלבנה של 70 אלף בתי ערבים בגליל, טרור משתולל ביו"ש וברחובות ישראל, כניעה לאויב הלבנוני וחיזבאללה, התחמשות החמאס תחת "שקט" מדומה. וטרם הספיקותי לכתוב על מצב הכלכלה הנחות, מחירי הדיור הממריאים, החינוך הנגוע בפרוגרסייה מטורללת, תחבורה תקועה וכיו"ב.
הבחירות הללו הן על עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי.
אני מגזים? לא.
כשאיילת ובנט נתנו את השלטון לשמאל, הם נתנו את הכוח, הכסף, העוצמה והיכולות של השמאל לשנות, להרוס ולהחריב כל חלקה. ראינו את זה אצל שרת התחבורה מרב מיכאלי שתקעה את הנמלים במשך חודשים. אצל שר הבט"פ בר לב בכל התנהלות המשטרה אל מול ההתפרעויות.
ראינו את הפניית המבט של היועמ"שית מכל הפרה בוטה של הממשלה, את שר הביטחון שנותן לפלסטינים ביד רחבה לנגוס עוד ועוד בשטחי סי. ולא נשכח שבעוד ימים אחדים, ממשלת השמאל בראשות לפיד תמסור שטחי מדינה ריבוניים בעלי חשיבות כלכלית אדירה למדינת אויב, נוסיף גם את נושא הדיקטטורה, התעלמות מחוקים ומאזרחי ישראל.
פנייה לפיינשמעקערים של הבית היהודי:
מכיוון שהמילה של איילת שקד שווה כקליפת השום ולא ניתן לסמוך על קוצו של יוד שיוצאת לה מהפה ויחד עם זאת אין אף סקר שמביא אותה אל מעבר לאחוז החסימה, אסור בשום פנים ואופן לבחור בבית היהודי בראשותה וכל קול אשר נזרק לכיוונה הוא קול שהולך ישירות לגוש השמאל.
פנייה לפיינשמעקערים של המחנה הממלכתי:
אתם לא ימין. בחירה בגנץ היא בחירה באדם מסוכן שמוסר באופן אקטיבי את שטחי ארץ ישראל לפלסטינים, מעביר לאבו-מאזן את משכורות המחבלים בשיטת הדלת המסתובבת, הקים את "צוות שוסטר" להתעללות במתיישבי הגבעות ובתלמידי ישיבת חומש, הודה בקולו כי הקריב לוחמי גולני למען אזרחי האויב ואירח את רב המרצחים מכחיש השואה אבו מאזן בסלונו. האיש שלא מתבייש לומר שסיכל בכוונת מכוון את החלת הריבונות ביו"ש, ושמתעלל כבר כמעט שנה במתיישבי אביתר אותם הוליך שולל (בסיוע בנט ושקד כמובן).
עפ"י הדו"חות של רגבים ושל פורום שילה, גנץ חבר לתכנית האסטרטגית של אבו מאזן, האיץ דרמטית את השתלטות הרש"פ על שטחי סי, והמשך כהונתו במשרד הבטחון תביא לאיבוד השטח ולהקמת מדינה פלסטינית דה-פקטו בתוך זמן קצר. גנץ עושה את מה שאייזנקוט אמר ללא בושה בישיבה התיכונית באפרת: מקדם נסיגות נוספות בחבלי א"י. נכון, חילי טרופר נעים הליכות וגם תרם כליה, ומתן כהנא מצטלם יפה יחד אתו על מגוון מושגים, רק לא על מושכים כמו "אוסלו" "ההתנתקות" "צמצום הסכסוך" "חיזוק הרשות הפלסטינית" וכדומה. בני גנץ, יותר מכל פוליטיקאי אחר, הוא סכנה קיומית לאוהבי א"י, וזה עוד לפני שאמרנו שלפי תשובת המדינה לבג'"צ הוא והוא בלבד, כשר בטחון, רשאי להחליט בכל רגע נתון על פינוי הישיבה בחומש (תשובה שנמסרה לבגצ בהסכמת שקד)...
איך איש ימין יכול להצביע גנץ? הנה דוגמא למוטציה מסוכנת שפיינשמקריות יכולה לחולל.
אני מאמין שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, צריכה להטיב ולתת קדימות לכל יהודי באשר הוא (חוק השבות לדוגמא), לשמור על ביטחון העם היהודי מאיומים מבית ומחוץ. אני מאמין שצריך להחיל ריבונות על ההתיישבות, שהממשלה צריכה להתערב כמה שפחות בחיי האזרח, להוריד מיסים, לפתוח חסמים, להוריד רגולציות. אני מעוניין שהפומבי והקולקטיבי בישראל יהיה יהודי מחד אך שכל אינדיבידואל ירגיש בו נוח לעשות בו מה שהוא רוצה. אני מאמין בחופש הביטוי. בחובות וזכויות אזרחיות שוות לכל אחד.
לכן אני מצביע לציונות הדתית. נכון, הרבה מתוך מה שאני מאמין בו לא בא לידי ביטוי במפלגה, אבל הבסיס החשוב ביותר, שעליו אנחנו נלחמים, בא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר.
לכל מי שאומר "אין לי במי לבחור" או "אין לי בית פוליטי", קבלו סטירה מצלצלת מהמציאות, תבינו מה נמצא על הפרק ומה אתם צריכים לעשות בקלפי. הבחירות הן לא על אהבת האחר, חיבוק חברים או קומבייה עם חבורת היפים ביער. הבחירות הן על עצם קיומה של מדינת ישראל, ואסור לתת את הפתק, דרך איילת, לשמאל.