כשנפתחו בלילה השמיים
אחת בלילה, בקושי מצליח למצוא חניה ברחוב מנחם בגין. הדרך מהרכב אל בית הכנסת הסמוך אמורה לקחת שתי דקות, בפועל היא אורכת כמעט עשר. המוני בני נוער ממלאים את המדרכות ואת השבילים המובילים אל ארבעת בתי הכנסת. כשהגעתי אל דלת בית הכנסת טעיתי לחשוב שהאתגר מאחוריי, אבל הכול רק התחיל. דקות נוספות מן הפתח ועד עמוד הדרשה. ומשם התחדד הפלא. נערים ונערות בנפרד יושבים על הכיסאות, על הרצפה, על הדוכן עצמו מימין ומשמאל, מצטופפים לצד בימת בית הכנסת. עומדים צפופים במעברים ולאורך הקירות. על מנת לשמור על בטיחות הנוכחים, מודיעים עם תחילת השיעור על סגירת דלתות בפני הבאים. לרגע אני מרים ראשי ורואה שלא ראיתי הכול: גם עזרת הנשים בקומה השנייה הומה נערות שבאו לשמוע.
הרעש מחריש אוזניים. איך מעבירים שיעור בסיטואציה כזאת? נזכרתי בירחי כלה המתוארים בגמרא, איך היה כל העם מתכנס בימי תשרי וניסה לשמוע דרשות. מרוב צפיפות לא שמעו הרבה, אבל שכרם היה על הישיבה בדוחק בניסיון נואש לשמוע. אבל אפילו בירחי כלה בימים ההם מן הסתם ממוצע הגיל היה אחר. כמה בני נוער היו מוכנים להצטופף בשביל דברי תורה? וכאן, נערים ונערות נחושים ללמוד.
ניסיתי לפתוח בלימוד. בתוך דקות ספורות התברר שהנוער הזה לא מוכן להסתפק בשכר דוחק, הוא בא לכאן מכל רחבי הארץ כי התורה מדברת אליו ומשמעותית לו. הוא בא להקשיב, הוא בא לשאול, הוא בא לשמוע וגם לומר את דברו. הוא עמוק, אי אפשר למכור לו סיסמאות נבובות. הוא דורש הרבה יותר.
אמרתי להם שבוודאי בשעה היפה הזאת נפתחים השמיים לקבל את התפילות ולהוריד את הפתקים, וזו בוודאי הזדמנות נפלאה לנביא עמוס להציץ עליהם מן השמיים ולראות איך נבואתו מתגשמת: "הנה ימים באים, נאום ה' אלוקים, והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ה'", ומישהי אמרה: מה פתאום עמוס, זה בכלל ישי ריבו, וחברה אמרה לה: עמוס אמר את זה קודם. ובאמת נבואת עמוס התקיימה לנגד עיניי. ילדי תרבות השפע, לא חסרים דבר, ומוכנים במשך לילה שלם לעבור בין ארבעה בתי כנסת ולעמוד בתורים ארוכים, רק כדי להשקיט צמא פנימי, שאף משקה לא יכול להרוות.
לא, אין טעם לחפש את הגימיק, את הפיתוי. לא הביאו זמר מפורסם, לא הייתה התוועדות עם כוכב רוק או עם שחקן שחזר בתשובה. הייתה תורה. ככה, פשוטה ושמחה, כיום נתינתה מסיני, והרבה שביקשו להיאסף בתחתית ההר.
בשתיים בלילה יצאתי מבית הכנסת, שוב נבלע בין המון הנערים בדרך אל הרכב. אני אחר, ואיני אותו האיש שהייתי באחת בלילה. אי אפשר להישאר אותו האיש אחרי הפלא הזה שקוראים לו 'תורה נוער'.
נער ללא כיפה עבר שם ושאל מה יש כאן. הסבירו לו. לא הבנתי, בשביל הרצאות אתם פה כל הלילה?!
צודק. גם אני לא הבנתי.
מי יכול להבין דבר כזה?
שבוע שבוע
ומה שיפה עוד יותר זה לא הלילה החד־פעמי הזה, אלה מוקדי הלימוד של 'תורה נוער' שקמו להם בכל רחבי הארץ, והכול עליהם, על בני הנוער, שדואגים במסירות להביא מלמדים ולפעמים להביא גם תקציבים, ובמוצאי שבתות או בימי חמישי בערב הם יושבים ולומדים. אני זוכר גם את עצמי בגיל הזה כחלק מחבורת נוער. הרבה שמות אפשר לתת לדבק שחיבר בינינו; תורה לא הייתה אחד מהם. גם אצלנו, בבית המדרש הקהילתי בכפר סבא, מתכנסים בני הנוער, וכמעט מדי שבוע אני מקפיד לעבור שם, כאילו במקרה, רק בשביל להריח את האושר הזה. ואני הרי לא היחיד שמציץ, גם הנביא עמוס, ואולי הוא כבר שר מן השמיים במנגינה של ריבו.
אם יש לך זהב בלב
ומה שיפה בנוער הזה ובתורה שלו הוא שמדובר בתורת חיים. אחרת איך אפשר להסביר את אין־סוף העשייה בין בגרות לבגרות, בין תנועת הנוער לבית הספר ובין תיאוריה לטסט. הם יוצאים לארגון 'השומר החדש' לשמור על חוות חקלאיות שמתנכלים להן, הם יוצאים להקים יישובים חדשים ברחבי השומרון, תמצאו אותם בכל העמותות שנותנות את הלב למי שזקוק לרגעי חסד. הם יתנדבו ב'כנפי רוח' וב'קו לחיים', ב'משפחה אחת' וב'שלוה', ובעצם איפה לא. ללא תמורה מרשרשת, ועל חשבון הזמן הפנוי, בחופש הגדול ובשנת הלימודים. ובטוח שיש לזה גם מחירים, אבל אין מחיר לדבר הזה, באמת אין מחיר.
להתחיל מבראשית אחרת
שוב נתחיל מההתחלה, ועלולה להתגנב מחשבה שכבר היינו שם, בחומש הזה ובפרשות הללו. יותר מדי פעמים כבר ביקרנו בהן עד כי אין להן מה לחדש לנו, אפילו את רש"י אנחנו יודעים בעל פה. ואומנם שיעורים רבים יישאו השבת את הכותרת "להתחיל מבראשית", אבל אם אפילו הכותרת על ההתחדשות נעשתה שחוקה – מאין יבוא לנו החידוש?
אז הנה, צרור שאלות ששווה לתת עליהן את הדעת בפרשה הזאת, ואם כבר שאלתם את עצמכם בעבר, נסו תשובה אחרת:
-למה חשוב לרש"י להזכיר שוב ושוב שהכול כבר נברא ביום הראשון ורק "הונח במקום" כל דבר ביומו?
-למה הקב"ה לא נענה לקורבנו של קין שיזם את עבודת ה', והעדיף את הבל שנגרר אחריו?
-הקב"ה לוקח את האדם ומניח אותו בגן עדן. איפה הוא היה לפני שנכנס לגן עדן?
-רש"י אומר שהוא פיתה אותו להיכנס לגן עדן. למה צריך פיתוי בשביל גן עדן?
-הנהרות של גן עדן מצביעים על מקום בקרבת הארץ. איפה הוא? יש גן עדן? היה ונעלם? רק משל היה?
-גן העדן של אחרי המוות זה גן העדן ההוא או סתם שיתוף השם?
-מיהם בני האלוהים שלקחו את בנות האדם, ולמה זה מצדיק מבול?
-מה באמת גרם לחוה לאכול מעץ הדעת? הרי היה לה הכול.
-מכל החיות, למה דווקא נחש?
-מה פתאום היא נתנה לאדם אחרי שידעה שנכשלה?
-איך חטא אדם עוד לפני שאכל מעץ הדעת טוב ורע? איך בכלל היה בו רע?
-אחרי שתפרו עלי תאנה, בשביל מה צריכים כותנות עור?
-באמת היה אפשר להתחיל מ"החודש הזה לכם"? מה היינו עושים בלי "בראשית"?
לתגובות: liorangelman@gmail.com
***