מערכת בחירות מעמידה כל מתמודד בפני האיום של "להיות או לא להיות". חייו הפוליטיים תלויים לו מנגד. "מי ינוח ומי ינוע … מי בקיצו ומי לא בקיצו, מי יישפל ומי ירום", ועוד אלו איומים ותקוות.
אשר על כן נבחן גם המתמודד באמרות השפר היוצאות מפיו, חרצובות לשונו מה טיבם, והחשוב מכל, האמינות האינטלקטואלית שלו ושל הסובב.
עוד בעבר הצבעתי על מסקנתו של מי שהיה מזכיר המדינה של ארצות הברית, הנרי קיסינג’ר שהסיק לאחר שלמד אורחותיהם של מנהיגים שונים בהיסטוריה של המאה העשרים, כי אף הסובבים את המנהיג מעידים על מנהיגותו. האלימות המילולית של הסובב ואשר אינה זוכה להתסגייתו של המנהיג מעידה על המנהיג ולא רק על המונהג. ואם אמרות שאין להם שחר נשמעות מפי המנהיג עצמו, כשלונו גדל עשרת מונים.
וכל מנהיג וכשלונותיו שלו. יש שבשוגג ויש שבמזיד. יש מנהיג המבקש להוכיח כי הינו טוב וראוי. ויש מנהיג ואשר דרישתו לכתר אינה בשל זכויותיו שלו כי אם בשל "כשלונותיו" של המתחרה. כאילו מזמין הוא המבקש לכתר, מהוד מעלתו האזרח לבחור בדרך השלילה ולא בדרך החיוב.
תקלה כגון זו הייתה נחלתו של בני גנץ שהזמין מראיינים לחזור ולהזמינו ל"ראיון סיכום של המדינה" באם "חלילה" יעלה מר נתניהו ללשכת ראש הממשלה. אמרה אומללה. הביקורות חסרות השחר הניטחות באיילת שקד מטעם "דורשי טובתו" של מר נתניהו הקהו זה מכבר את האמינות של אותם דוברים ואשר לא מצאו ולו "עלה תאנה" של זכות בעשייתה של העומדת בראש מפלגת הבית היהודי. ואלה הביקורות עוד עלולות לאיים על עתידו של מר נתניהו עצמו. וחבל, חבל מאוד.
הייתה זו מי שעומדת היום בראש תנועת מרץ, הגברת זהבה גלאון שידעה ל"אבחן" - במהלך תקופת הקורונה - בין שמחות של חרדים תחת כיפת השמיים [אסור בהחלט] לבין ההפגנות כנגד ראש הממשלה דאז שנערכו אף הם בראש כל חוצות [מותר ואף ראוי].
ידעה הגברת גלאון להקריב את שלומם של המפגינים על "מזבח הדמוקרטיה" וידעה להצביע שאין חשש מהצטופפות אלפים. כי "רק לא ביבי" היא החשובה שבמצוות. ואותה "מדענית" בתחום הרפואה ידעה להצביע על המותר והאסור, על הבריא ועל שאינו בריא, ובקיצור - דברי הבל של ממש. אמינות לא הייתה שם, גם לא הבנה.
לא. איני מתומכיו של מר בן גביר. בשל ידיעת העבר, בשל הכרת הנפשות הפועלות, בעטיו של לימוד, בגלל שהייתי שם, אני מצביע עבור מפלגת "הבית היהודי". אבל הגם שאיני מצביע עבור מר גביר כי הנני חושב שהוא קיצוני מדי, כן, לעתים אף מסוכן מדי, גם הבקורת כלפיו חייבת להיות עניינית, לא היסטרית. אמיתית לא מעוותת. עובדתית, לא חסרת שחר.
והנה נמצאנו למדים היום כי העומדת בראש מפלגת העבודה [או שייריה] חברת הכנסת מירב מיכאלי דורשת כי את מפלגת עוצמה יהודית בראשה עומד מר בן גביר, יש להגדיר כ"ארגון טרור". כך ולא אחרת. כאילו מר בן גביר פוצץ אוטובוסים, כאילו היה זה הוא או מי ממפלגתו שרצח תינוקות בדם קר כעניין שבשגרה, כאילו התאבדו חסידיו בבתי קפה בטבורה של עיר, או היה זה הוא ששלח רשעים לנמלי תעופה מסביב לעולם על מנת לפגוע בערבים תמימי דרך.
יש באמירה זו רשע והיא צועדת קמעה בדרכו של חבר הכנסת עופר כסיף וחבריו ה"יודעים" להטיח בחיילי צ.ה.ל. את הכינוי "נאצי". ואין כנוי זה מצוי רק על רבד לשונם של אלה. שוטרים זכו לכנויי גנאי כאלה מאצל מיעוט בעולם החרדי.
דבריה של הגברת מיכאלי מעניקים לגיטימציה לאחר לפעול בהתאם לחשיבתה של כבוד יושבת הראש. שאם בראש אירגון טרור עסקינן, יש "להלחם" בו בהתאם. התנגדתי - במעונכם - לנוהגו מעל דוכן הכנסת של מר איתמר בן גביר עת הפנה מבטו כלפי יושב ראש הישיבה ד"ר אחמד טיבי והטיח כלפיו "אבל אתה מחבל", לאחר שהאחרון העיר לו על שחרג מר בן גביר מהנוהל הפרלמנטרי. אמרה מסוכנת בשל מה שיכול היה להיות אחריתה. אחד מההולכים אחרי משנתו של מר בן גביר שיחשוב ש"במחבל יש לנהוג כבמחבל". אחריתה של חשיבה כזו הינה מבהילה. לקיים מה שנאמר "החיים והמוות ביד הלשון",
קיצוניות דומה אך הפוכה מפגינה חברת הכנסת מיכאלי בהציעה להגדיר את מפלגתו של מר בן גביר "אירגון טרור". אלה דברי הבל, אף אלה. שהלא קיצוניות הינה "הברירה השטחית" ללא עומק המחשבה, אמירה יצרית ולא אמירה חשיבתית, ללא ניסיון לגשר, ללא ליתן את הדעת מה אחריתה של אמירה כזו.
"הכל מותרין לך" חושבים הקיצונים משמאל ואלה מימין. "כל אמרה כשרה".
בתחרות על קולו של הבוחר מבקשים אלה המנגחים את אלה כל כלי. אמת ושקר משמשים בערבוביה. המותר והאסור ישבו יחדיו. ה"הכל מותרין" מעיד על כשלון, מימין ומשמאל. כשלון אדיר של אמינות. האשמות שוא, דברים שאינם אמת, ליבון היצר, הכל על מנת להטעות את האזרח הפשוט.
פוליטיקאי המבקש למכור מרכולתו כאותו המחזר על הפתחים. ואולם לא להציג את טיב מרכולתו שלו כי אם להצביע על תקלה במרכולתו של חברו. וההאשמות שהינן חסרות שחר, התלהמות, מעידות על המאשים, לא על הנאשם. על אנשי הליכוד הנוגחים בהבל פה את הבית היהודי, כי במקום ללמוד מההיסטוריה למדו מההיסטריה. על עוצמה יהודית הנוגחת בכל. שחור ולבן, וגשר איין. על מרץ המעידה על עצמה כיודעת הכל ובעצם אינה יודעת דבר, על מר גנץ המאיים על עתידה של המדינה, ועל הגברת מיכאלי החורגת גם היא מגבול הויכוח הלגיטימי.
כולנו נהיה כאן גם לאחר הבחירות. מר גנץ הרואה במר נתניהו אסון ישב איתו בעבר על יד שולחן ממשלה אחד, וכן, הגברת מיכאלי תאלץ להתכבד ולכבד את החלטתו של כבוד הבוחר ולהרכין ראש. ואולם "איזהו חכם, הרואה את הנולד".
הנולד הינו הגשר. הנולד הינו ההבנה שמחר נשב פה יחד, מיכאלי ובן גביר ואחמד טיבי, שבוועדות ינסחו חוקים יחדיו לטובת העם והמדינה. הגשר הזה של האחדות, הייתה המפד"ל, והיא נשארה כזו. המפד"ל - הבית היהודי. למרות הביקורת, בצדק או שלא בצדק. למרות הנגיחות והניסיונות לקעקע, לזייף עובדות להשכיח עשייה. למרות כללי הויכוח הלגיטימי שהופרו זה מכבר. מימין כמו גם משמאל. על ידי המנהיג כמו גם המונהג.
שתהייה לכולנו פתקה טובה.