כבר כמה שבועות שאיילת שקד מנפנפת במוטו שהיא רוצה לחזק את הימין, ממשלת "ימין על מלא".
אבל כדרכם של פוליטיקאים, היא גם מדברת בשני קולות. היא גם מכריזה שמגמתה להביא לקיום ממשלה יציבה, בלי להזדקק כל פעם לבחירות נוספות, לכן מגמתה היא לצרף לממשלה כמה ממפלגות השמאל.
לכאורה, יעד הנראה טוב, לא כן? אבל זו מלכודת-דבש. מאז שרה"מ לשעבר צירף תמיד לממשלתו ממפלגות השמאל (החל צירוף שר הבטחון רבין, מהעבודה) חוינו תיקו בטחוני. מעולם לא הכרענו את הטרור. הפייסנות, הרתיעה מפעולה נחרצת, כדברי שרון "איפוק זה כח", מאז, הטרור רק הלך ותפח, ובכמה שטחי ארץ ישראל חשים התושבים פחד ואימה מלהסתובב ברשות הרבים. בימים האחרונים הכריזו רבשצי"ם (ממונים אזרחיים על בטחון היישוב) על שביתה כללית, מהטעם שצה"ל "מפקיר את דמם". ערבים יורים עליהם מנשק חם, וזריקת אבנים יום-יום על כלי רכב עוברים, וצה"ל כנראה מפני חישובי תוצאות הבחירות אינו יוזם פעולה מונעת.
מה מונח תוך האג'נדה של איילת שקד? שהממונה על כחות צה"ל יהיה שר הבטחון גנץ, שבארבעים שנות שירותו בצה"ל, ומשך כמה מלחמות, לא הביא לידי שום "הכרעה". כאשר פעלו כוחותינו בכמה מבצעים צבאיים, הוא עצר אותם באמצע הדרך והיה שמח שהביא אותנו למצב של "חוסר לחימה"; לא נצחון למגר את האויב. תסריט זה עלול לחזור על עצמו אם הוא ימשיך בתפקיד. [=עוד אבסורד! כאשר צה"ל זיהה קיני מחבלים בעזה, נזהרו ונזדרזו לצלצל אליהם טלפונית לפַנות את הבנין לפני שיפוצצו אותו. כמה זה טיפשי! מחבלים אלו זכו להארכת חיים לנסות שוב ביום אחר להרוג יהודים. צה"ל הגיש להם חבל הצלה! זו נקראת "הומאניות"? נשאל את עשרות ההרוגים היהודים השוכבים בבתי הקברות].
וכאשר היו פרעות מצד הערבים ברמלה ובלוד, והמשטרה לא הצליחה להשתלט על המצב, שר הבטחון גנץ סירב לשלוח חיילים לשמור על הסדר, בטענה שאין לערב צבא בענינים אזרחיים. איזה הגיון היה בזה? וכן בענין המשטרה, שגם הממונים על כך הם מהשמאל, כאשר היו מקרי טרור עצומים לפני שנה ברמלה ובלוד, ראשי המשטרה הפטירו בשפה, כדוגמת מפקחי האו"ם, "יש מקרי טרור משני הצדדים". לא התבלבלו מהעובדות שמול כעשרה מקרים משך עשרים שנים אחרונות שאזרחים יהודים ניסו להרוג ערבים, היו פי עשרת אלפים מקרים שערבים ניסו להרוג יהודים. כיצד להשוות ביניהם? צא וראה יריית הטילים מעזה. צא וראה החיזבאללה. צא וראה הטרוריסטים המקוממים.
נורא ביותר היה המפגש בין אנשי שב"כ עם ראשי הרבנים הציוניים, בביתו של הרב חיים דרוקמן, בחול המועד סוכות. בו בקשו ראשי השב"כ שעל הרבנים לרסן את התושבים היהודים שלא יזַמנו ולא יתכננו פעולות נגד האוכלוסיה הערבית. מענין הדבר, ואני שואל רק מפני שאינני יודע את העובדות, האם ראשי השב"כ גם כינסו את האימאמים וכן הדרשנים בכל יום ששי במסגדים, לבל יסיתו "איטבאח אל יהוד". חושבני שאותם אנשי שב"כ חיים בִּפְּלַנֶטָה אחרת ואינם יודעים מה שמתרחש פה.
נחזור להזהיר מפני מזימותיה של איילת שקד. כפי הצהרותיה הפומביות עשרות פעמים, היא מעונינת לפעול למען הקמת ממשלה רחבה, כוללת השמאל. ואם כך יהיה, ההמשך ידוע. נגד כל רצח יהודי [אם הערבים לא יעברו את המינון היומי] נפעל להטיל סגר ליום או יומייים על שכם, או ליומיים לא ניתן להכניס סחורות לעזה. הציבור ייאנח, אבל ישלימו עם המצב, שמא הנמר הפראי יירגע עם כמה טיפות דם, ונרויח שקט מתוח לעוד כמה ימים.
אני מודיע כאן החשש, אם איילת שקד תשיג עמדת כח, ואין לנתניהו ממשלה בלעדיה, היא תשמש "סוס טרויאני" לתת שליטה על מצבנו הבטחוני בידי אותם מפלגות שמאל, שלא למדו שום שיטה חדשה כיצד להגן על חיילינו, פרט למיגננה, ולהתחפר עד יעבור זעם.
כיון שכן, כל המצביע בשבילה, וממילא צפויים חלילה כמה וכמה הרוגים יהודים בשנים הקרובות, המצביע לה יש לו שותפות במחדל; הוא לא יכול לומר לפני הקב"ה "ידינו לא שפכו את הדם הזה". יש לנו נסיון מר עם הבטחותיה של איילת שקד. ברובן, לא רק לא קיימה אותן אלא עשתה את ההיפך ממה שהבטיחה, כמו מניעת שירותי חשמ"ל [בעיצומו של החורף!] ממאות אלפי בני ההתיישבות הצעירה ועוד הצרת רגליהם בכמה אופנים.
צריכים לדעת להעלים עין מהחיוך המתוק, ולדעת שיש לגברת שקד אג'נדה. הסכנה כתובה על הקיר!