המרכז למדיניות הגירה ישראלית משגר מכתב לשרת הפנים איילת שקד בקריאה לבטל בימיה האחרונים של הממשלה הנוכחית את מדיניות ההגנה הקבוצתית הניתנת ליוצאי סודן בישראל. על מנת להבין את הדרישה שוחחנו עם מי שחתום עליה, עורך הדין יונה שרקי, היועץ המשפטי של המרכז.
על משמעות הנוהל מסביר עו"ד שרקי כי הדבר נכון לכל מדינה אחרת ולא רק לישראל, "כשמגיעים אנשים ממדינה זרה ומבקשים מקלט אנחנו בודקים מה קורה באותה מדינה. אם יש אירוע הומניטארי אנחנו לא יורדים באופן פרטני לכל בקשה ובקשה כדי לחסוך עומס, אלא מאפשרים לכל מי שמגיע מאותה מדינה לקבל מעמד".
המציאות הזו היא הקיימת עד כה לגבי מהגרים שמגיעים מסודן בשל מלחמות האזרחים העקובות מדם שם. בשנים האחרונות המציאות משתנה על פי נתונים ומחקרים בינלאומיים. "בשנים האחרונות אנחנו עדים לכך שמדינות רבות, גם באיחוד האירופי וגם מחוצה לו, דוחות בקשות מקלט של סודנים ומחזירות אותם למדינתם. זה קורה בעקבות דו"חות של האו"ם ושל מדינות רבות שבדקו את המצב בסודן וראו שאין הצדקה למתן מקלט ליוצאי סודן. אומנם יש אי סדרים בסודן אבל זה לא קורה בכל רחבי המדינה. מדובר באי סדרים שלא בהכרח קשורים לסכנת חיים. המציאות בסודן היא שכעת אין שום בעיה שאותם אנשים לא יוכלו לחזור לארצם, בעיקר לבירה חרטום".
עוד מציין עו"ד שרקי כי "מחקר של משרד הפנים מצא שלא נשקפת סכנה לסודנים שחוזרים למדינתם, מה שידענו כבר שנים רבות לפני כן, בין השאר גם משום שרבים חזרו לסודן ולא קרה להם דבר". מאחר וכך "אנחנו אומרים שאם אין סכנת חיים אין סיבה להגנה קבוצתית בישראל, ואם סודני מבקש מקלט שיגיש בקשה פרטנית והיא תיבחן. אם היא תהיה מבוססת הוא יקבל מעמד פליט ואם לא תימצא הבקשה מבוססת הוא יישלח לארצו".
שרקי מדגיש כי ההגנה המשפטית שמקבלים כיום יוצאי סודן בישראל נובעת מהטיעון לפיו נשקפת סכנה לחייהם כשיחזרו לסודן מישראל בהיותה מדינת אויב, אך מאז נחתם הסכם השלום בין ישראל לסודן טיעון זה מתבטל מאליו. "לכן אנחנו מבקשים לבטל את ההגנה הקבוצתית ושכל בקשה תיבחן באופן פרטני".
ביטול ההגנה הקבוצתית יאפשר למדינה לבטל את הקפאת צו ההרחקה המופעל כלפי יוצאי סודן ומעניק להם מעמד ארעי בישראל. "אנחנו קוראים לשרה שקד להשלים את המהלך הזה. לא מספיק לפרסם את מסקנות המחקר ולהעביר אותם למשרד החוץ, אלא צריך לצאת בהכרזה שמדיניות ההגנה הקבוצתית ליוצאי סודן בטלה".