הסיפור של המוזיקאי נעם הראל מתחיל בכרכור, כילד ביישן ומופנם לאבא אומן בנשמה אשר אחראי בין היתר על עיצוב הסמל של כרכור ויצירותיו נמכרות עד היום ברחבי גרמניה, גם אחרי פטירתו.
בילדותו למד הראל לימודי משחק וריקוד ומגיל שלוש-עשרה החל כבר לנגן ולהופיע בפני קהל בעיקר בסצנות הרוק והפרוגרסיב, ועם הנגינה וההופעות הביישנות הפכה לביטחון עצמי וכנער היה חלק מלהקות שונות.
עם הזמן הוא התחיל החל להתעניין בעולמות מוסיקליים אחרים, דוגמת המוסיקה האינדיאנית והמוסיקה היפנית, ובמהלך אותם חיפושים, בדרכי ההשגחה הכיר את דבורה מי שלימים תהפוך לאשתו וביחד יעברו תהליך של חזרה בתשובה.
אך עוד קודם לכן הקימו השניים הרכב מוסיקלי המורכב מבוזוקי ופרקשן, ואליהם צירפו את חברתה הטובה של דבורה - אסתר רדא. ביחד הופיעו השלושה כהרכב טריו בפסטיבלים שונים ונחשבים. אך בעיצומה של ההצלחה נעם ודבורה מתחתנים ומתקרבים אל חיק היהדות זונחים את ההצלחה שהחלה להאיר פנים וחוזרים בתשובה.
מאז החל נעם לעבוד על חומרים חדשים אמוניים ולפני שלוש שנים הכל נעצר והחיים קיבלו תפנית כשנעם חזר יום אחד מעבודתו ונדרס בצורה קשה ע"י רכב, כשהוא מאבד את ההכרה. לאחר-מכן נדרש נעם לתהליך שיקום ארוך וסיזיפי אשר כלל שלושה ניתוחים, תשעה חודשים בהם היה מאושפז בבית לוינשטיין בשיאם היה סיעודי לחלוטין.
לאחר זמן רב וביחד עם המון אמונה ושירה, החל לכתוב ולהלחין פרויקט חדש שעבורו הוא סוג של הודיה, כשהרעיון מאחורי המוסיקה שבשירים פועל בשני מישורים. האחד – הגשמה עצמית ומימוש החלק שלו בעולם. והשני – חיבור. חיבור של הקצוות השונים בעם דרך המוסיקה.
"צעקה", הסינגל החדש אותו כתב והלחין ביחד עם רעייתו, בא לתאר התמודדות עם הבנה של טעות והאפשרויות שלנו כבני אדם כיצד להתמודד עם זה, לשקוע או להתעצם ולהיבנות מזה.
אם אמרתי משהו לא בסדר
תעמיד אותי במקום
כי עליך אני לא מוותר
היום, היום
אבא טוב תרחם עלי
תפתח לי דלת או חלון
חייב לעצמי פתרון
מנקה שלדים בארון
רוצה להוציא צעקה - אבל
סייג לחכמה שתיקה
יאוש בעולם אין בכלל
תפילה ותשובה וצדקה מעבירים
את רוע הגזרה