שאלה:
אני רווקה בת 39 וכל החגים הייתי אצל ההורים שלי, כולל מפגש מרגש עם משפחתה של אחותי הצעירה שקטנה ממני בעשר שנים ויש לה כבר שלושה ילדים.
אני משוגעת עליהם, אוהבת אותם בכל ליבי - אבל כרגע אני מרגישה שזה היה יותר מידי. אני חייבת להיות לבד בשקט עם עצמי. לחזור לנשום. אבל מפגש משפחתי נוסף עומד כרגע על הפרק - ואני נאלצת לבחור: האם לגרום צער לעצמי ולהשתתף, או לצער את ההורים - ולא לבוא?
תשובה:
יקרה, קודם כל טוב לשמוע שאת שמחה עם האחיינים שלך - כבר פתחת בטוב. זה טבעי לאהוב את האחיינים, הם מתנה גדולה והם מביאים איתם טירוף של אהבה. אבל כשאת בלי בן זוג ובלי ילדים בעצמך - זה באמת עלול להיות יותר כואב ממשמח.
תקופת החגים היא אחת המאתגרות ביותר עבור הרווקים, כשה"יחד" המשפחתי מציב לך מראה ומעצים את ה"לבד". מצד אחד יש רצון להיות עם המשפחה, להתמלא מהחוסן המשפחתי, אך מצד שני יש הרגשה שננעצות בך עיניים. את יודעת שיש איזו אכזבה ברקע.
אני מניחה שההורים רוצים שתבואי למפגש המדובר מפני שחשוב להם שהמשפחה תהיה יחד. מן הסתם הם גם דואגים לך ורוצים שתצאי מהשגרה המנוכרת (בעיניהם) של הדירה, ותבואי להרגיש את חום הבית והחיבוק המשפחתי. הלב שלהם יוצא אלייך.
התשובה נתנה ע"י גילה יובל, מאמנת לזוגיות מצמיחה - מנבחרת המאמנים של פרויקט 252. להצטרפות לפרויקט לחצו כאן >>
לגבי האירוע הקרוב, אם את דואגת לצער של ההורים - חשוב שתשמיעי באזניהם גם את הצרכים שלך. תשתפי אותם בהתמודדות שלך. את יודעת מה טוב לך, ואת צריכה לשמור על עצמך ולא להיות במקום שכואב לך. יש לך את כל המרחב והרשות לשבת עם עצמך ולבדוק מה הכי נכון לך. איך את רוצה לאזן בין הצורך שלך בקשר עם המשפחה והאחיינים, לבין הצורך שלך במרחב רגוע ומכיל.
לכל דרך יש רווחים ומחירים, תבחרי מה שטוב לך. בסופו של דבר, מה שישמח את הורייך הוא שיהיה לך - טוב.
התשובה נתנה ע"י גילה יובל, מאמנת לזוגיות מצמיחה - מנבחרת המאמנים של פרויקט 252. להצטרפות לפרויקט לחצו כאן >>