הרב יובל ראש תחום אתיקה בארגון רבני 'צוהר' וחבר 'ועדת הלסינקי', הסביר היום (רביעי) בשיחה עם ערוץ 7 על השאלות ההלכתיות שנשאלות במסגרת מחדל החלפת העוברים בבית החולים 'אסותא'.
כזכור, האישה ההרה שברחמה התגלתה עוברית שאינה נושאת את המטען הגנטי שלה, ילדה בבית החולים שיבא תינוקת במצב טוב. התינוקת, שקיבלה בנתיים את השם סופיה, נרשמה תחת שמם של האישה היולדת ובן זוגה.
הרב שרלו הסביר לערוץ 7 כי המקרה הזה יצר שאלה הלכתית שעד כה העולם הרבני לא הזדקק לדון בה למעשה. "מתערבבות פה 2 סוגיות הלכתיות", אמר הרב שרלו. "יש סוגיה הלכתית ותיקה, שהיא השאלה למי מבחינה הלכתית מיוחסת התינוקת שנולדה. זאת אומרת האם היא הבת של מקור הביצית, האמא הגנטית, או שהיא הבת של האם הנושאת, זאת שהייתה בהריון. זו מחלוקת בין רבנים, מחלוקת ידועה".
הוא הרחיב: "יש לזה השלכות, למשל אם אחת האמהות גויה, האם הילד צריך גיור? זה תלוי מי האמא ההלכתית שלו. או עם איזה אח אסור לילד להתחתן, עם האח מהאמא הזאת או מהאמא הזאת? להלכה מה שנהגו בתי הדין לעשות עד היום זה ללכת לחומרה. לדרוש גיור גם אם ככה וגם אם ככה. לאסור חיתון גם עם האח מהאמא הזאת וגם עם האח מהאמא הזאת. היה אפשר לפתור את זה והמחלוקת הלמדנית עדיין נשארה על כנה. זו שאלה אחת".
אך לדבריו, "יש שאלה הלכתית שניה והיא מי יגדל את הילד. זו שאלה חדשה לגמרי. למי יש חזקה על הילד? זו שאלה שבמקרה שלנו התחדשה. יכול להיות שהאמא ההלכתית היא האמא הגנטית אך נכריע שמי שתגדל אותו היא מי שנשאה את ההריון תשעה חודשים. תיאורטית. 2 השאלות האלה לא תלויות אחת בשניה, אך כמובן אפשר לטעון שהן כן תלויות אחת בשניה".
"אלו הן 2 סוגיות שצריך להחליט אם הן קשורות אחת בשניה, להכריע האם האמא ההלכתית היא גם זו שתגדל את הילד. זה מה שעומד על הפרק", אמר. "אף פעם לא היה מקרה כזה ולכן גם אין הכרעה של בתי הדין הרבניים בעניין הזה".
מצב בו כלל לא ידוע מי האמא מבחינה גנטית הופך את השאלה ליותר מורכבת. "היום המצב הוא עוד יותר מסובך, בשל העובדה שאנחנו לא יודעים מי האמא הגנטית. כרגע השאלה שעומדת על הפרק היא עוד יותר מרתקת. מי שטענה לפני שבועיים שהיא האמא הגנטית הסתבר שזאת לא היא, אך יש עוד הרבה מועמדות, כל מי שהייתה שם בטיפולי הפריה".
"מה שקורה כרגע בפועל, מכיוון שיש רק אפשרות אחת בפועל, האמא היולדת, כרגע אנחנו מתייחסים לאמא הזאת כאמא המוחלטת, אלא אם כן יבוא זוג ויערער ויטען שבדיקות גנטיות גילו שהעובר הזה הוא שלהם ואז יתחיל הדיון הכואב מאוד והמסובך מאוד".
ישנם מקרים שעל פי ההלכה עדיף "להקטין ראש", ולא לברר ולהכריע לעולם בסוגיה. "באופן בסיסי עמדת הרבנות בהקשרים אחרים היא שלא עושים בדיקות גנטיות לבירור מעמד אישי", ציין הרב שרלו. "הדוגמה הבולטת ביותר היא כשיש חשש ממזרות. במצב כזה לכאורה אפשר לאמת את זה מיד בעזרת בדיקות גנטיות. אך הרבנות אוסרת. זה אסור בחוק בעקבות דרישת הרבנות, כדי שלא נמצא את עצמינו מגדירים אנשים כממזרים. אז דרישת הרבנות היא שלא לעשות בדיקות גנטיות. האם יתכן שיהיו רבנים שיגידו גם עכשיו אנחנו לא נעשה בדיקות גנטיות כי הדבר הזה עלול להביא לכל כך הרבה קשיים? תיאורטית יכולה להיות עמדה כזאת".
"השאלות פה הן לא רק השאלות הגדולות, אלא הן שאלות שמתחילות עכשיו לגבי היום יום; לגבי הנקה, לגבי מי יחתום על הסכמה במקרה שצריך טיפול רפואי", כך הרב יובל שרלו.