1.
לא רבים הבחינו שבני גנץ ואנשיו מכינים ליאיר לפיד תרגיל דומה לזה שנפתלי בנט עשה לנתניהו בסיבוב הקודם. גנץ מתכוון למנוע מלפיד את הרוב הדרוש להרכבת ממשלה, ואז לנסות לקחת את הכתר לעצמו. בניגוד לבנט, שלפחות במישור הגלוי והמוצהר לא הוא שמנע מנתניהו את 61 האצבעות, גנץ אינו מסתיר את כוונותיו.
מהסקרים למיניהם עולה תמונה עקבית שנותנת לנתניהו 30 מנדטים ומעלה בראש מחנה הימין, וללפיד כ־25 מנדטים בראש מחנה השמאל. ברוב הסקרים המפלגה השלישית בגודלה היא הציונות הדתית, ואילו מפלגת המחנה הממלכתי מגיעה רק למקום הרביעי, עם מספר מנדטים שנע סביב ה־12. למרות זאת טוענים גנץ ואנשיו בעקביות שהוא יהיה ראש הממשלה הבא. מדוע? משום שרק הוא, בניגוד ללפיד, יוכל להביא את החרדים לקואליציה בראשותו.
2.
התוכנית של גנץ להרכיב קואליציה בראשותו אינה מתייחסת לתרחיש שבו גוש הימין יקבל 61 מנדטים; במצב כזה תורכב כמובן ממשלת ימין בראשות נתניהו. גם אם גנץ יצטרף אליה – והוא מכחיש בתוקף כל נכונות לכך – זה לא יהיה בתפקיד ראש הממשלה. תוכניתו של גנץ לקבל את מדליית הזהב למרות שהגיע רק למקום הרביעי מתייחסת למצב שבו לגוש מתנגדי נתניהו יהיו 61 מנדטים. יאיר לפיד כבר אמר שאין לו בעיה להקים ממשלה עם אחמד טיבי ואיימן עודה, אבל גנץ שולל ביסוס קואליציה עליהם, ואף דרש מלפיד להודיע שלא יכניס לממשלה בראשותו את המפלגות הערביות הקיצוניות והאנטי־ציוניות הללו. אלא שכזכור, לאחר סבב הבחירות השני בשנת 2019 גנץ חתר להקמת ממשלה בראשותו ביחד עם הרשימה המשותפת. מי שסיכלו את המהלך היו יועז הנדל וצביקה האוזר, שביחד עם בוגי יעלון ומפלגתו תל"ם היו חלק מרשימת כחול לבן, שכללה אז גם את יש עתיד של יאיר לפיד. לא רק שגנץ לא פסל אז שותפות עם המשותפת כדי להרכיב ממשלה בראשותו, הוא גם נוטר איבה עד היום להנדל והאוזר על סרבנותם המצפונית, ובסיבוב הנוכחי התנה את השותפות עם גדעון סער בכך שהשניים לא ייכללו בה.
3.
אז מה קרה פתאום לגנץ? איך מי שניסה אז לבסס ממשלה על המשותפת, פוסל כעת בנחרצות את אחמד טיבי ואיימן עודה? האם הוא נעשה לפתע יותר ימני משהיה לפני שלוש שנים?
התשובה ברורה: הטיעון האידיאולוגי כפוף לאינטרס הפוליטי. בסבב הבחירות השני גנץ ניסה להכשיר את המשותפת, כי זו הייתה הדרך להרכיב קואליציה בראשותו. בסבב הבחירות הנוכחי, מי שייהנה מהכשרת חד"ש-תע"ל במקרה שלגוש מתנגדי נתניהו יהיו 61 אצבעות יהיה יאיר לפיד. אז גנץ מכין מראש את האליבי שלו לטרפוד ממשלת שמאל. הוא לא יצטרף לממשלה בראשות לפיד שתישען על חד"ש-תע"ל. כך לא תישאר ברירה לגוש מתנגדי נתניהו אלא לתמוך בממשלה בראשותו, כי לממשלה כזאת – כך הוא טוען, לא ברור על סמך מה – החרדים יסכימו לבוא.
צביעות? אופורטוניזם? מקיאווליזם? איכשהו התארים האלה לא מתלבשים על דמותו של גנץ, שנתפס כנקי ותמים. אבל אין לשכוח ששותפיו כעת הם גדעון סער וזאב אלקין, שועלים פוליטיים שהיו שותפים מלאים לתרגיל הנכלולי של בנט.
ומה לגבי התבטאותו של גדי איזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר שהצטרף למפלגתו של גנץ, שאם מפלגת המחנה הממלכתי תקבל פחות מ־13 מנדטים יהיה זה לא דמוקרטי מצידה לקחת את ראשות הממשלה? ובכן, אז אמר. כזכור, גם בנט אמר שעשרה מנדטים זה לא מספיק, ובסוף לקח את ראשות הממשלה עם שבעה בלבד.
4.
"בני גנץ הוא שר ביטחון רע מאוד להתיישבות", אמר שלמה נאמן, שהתמנה לאחרונה לתפקיד יושב ראש מועצת יש"ע, על במת ועידת הכלכלה של 'בשבע' שהתקיימה השבוע. בשנה וחצי האחרונות ניהל גנץ מדיניות עוינת להתיישבות בכמה היבטים.
מועצת התכנון העליונה, שהייתה אמורה להתכנס אחת לרבעון כדי לאשר בכל פעם בניית אלפי יחידות דיור בהתיישבות, התכנסה ב־2022 רק פעם אחת. המשמעות היא צמצום משמעותי מאוד של הבנייה. בהשראת מדיניותו של גנץ, ישראל גילתה אוזלת יד פושעת מול ההשתלטות המאורגנת והשיטתית של הפלשתינים על שטחי C באמצעות בנייה בלתי חוקית, בדרך להקמת מדינה פלשתינית דה־פקטו. לעומת זאת, הרס בנייה לא מאושרת במאחזים היהודיים התנהלה במלוא המרץ והדורסנות, גם כשהיה מדובר במבנים של ישיבת חומש שנהרסו בעיצומם של שבעת ימי האבל על רצח תלמיד הישיבה, יהודה דימנטמן הי"ד. ועוד לא דיברנו על הפרת הסכם אביתר.
בחודשים האחרונים הפכו תושבי היישובים הסמוכים לשכם יעד לפיגועי ירי יומיומיים, כתוצאה מהחלטת גנץ להפקיר לידי מנגנוני הרשות הפלשתינית את הטיפול הביטחוני בשכם ובג'נין כדי "לחזק את אבו מאזן". תחת מדיניות זו ידענו את אחת משנות הטרור הקשות ביותר מאז מבצע חומת מגן. לא פחות מ־24 ישראלים, אזרחים וחיילים, נרצחו עד כה בידי מחבלים בשנת 2022, שעדיין לא הסתיימה. "ממשלת ישראל שמקפיאה התיישבות, שפוגעת בהתיישבות, היא ממשלה עוינת שצריכה כמה שיותר מהר לעבור מן העולם", אמר שלמה נאמן, ונאמנים דבריו.
5.
התרגיל שגנץ ואנשיו מכינים ללפיד לא יעבוד, כי לפיד לא פראייר. הוא לא יוותר לגנץ על כס ראש הממשלה לאחר שיקבל מספר מנדטים כפול ממנו.
אבל אין די בכך שגנץ, שהחזיר לתמונה המדינית את אבו מאזן ואת רעיון המדינה הפלשתינית, לא יהיה ראש ממשלה. צריך להבטיח שהוא לא ימשיך לכהן כשר הביטחון גם במקרה שלימין יהיו 61 חברי כנסת ותוקם ממשלה בראשות נתניהו. נתניהו הוכיח לא פעם שהוא אוהב לצרף מפלגות שמאל לממשלות ימין בראשותו, ולצורך כך היה מוכן לתת לאהוד ברק את תפקיד שר הביטחון ולציפי לבני את תיק המשפטים. גנץ אומנם חוזר ומצהיר שלא יכהן בממשלה בראשות נתניהו, אבל קשה לסמוך על כך שהוא וחבריו, במקרה שהימין יגיע ל־61, יעמדו בפיתוי להישאר בתפקידי שרים נחשקים במקום לגלות למדבר האופוזיציוני.
במקרה הגרוע, גנץ יתנה את הצטרפותו בכך שסמוטריץ' ובן גביר יישארו בחוץ. נתניהו אומנם הבטיח שזה לא יקרה, אבל גם בלי להשתמש בביטויים בוטים כלפיו וכלפי אביו החף מפשע, אין ספק ששיקולים ואינטרסים פוליטיים עלולים להפוך את דבריו לעוד הבטחה פוליטית שכתובה על הקרח. במקרה הפחות גרוע גנץ יבוא לא על חשבון הציונות הדתית אלא בנוסף לה, ועדיין ידרוש בתמורה, וגם יקבל, את תיק הביטחון.
הדרך הבטוחה למנוע זאת היא חלוקת מנדטים פנים־גושית שתאפשר לציונות הדתית להטיל על כך וטו. בתוצאה האופטימלית שאליה צריך לשאוף, ללא הציונות הדתית אין לנתניהו 61 גם אם גנץ מצטרף. וזו לא רק שאלת תיק הביטחון. אם לנתניהו ביחד עם גנץ והחרדים יהיו 61 מנדטים, הציונות הדתית תתקשה להפעיל מנופי לחץ למען חיזוק דמותה היהודית של המדינה, תנופת התיישבות, הסדרת המאחזים, איזון התקשורת ומערכת המשפט, ועוד ערכים רבים שהליכוד עלול להתפשר עליהם ביום שלאחר השגת השלטון.
אז אם אתם לא רוצים שהציונות הדתית תישאר מחוץ לקואליציה, אם אתם לא רוצים שגנץ יכהן כשר הביטחון בממשלה הבאה, המסקנה היא שאסור לחזק את הליכוד על חשבון הציונות הדתית. בהנחה שהחרדים מביאים 16-15 מנדטים ובין הליכוד לציונות הדתית מתחלקים עוד כ־45, החלוקה הנכונה שלהם היא מינימום 14 לציונות הדתית, רצוי אפילו 15. תוצאה גבוהה מדי של הליכוד תשאיר אופציה לקואליציה עם גנץ בלי הציונות הדתית, או לפחות כזו שאינה תלויה בה. הנזק הפוטנציאלי ברור לכל איש ימין שמבין פוליטיקה.
רווח אגבי נוסף יהיה מספר השרים שתקבל הציונות הדתית. מספר מנדטים גבוה יניב תיקים בכירים דוגמת אוצר ואפילו ביטחון, וגם תיקים נוספים שיועברו מידי ניצן הורוביץ, מרב מיכאלי ועמר בר־לב לידיהם הנאמנות של אורית סטרוק, אופיר סופר, שמחה רוטמן ודומיהם.
לתגובות: eshilo777@gmail.com
***