בסוף נובמבר לפני 75 שנים התכנסה עצרת האו"ם להצבעה גורלית בה הוחלט על סיום המנדט הבריטי וחלוקת א"י לשתי מדינות, יהודית וערבית.
משמעות ההחלטה הייתה שלאחר אלפיים שנות גלות, עם ישראל יזכה לחזור לעצמאות מדינית בארץ ישראל. אומנם המדינה היהודית שהתקבלה בהחלטת האו"ם הייתה מדינה בעל שטח טריטוריאלי קטן, ואומנם עוד לפני הקמתה היא כבר אוימה בהשמדה ע"י האויב הערבי שהקיפה מכל עבר, אך בכל זאת אין לזלזל בעצם הקבלה של רעיון המדינה היהודית ע"י אומות העולם.
יש להניח שבשבועות שקדמו להצבעה באו"ם שרר מתח עצום בארץ ישראל ובכל רחבי העולם היהודי, מתח זה ניכר הן בתמונות בהן רואים יהודים רבים מתלקטים סביב מקלטי הרדיו כדי לשמוע את ההצבעה בשידור ישיר, והן בפרצי השמחה הגדולים מיד לאחר שהאו"ם קיבל את ההחלטה.
בשבועות האחרונים אני שרוי במתח הולך וגובר. אני חש ששוב רעיון המדינה היהודית עולה להצבעה, אך הפעם לא על אומות העולם להכריע האם לאפשר מדינה יהודית או לא, אלא כל אחד ואחת מתושבי הארץ שותף להצבעה הזו. בתחילת נובמבר הקרוב, 75 שנה לאחר החלטת האו"ם, נצא כולנו להצביע על רעיון המדינה היהודית!
חשוב לי להדגיש, הבחירות הקרובות לא יכריעו (בוודאי לא באופן מידי) על עצם קיומה של מדינת ישראל, אבל הן מכריעות על צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. כבר שנים רבות הולך ומתפתח בקרב חוגים באקדמיה, בתקשורת ובמערכת המשפט הרעיון שעל מדינת ישראל להיות מדינת כל אזרחיה. לדעתם על מדינת ישראל לפשוט את סממניה היהודים ולאמץ ערכים זרים, מערביים ופרוגרסיביים. אותם חוגים אף מובילים באופן איטי אבל בטוח את תהליך ההתפשטות של המדינה מאופייה היהודי. התערבות במדיניות ההגירה, חמץ בבסיסי צה"ל בפסח והוצאת לימודי התנ"ך מבחינות הבגרות הם רק חלקים מתהליך ארוך אשר בא להפוך את ישראל ממדינה יהודית לעוד מדינה המשתייכת לעולם המערבי.
לצערי רעיון זה הפיכת מדינת ישראל ממדינה יהודית למדינה "נורמלית" מערבית, הולך ופושה בציבור הרחב. ישנן לא מעט מפלגות פוליטיות שמקבלות מנדט מהציבור שאומרות זה בפה מלא, וישנן גם כמה שאומרות זאת בחצי פה, או נותנות הסכמה שבשתיקה.
אני סבור כי רוב המצביעים לאותן מפלגות אינם רוצים לבטל את המדינה היהודית, אלא להיפך- הם מעוניינים בצביון יהודי למדינת ישראל. מצביעים אלו, רובם ככולם, אינם מודעים לכך שהמפלגות שאליהן בכוונתם להצביע מובילות למחיקת זהותה היהודית של מדינת ישראל.
ראו למשל את הקמפיין של יש עתיד, יש שם דיבור על זכויות נשים, להט"ב זקנים ומוגבלים, אך אין בו שום סממן יהודי. יתרה מכך, כל הדיבור של יאיר לפיד על "נורמליות" מכוון לשלילת השוני הנובע מכך שאנו מדינה יהודית.
הבחירות הקרובות הן הבחירות המכריעות ביותר לקיומה של המדינה היהודית מאז אותה הצבעה מפורסמת בכ"ט בנובמבר לפני 75 שנים. אמנם זה נשמע כקלישאה שחזרו עליה כל כך הרבה פעמים, אבל מעולם לא עלתה שאלת עצם הקיום של מדינה יהודית על הפרק עד כה. בתקופת אוסלו וההתנתקות איבדנו חבלי ארץ יקרים והעצמנו את אויבינו, אבל מי שתמך בכך עשה זאת מתוך טענה שזה מה שישמור על המדינה היהודית.
הפעם השאלה, כמו לפני 75 שנה, מדינה יהודית, כן או לא?