החברים של הפתק שלכם
נכון, הוא גבוה, תמיר ויפה בלורית. נכון, יש לו מבט חודר וקמטים במקומות הנכונים. נכון, כתפיו מעט שחות, אבל זה מכובד הדרגות שהיו על כתפיו. נכון, הוא מדבר בקול עמוק על נחישות וביטחון ואפילו, אולי בניגוד לאחרים, נראה שהוא בהחלט יודע על מה הוא מדבר.
ונכון, הוא למד לענות במגניבות למראיינים וכבר קשה לתפוס אותו בטעויות נוסח יו-יו-יונית, ונכון, הוא מלא חביבות גם במפגש טיקטוקי עם צעירים חובבי נתניהו או בן גביר שבמקום להוציא אותו משלוותו מוציאים ממנו חיוך שובה לב. ונכון, ברשימה שלו כמה וכמה אנשים שעשו דבר או שניים למען המולדת.
ובכל זאת, כשהוא שולל שיתוף פעולה עם נתניהו, כשאנחנו יודעים מה הוא חושב על בן גביר וסמוטריץ' וכשבין אם בצדק ובין אם לא החרדים רואים בשותפיו (מתן כהנא בעיקר, אבל לא רק) סדין אדום, אז לפני שמשלשלים את הפתק שלו כדאי לחשוב מי נותרו לו כפרטנרים לקואליציה כלשהי, שוב לפיד, מיכאלי, זהבה גלאון, עבאס ובתוספת טיבי? הרי הוא כבר הסכים לכך ורק עקשנותם של הנדל והאוזר מנעה את צירופו של טיבי לממשלה הנוכחית, אז מה המשמעות של פתק לגנץ? פתק לקואליציה שכזו? עם כל הכוונות הטובות, הממלכתיות, המעונבות, החיוכים והשיח המאחד, לשם אנחנו רוצים להגיע?
התמימות של אחמד טיבי
פעם, אי שם בהיסטוריה הרחוקה שלנו, כשאחמד טיבי הילל את השאהידים ומישהו ניסה לפסול בדל כך את התמודדותו על מקום בכנסת, מיהר אותו טיבי להסביר את עצמו. אתם לא מבינים את המילה שאהיד, הוא אמר לנו, אתם לא יודעים ערבית ולכן לא מבינים ששאהיד זה לא בהכרח לרצוח. ואנחנו, אידיוטים שימושיים שכמונו, פערנו פה גדול, וו'אלה, על האפשרות הזו לא חשבנו... אולי באמת אחמד טיבי מהלל קבוצה של מחלקי סיגליות ורקפות בבתי אבות, זן קסום ולא מוכר של שאהידים ואנחנו לא ידענו. אולי באמת יש פלג ענוג כזה של שאהידים, שאהידי חלוקת הפרחים. ואנחנו חשדנו בו שהוא מעודד טרור. בושה חרפה וקלון לכולנו.
חלפו השנים ואם היינו צריכים הוכחה לרמת הביטחון שצברה המנהיגות הערבית בכנסת, קיבלנו אותה עם דבריה של עאידה תומא סלימן שלא צריכה להסביר, להתנצל, ליפייף או לעגל פינות. היא אומרת את הכול ישר ברור ובפנים. בעיניה מחוסלי ארגון הטרור החדש 'גוב האריות' הם "השאהידים שלנו". היא יודעת שהיא יכולה להגיד הכול ושום דבר לא ימנע ממנה את ההתמודדות על כיסא בכנסת ישראל. איזה תמים יצא אחמד טיבי מכל הסיפור הזה.
ובביתו, על כיסא נדנדה מול החלון הפתוח ורוח הערב הקרירה, כשספר היסטוריה עב כרס בידו, יושב מיכאל בן ארי, לוגם כוס קפה ומחייך.
הומאניות פלשתינית
שמתם לב מי משרי ממשלת הרש"פ מיהרה לברך את מחבלי גוב האריות? דווקא שרת הבריאות, זו שאמורה להיות מופת של הומאניטריה, מדברת כך, אז מה חושבים האחרים? מישהו מאניני הטעם התקומם? מישהו גינה? מישהו מחה? עולם כצביעותו נוהג.
זוכרים את מה שרוצים לזכור
שתי עצרות זיכרון. האחת לרחבעם זאבי גנדי הי"ד ואחת ליצחק רבין ז"ל. לאחת מחליט ראש הממשלה שלא להגיע ואת השניה מחליטה ראשת מפלגת העבודה להקדים כדי שיתאים לה ללו"ז הבחירות, וגם אם משפחת רבין לא אוהבת את ההחלטה, מי הם שיקבעו? היא צריכה קולות ותפסיקו להטריד אותה עם לוח השנה.
כך או כך, שתי עצרות זיכרון שמוכיחות שוב שעבור השמאל הממלכתיות אינה יותר מעוד כלי לקידום האג'נדה הפוליטית.
יש מי שמותר לה
תארו לכם שר כלשהו מהימין שהיה מודיע שמשרדו לא מעביר תקציבים לקיבוצים כי לתפיסתו מדובר במגזר מיותר שנועד לעבור מהעולם.
בצדק גמור היה זוכה אותו שר למתקפה חריפה כי מי הוא שיפלה אזרחים במדינת ישראל בגלל תפיסת עולמו המנוגדת לתפיסתם. זה נחמד ואפילו רצוי להחזיק באידיאולוגיה, אבל לא לתת שירות ותקציבים למי שלא מסכים איתך? משהו מריח כאן מטוטליטריות, היו אומרים לו.
אז איך קרה ששתיקה ציבורית מוחלטת הייתה התגובה לדבריה של מירב מיכאלי על כך שאינה מקדמת מיזמי תעבורה ביו"ש כי לטעמה "חבל להשקיע במקום שבסופו של דבר לא יהיה חלק ממדינת ישראל הריבונית"?
ארץ נחרדת
לאורך שנים רבות בכל הזדמנות בה נשאלו מפיקי ארץ נהדרת על הטייתם הפוליטית המובהקת, השיבו שם שככה זה עם סאטירה, היא תמיד נגד השלטון. אחלה תשובה שבעולם, אלא שהיא קצת לא מתיישבת עם המציאות, כי איך אפשר להסביר שפתאום נשכח העיקרון הזה וגם בעונה הנוכחית האופוזיציה היא שק החבטות של התכנית? נתניהו הוא מושחת וגנב, גולדקנופף הוא סחטן ותחמן, בן גביר וסמוטריץ' טרוריסטים ומציתי תבערה, ולממשלה השאירו לעג קל על עילגות וחוסר כריזמה לכל היותר. לא אמרתם משהו על דרכה של סאטירה?
תנו להמר בשקט
תקופת טרום בחירות היא גן עדן למהמרים. סביר להניח שגם אם אתם לא מהמרים כפייתיים, נפלתם גם אתם בפח וניסיתם איכשהו להשיב לשאלה 'מה יהיה' שמישהו שלח לעבריכם. כדי לגבש את התשובה הכנסתם לסיר אחד שאיפות ותקוות, מעט עדכוני אקטואליה, כמויות עצומות של נתוני סקרים וניתוחי מומחים, ערבבתם טוב, שפכתם קצת דמיון יצירתי והפקתם תשובה כלשהי. אז אם לכולם מותר, אנסה גם אני.
ובכן, למיטב ניחושי הבלתי אחראי זה יילך ככה: את מה שמוגדר כ"הטלפון הראשון", אכן יעשה נתניהו לבצלאל סמוטריץ', אולי אחרי שיחה קצרה עם אריה דרעי, ובכך יסמן וי על רצון בוחריו וחברי מפלגתו. הנה, מכאן והלאה לא יאמרו עוד שהוא השאיר את הציונות הדתית לסוף התור. תודה רבה, אפשר להמשיך. אבל כעבור כמה ימים יתעורר החשש הקדמוני והמוכר של נתניהו מממשלת ימין מובהקת, ובוודאי כזו שחבר בכיר בה הוא איתמר בן גביר. החשש הזה ישלח אותו כמעט לכל אפיק אפשרי אחר.
בשלב הזה רבים משוכנעים שנתניהו יגשש אצל בני גנץ. להערכתי לא זה יהיה הכיוון, ולא בגלל שגנץ לא יסכים. הוא היה מסכים בנפש חפצה ובלבב עולץ, בעיקר אחרי שהיו מפעילים עליו לחצי תקשורת וממשל אמריקאי להציל את האומה מידו של בן גביר, אלא שהוא לא יעשה זאת כי מאחוריו ניצבים גדעון סער וזאב אלקין שלא יאפשרו לו מהלך שכזה. סלידתם מנתניהו גדולה מנשוא, וכמי ששנאתם מצעם הם יהיו נכונים ללכת לאופוזיציה או לקלפיות בשישית ובלבד שלא לחבור לנתניהו.
מאחר וחלוקת המחנה הממלכתי לשניים לא תותיר בידי בני גנץ די מנדטים שאותם יוכל להציג כנדוניה ראויה לכניסה לממשלה, לא יהיה מנוס ונתניהו יפנה דווקא ללפיד ויציע גם לו להציל את האומה מהקיצוניים המבקשים להיכנס לממשלתו. יהיה מי שיזכיר ללפיד שממש לא כדאי לו להיזכר כראש הממשלה הראשון שהכניס לממשלתו את אחמד טיבי ועאיידה תומא סלימאן, חובבי גוב האריות. לפיד, לאחר מסכת סירובים ראשוניים, באקט של ממלכתיות ואבירות (ובעיקר לאחר שיקבל טלפון משלוחי ביידן ואולי אף מביידן עצמו, שיבהיר לו את חשיבות הרגע ההיסטורי) ייעתר לבקשה לאחר שיציב שורת תנאים ובראשם הסכם רוטציה בו יהיה הוא ראשון יושבי בלפור.
לחבירה זו של נתניהו ולפיד תוכל להצטרף אחת ממפלגות החרדים, לא לפני שיביעו את ייסורי לבטיהם בציבור הרחב ובפני רבניהם, ובתמורה יקבלו עמדות משמעותיות בממשלה הבאה. אחרי שנה וחצי של בצורת תקציבית ושלטונית השיקולים יתגמשו וגם שם ינסו להציל את האומה (שום רווח והצלה ליהודים לא יבואו אם נהיה עוד ארבע שנים באופוזיציה, אז...). כל שאר המפלגות ייאלצו להמתין לבחירות הבאות, ועד אז יסתפקו בוועדות שונות לאורכו ולרוחבו של משכן הכנסת.
אכן טירוף
איש לא חושד בעורך הדין אלדד יניב באהבה מופלגת מדי לימין, ובכל זאת אפילו הוא שואל שאלה שנדמה לי שלכולנו מגיעה תשובה עליה ועניינה הפלא הקוסמי המכונה חקירת טענות יוסי כמיסה כלפי ליברמן, חקירה שעד כה לא החלה, וכה כתב אלדד יניב: "כמיסה שסיפר שהשר בממשלת השינוי דיבר איתו על רצח ניצב סנדו מזור ראש אגף החקירות במשטרה - עבר פוליגרף אצל בכיר חוקרי הפוליגרף ויצא דובר אמת. היועמ"שית "עדיין בודקת אם לפתוח בחקירה". ארבעה וחצי חודשים. טירוף מוחלט שזה לא נחקר".
להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com