בחדשות הודיעו: "נתניהו המודאג מהתחזקות בן גביר, שוקל משהו דרסטי, אפילו להגיע למערת המכפלה…" נראה שהפעם היא לא תנופף ידיה ביאוש, הגב' סטרוק – סטרוק תקבל פניו כמי שיודעת את אשר לפניה… כן, המהפך מורגש באויר, מורגש בגדול".
מהפך – כה ציפינו לו אז, ב – 77, שמחנו, חגגנו, דיברנו במושגים של "מנחם שמו של משיח". אך האכזבה לא איחרה לבוא (אם כי לאורך תקופה הסתירו ראשי גוש אמונים את האמת מן העם, מה שלבסוף השאיר אותם לבדם פוכרים ידיים ביאוש, לנוכח העקירות אותן ייסד בגין על העקרון של "שטחים תמורת שלום")
עתה, מול מהפך נוסף - מכרסמת לה תולעת הספק וזאת מכח קל וחומר: הרי בקואליציה קיימים גם אילוצים, יש פשרות מחוייבות, הטיות לכאן, לשם, בקואליציה אתה לא לבד. לעומתה באופוזיציה –יכול אתה לחגוג את כל רעיונותיך, להצביע עפ"י מצפונך, עפ"י דעתך, ככל אשר יורה לך לבך.
ומה ראינו? לא זו בלבד שאנשי סמוטריץ לא הצטרפו לממשלה כדי לפוטרה מתלות ברע'ם, הם, שנשלחו לכנסת כדי לייצג מדיניות פטריוטית - שיעבדו עצמם וגם אותנו למי שהם עצמם קוראים לו " ימין פורמלי" בכנסת היוצאת היו למעלה מ 80 חכי"ם ימניים, ורק 10 חכי"ם ממפלגות ערביות! ברור שאם "הציונות הדתית" הייתה בקואליציה, היכולת שלה לממש מדיניות ימנית הייתה מתעצמת לאין שיעור, הרי אפילו עם נתונים מסובכים היתה הממשלה ימנית פי כמה מממשלות הביבי.
ראינו את תגובותיהם לנוכח המאמצים לשמור על אביתר, אבל הכי שוברת לב הייתה התנהלותם בהצבעות הגורליות - חוקי יש'ע וחוקי האזרחות! גם חוקי הויזה והחיילים. אתם שנזעקתם בגלל שרע'ם בקואליציה, הצבעתם באופוזיציה: יחד עם המשותפת נגד ארצכם ועמכם!
אם נחזור לראשית דברינו - בגין לעומתכם, יכול היה לסמוך על האופוזיציה שתאפשר לו את הרוב הדרוש לנסיגה מסיני, (בזמנם האופוזיציה הצביעה עפ"י האידאולוגיה)
וכאן – יוק! הכל משועבד להפלת הממשלה, אין מדינה לנהל? מדינה מותשת מ- 4ֶ מערכות בחירות, מבזבוז משווע, מהפחת שנאה ספוגה בשקרים כשאתם יודעים טוב מכולם עד כמה המולך שהייתם שותפים בבנייתו ובסגידה לו, ריק מכל תוכן לאומי . .
במקום לנצל את סגולותיכם לעשיית טוב, לעסוק בחקיקה, בבניה, התגייסתם להחרבה, להסתה, להטעיה . . למה? למה הרעותם לעם הזה להביא עליו בחירות ללא סיבה? אם כשאתם באופוזציה כך, כיצד נוכל לסמוך עליכם כשתהיו בממשלה?
(ייתכן מאד שאחרי הבחירות נראה אתכם מתרצים חבירות פוליטיות שהיו "מוקצה" לשיטתכם, כשאחרים שימשו בקודש . .)
הכל עוסקים בשאלות "עם מי תשבו, עם מי לא תשבו", זה השיח הבלעדי – שזור בספרות הקסם 59/60/61. יש להם סיבה טובה לעוסקים בחישובים אינסופיים – זה פוטר אותם מלעסוק במעשיהם, בתוצאות שאינן. אך אני מבקשת להחזיר את המבט אל מי שעשתה, אל מי שיש לה תרמיל מלא!
אל מי שבמציאות בלתי אפשרית כמעט, הייתה נאמנה לדרך והביאה להשגים שלא נראו כאן שנים. הרי לא הדבור קובע אלא המעשה. לכן בוחר יקר – הבט למעשה ואל תביט ליצר. הבט לברית ואל תביט לסקר.