פרופ' אלישע האס
פרופ' אלישע האסצילום: עצמי

הזוג בנט ושקד רשמו לזכותם הישג גדול, הצלחה בתכנית חדירה לתוך מפלגה שפתחה עבורם את דלתותיה וחיסולה. הבית היהודי, הבית הפוליטי הוותיק של הציונים הדתיים מת מוות קליני לאחר שני ניתוחים אכזריים מעשה ידי הזוג.

זה לא היה הניסיון הראשון לחיסול הבית הפוליטי הזה, אך זה היה הניסיון הערמומי ביותר, ההונאה הגדולה ביותר בהיסטוריה הפוליטית של ישראל.

בנט ושקד חדרו לתוך מפלגת הבית היהודי בעת שהיתה בטראומה של פוסט-התנתקות, ובשתי נטישות הרסניות גרמו למצב שבו מפלגת הבית היהודי מתה מוות קליני, היום היא לא קיימת בכנסת.

מלומדי אכזבות משתי נטישות הרסניות של הזוג-בנט ושקד, היו אמורים תמימי הבית היהודי ללמוד את הלקח ולשלוח את שני הנוכלים שהונו אותם לכל הרוחות. אולם ברב חוצפתה, מציגה הגברת שקד מצג של "חזרה בתשובה" לחיק הימין. מי ששיקרה במצח נחושה אך לפני פחות משנתיים, והצליחה להונות ציבור שלם, לא ראויה לשמץ של אמון כאשר היא שוב מפריחה הבטחות בראש חוצות.

לכן גדולה כפליים התמיהה על ההתחברות של שרידי הבית היהודי עם הגברת שקד שהיא המסתנן שהונה אותם פעמיים. ידועה אמירתו של איינשטיין שרק טיפש יאמין שחזרה על אותו תהליך תיתן תוצאה שונה.

אף איש עסקים לא ילך בפעם השנייה לעסקה עם מי שעקץ אותו, קל וחומר בן בנו של קל וחומר שלא יחזור על כך בפעם השלישית. והנה התגייס המנגנון המדולדל של מפלגת הבית היהודי ושוב נושא על גבו את מי שאחראית ישירות למצבו העלוב.

הסיטואציה הזו מזכירה את משל הצפרדע והעקרב מאת איזופוס. הצפרדע נושאת על גבה את העקרב שזקוק לאידיוט שימושי כדי לעבור את הנהר בשחייה. כמובן שבאמצע הדרך, הצפרדע נעקצה ולא הגיעה לחוף. הצפרדע והעקרב טבעו ביחד.

בדרך הטבע, מי שנעקץ פעמיים על ידי אותו עקרב, ישמור מרחק ולא יעמיס אותו שנית על גבו. כדי להוסיף חטא על פשע הדבר נעשה למרות שהסיכוי להתגבר על אחוז החסימה אפסי. משמעות הדבר היא שמפלגת הבית היהודי מסכנת ביודעין את הצלחת גוש הימין. יש כאן פרדוקס של התאבדות פוליטית יחד עם גרימת נזק כבד לאינטרס של הדתיים הלאומיים עצמם.

אך נשאלת השאלה מדוע שיירי מפלגת הבית היהודי משתפים פעולה עם מבצע הטבעתם בנהר? מדוע לא לומדים לקח? מי שעקצה פעמיים ודאי שתעקוץ פעם שלישית ואין לדעת למי תחבור, וכך תהליך חיסול הנציגות של מפלגת הבית היהודי יעלה שלב. פעולתם ההרסנית של הזוג בנט ושקד כבר הצמיחה אלטרנטיבה פוליטית לציבור הדתיים הלאומיים, הלא היא מפלגת הציונות הדתית. במקום להשמיצה ראוי היה ליצור עמה מערך מפלגות.

האבסורד מגיע לגבהים עוד יותר גבוהים בכך שהגברת שקד מבקשת מהמחנה הלאומי שיתמכו ברשימה הכושלת שהיא מובילה. האם אין זו חוצפה וטיפשות לצפות שמי שהותקף על ידה בגסות שאין לה שיעור, הוא יציל אותה מטביעה יחד עם הצפרדע?

מי שישים פתק ב' בקלפי באחד בנובמבר, חובר למעשה הרסני ומשליך את תרומתו הדמוקרטית לפח האשפה של ועדת הבחירות. מילא, שקד במצוקתה עושה מעשה התאבדותי פוליטית, אך מפלגת הבית היהודי עושה מעשה שמשון של פגיעה במחנה הלאומי כולו. יש עדיין זמן להתחרט.